אחרי חצי שעה של ראיון, כששר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, מדבר בהתלהבות על נושאי משרדו בארבע השנים האחרונות, אני מציע לו להתקדם. "בוא נלך לכיוון אחר, לכיוון הפוליטיקה", אני מבקש, "נדבר על מי שירש אותך בתפקיד יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט". נושאים לא חסרים. "מה לגבי המגעים הקואליציוניים ופרשת החוקרים הפרטיים ששכר בנט? והחשדות לכאורה נגד ניסן סלומינסקי בדבר קניית קולות בפריימריז הראשונים שהתקיימו במפלגה?"
צפו בישיבת סיעת הבית היהודי
ערוץ הכנסת
הרשקוביץ נאנח אנחה גדולה. "תראה מה אתה עושה לי עכשיו... אתה מוריד אותי מהחלל, מפיתוח הטכנולוגיה בישראל, מהמקום הכי גבוה מבחינתי, אל הביוב. ההתלהבות שלי היא מהמשרד, מהעשייה, הנושאים האחרים הם הפן הפחות נעים", הוא מודה, אבל עדיין מרגיש חובה לדבר על ההתנהלות החדשה במפלגתו.
"אחד הדברים שמרחיקים אנשים איכותיים מהפוליטיקה נוגע בתפקידו של הכסף בעולם הפוליטי. כסף זה לא בהכרח שחיתות, אבל יש לו תפקיד משמעותי בעולם הפוליטי, בפריימריז. מובן שכשאני שומע את ההאשמות ההדדיות על קניית קולות, אני לא יכול לרוות נחת מזה. פה לא מדובר רק בנורמות מוסריות לא ראויות, אלא בחשדות פליליים. אך חייבים לזכור שלכל אדם עומדת חזקת החפות מפשע - גם לניסן".
הרשקוביץ נשמע מזועזע מ"הפוליטיקה החדשה" של נפתלי בנט: "אני לא מתמוגג מכך שמתמודדים בעולם הפוליטי שוכרים חוקרים פרטיים כדי לעקוב אחר מתמודדים אחרים. עזוב את זה שלא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו מבחינה כלכלית, אני מדבר על העיקרון. אם אתה יודע שבוצעו עבירות פליליות, לך למשטרה! לך למבקר המדינה! שכירת חוקרים פרטיים היא נורמה שלא הכרתי בבית היהודי".
הרשקוביץ הוא מדען, איש הציונות הדתית. במערכת הבחירות הקודמת הוועדה המסדרת של המפד"ל לשעבר בחרה דווקא בו, שאינו פוליטיקאי, לעמוד בראש הבית היהודי. בפריימריז האחרונים הרשקוביץ החליט שלא להשתתף במשחק. אלא שעכשיו הוא מביט ביו"ר החדש בנט ותוקף אותו בחריפות על כך שאינו נכנס לממשלת נתניהו.
"צריך להיות קשוב לרצון הבוחר שבחר בך", הוא אומר. "בניגוד ליאיר לפיד, הבית היהודי התמודדה בבחירות עם אמירה מאוד ברורה, והיא שהמועמד לראשות הממשלה של המפלגה הוא בנימין נתניהו; אפילו גייסו את נתניהו לשלטי החוצות. אני מבין שמאחר שמסיבות כאלה ואחרות היתה תחושה שהליכוד לא רוצה אותנו, אז כטקטיקה - הולכים לאחרים. אבל הבעיות מתחילות כשהטקטיקה הופכת לאסטרטגיה. זה שאתה עושה חיבור מסוים כדי להשיג את מה שרצינו, את זה אני מבין. אבל כשזה הופך לאסטרטגיה ואנו מוצאים את עצמנו מחויבים ללפיד יותר מאשר לנתניהו? לי נראה שזה לא תואם את רצון הבוחר".
מבחינת הרשקוביץ, הבית היהודי היא שותפה טבעית ובכירה של הליכוד. "זאת מפלגה שזכויותיה עומדות בפני עצמן. המפלגה לא צריכה לבוא עם נדוניה. היא לא צריכה להיות תלויה במישהו אחר. גם מבחינת הליכוד אנחנו השותפים הבכירים והטבעיים. אני בעד ממשלה רחבה ככל האפשר", הוא קובע, ומוסיף כי "יש אתגרים שמחייבים מעורבות של כמה כוחות, אבל ברור שהבית היהודי צריכה להיות השותפה הטבעית בקואליציה הזאת. אני לא זוכר שהבית היהודי תמכה במצע של יש עתיד. אני הייתי מהראשונים שדיברו על שוויון בנטל. מהנאום הראשון שלי בכנסת הזכרתי את סבא רבא שלי, שבגיל 80, עם קום המדינה, ביקש להתגייס לצה"ל ולהשתתף במלחמת העצמאות.
"אני הייתי השר הממונה על מינהלת הגיוס האזרחי, שותף לבניית מתווה עם שר הביטחון לגיוס ריאלי. התוכנית היא שבתוך חמש שנים נגיע לגיוס של 70 אחוזים מחייבי הגיוס במגזר החרדי. אני לא זוכר שרצנו עם נוסחת הגיוס של לפיד בבחירות. אני מאוד מחבב את יאיר לפיד ומכבד אותו, אבל אנחנו לא מפלגת לוויין של יש עתיד. ברור הרי שעכשיו כולם מדברים על שוויון בנטל. יש מתווים שונים, גם כאלה שהוכנו בעבודת מטה עם המינהלת שבאחריותי. מצאתי אוזן קשבת בעניין זה גם במפלגות החרדיות. אני בהחלט חושב שאפשר להגיע לנוסחה שמבטיחה שוויון גדול יותר בנטל. אני לא רואה בנושא הזה פערים בינינו ובין הליכוד".
הרשקוביץ מדגיש כי אין צורך בנקיטת צעדים קיצוניים. "חלק גדול מהבוחרים שלנו זוכרים שמפלגות הימין הן שהפילו ממשלות ימין. הרי בבחירות האלה היתה פה כמעט הצבעה בשני פתקים. בבית היהודי אמרו: 'אתה מצביע לנו ומקבל את ביבי כראש הממשלה', אז היום לא רק שלא מקיימים את ההבטחה הזאת, אלא גם מעכבים את הכניסה לקואליציה?"
למה לי פוליטיקה
למרות הדברים האלה הרשקוביץ רוצה להבהיר כי הוא במערכת יחסים טובה עם בנט, וכי אין דם רע ביניהם. הוא מזכיר שהוא היה הרב שחיתן אותו בחיפה, העיר ששניהם באו ממנה, ושהדברים שהוא אומר באים מאהבה. "בנט מנהל מדיניות עצמאית וזאת זכותו כמובן. אני כרגע גם לא חלק מהסיעה. בגלל קשריי הטובים עם נתניהו ועם הליכוד הצעתי את עזרתי בקידום השיחות, אבל ההצעה שלי נדחתה.
"אני מעריך מאוד את ההישג של בנט. הוא הצליח להשיג את מה שאנחנו חשבנו כבר מזמן שקיים במפלגה כזאת מבחינת הפוטנציאל. זאת מפלגה שמנגישה את התכנים היהודיים לקהלים רבים בחברה, אך אני חושש שכל ההישג הזה יתמסמס. המקום הטבעי של הבית היהודי הוא בקואליציה. מה שווה הישג כזה אם אתה באופוזיציה?" הוא אומר בצער.
בנוסף, הרשקוביץ תוקף גם את הפניית העורף לחרדים. "אני נגד השיטה שפוסלת מפלגות מסוימות. לכן לא מקובל עלי שפוסלים, כתנאי, את החרדים. ברור לי שהקואליציה לא תכיל את כולם, אבל אני נגד מדיניות של 'בלי חרות ומק"י' כזאת. בחיבור הטבעי שלנו עם הליכוד, יאיר לפיד בוודאי יכול להשתלב. באותה מידה, אסור לקשור את כניסתנו לממשלה במפלגה אחרת".
לדברי השר, מה שחשוב הוא לשים את הערכים במרכז, ולכן אך טבעי שהבית היהודי תדרוש את תיק החינוך, שנראה כאילו הובטח מראש ליש עתיד, אולי לשי פירון. "אני מברך את בנט על כך שהוא לא נושא רק את דגל הדת אלא גם את הדגל המדיני, הדגל הביטחוני והדגל הכלכלי", מסביר הרשקוביץ את הנחתו. "הבית היהודי יכולה להתמודד עם כל תיק, אבל אנו עוסקים רבות בחינוך, ולכן זאת צריכה להיות משאת הנפש של מפלגה כגון הבית היהודי".
כעת נראה שהרשקוביץ סיים את הפרק הפוליטי בחייו. בקרוב הוא יצטרך להחליט לאן פניו מועדות ואם לקבל את ההצעה לכהן בתפקיד נשיא אוניברסיטת בר־אילן או את תפקיד רב העיר חיפה, ואולי בכלל לפנות למגזר העסקי שגילה אותו עם הכניסה לחיים הציבוריים. הוא ממהר להזכיר כי הוא פרופסור שמחזיק בקתדרה בטכניון, שממנה יצא לחופשה של ארבע שנים ללא תשלום, ומקומו שמור שם. "מטבע הדברים יש הצעות שונות, כולל אלה שהזכרת, והאתגר קיים. הגעתי עם פרופיל שונה מזה שנתקלים בו דרך קבע בעולם הפוליטי, וראיתי מהר שכללי המשחק בפריימריז בימינו - בעיקר של כסף ותקשורת - הופכים את המגרש הזה למקום שאינו מתאים לי.
"לא הייתי פעיל בעבר במפלגה, אפילו לא באגודת הסטודנטים. באתי מעולם האקדמיה, הרבנות והעשייה. השאלה הכי פופולרית ששאלו אותי בתור שר היתה: 'למה לך?'" בתשובתו הוא מצטט את נשיא אוניברסיטת פרינסטון, הנשיא האמריקני וודרו ווילסון, שהתמודד לבית הלבן וזכה. כשנשאל ווילסון על החלטתו לעבור מהאקדמיה לבית הלבן ענה: 'נמאס לי מהפוליטיקה'. הרשקוביץ מחייך ומייד מסתייג: "האמת שזה לא נכון. אני חושב שבארבע השנים האחרונות, הבאתי נורמות חדשות".
"אחראים למהפכה"
בימים אלו מגיעות גם אליו השמועות, ולפיהן בעידן הקיצוצים ולנוכח הדרישה של יאיר לפיד לממשלה שבה חברים 18 שרים לכל היותר, יש סבירות שמשרד המדע ייסגר או ישוב לשמש חטיבה במשרד קיים. הוא רותח רק מהמחשבה על כך, ומדגיש שלא מדובר במשרד שנוצר לצורכי כיסאולוגיה פוליטית. במסדרון המוביל ללשכתו בירושלים תלויות תמונות של 14 שרים שכיהנו במשרד בעבר. הוא ויובל נאמן הם היחידים שנושאים את התארים פרופסורים ומדענים שכיהנו גם כשרים.
"אני מרגיש לא נוח לדבר על העשייה שלי במשרד, שכן צריך לגייס הרבה ענווה בשביל זה, אבל עשינו מהפכה גדולה". הרשקוביץ מרגיש שהצליח לשנות את החשיבה ואת התפיסה - גם אצל הנשיא שמעון פרס וגם אצל ראש הממשלה נתניהו - ולשמש שליח של תחום שלם, ומסביר שלדעתו הציונות האמיתית היא בפיתוח הידע הישראלי. כדי להוכיח שמאמציו נשאו פרי, הוא מציג לראיה את תקציב משרד המדע, שגדל ביותר מפי חמישה בתקופת כהונתו, מסכום של 70 מיליון שקלים לסכום של 400 מיליון שקלים.
בדרג המדיני מודים שהרשקוביץ אכן אחראי למהפכה. מלבד פרויקטים חינוכיים מעודדי מדע לנוער, מדובר במיצוב תשתית אסטרטגית של ישראל בנושא תכנון ובקביעת מדיניות של מחקר ופיתוח בנושא חלל, ננו־טכנולוגיה וסייבר. הרשקוביץ מוסיף, "ישראל היא מעצמה מדעית וטכנולוגית וזהו תחום הייצוא בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר, כך שיש למנף אותו. אנו נמצאים בעולם של אינטרסים. הרוב האוטומטי של הערבים באו"ם למשל, נובע בעיקר בגלל שליטתם במאגרי הנפט. לנו יש יתרון בנושא המדעי.
"תעשיית החלל היא מהיהלומים שבכתר. ישראל היא מעצמה בתחום החלל. מדרגים אותנו כאחת משבע מעצמות החלל. תבין את סדרי הגודל: אנחנו לצד ארה"ב, סין, רוסיה, יפן, הודו ואירופה כולה, שלה סוכנות חלל משותפת לכל המדינות. אנחנו לא סתם ברשימה הזאת. מדינת ישראל היום היא בעלת יכולות לייצר לוויינים, לשגר אותם ולהכניס אותם לתוך מסלול לכדור הארץ, לתקשר איתם, לעבד מידע ולשלוח הוראות ללוויינים. רק לשבע המדינות המוזכרות יש יכולת בתחום הזה.
"בשעה שנכנסתי לתפקיד הגיע אלי לביקור ראש נאס"א. סוכנות החלל האמריקנית שולטת על 80 אחוזים מהנעשה בחלל, והאחראי שם מגיע לישראל הקטנה כדי לחתום על שיתוף פעולה וקניית טכנולוגיות חלל מאיתנו. למשל, לוויינים קלי משקל, שהאמריקנים זקוקים להם לתוכנית החלל האסטרטגית שלהם - ואף אחד לא מתקרב ליכולות שלנו בתחום. או למשל בלוויינים רב־צבעיים שמסוגלים לגלות במצלמות מיוחדות מהחלל הימצאויות של חומרים ומחצבים על גבי כדור הארץ. כמו כן, גם בלווייני הטקסר ובלווייני צילום מבוססי מכ"מ".
בשבוע שבו נחשפה היכולת הישראלית ליירט טיל דו־שלבי בחלל באמצעות החץ 3, הרשקוביץ מביע התלהבות מיוחדת, אוחז בדגם של לוויין סיני שקיבל מתנה ונמצא על שולחנו וממשיך. "שוק החלל מגלגל 200 מיליארד דולרים בשנה. אנחנו כולנו צרכני חלל: בטלפון, בטלוויזיה, ב־GPS. בשעה שאתה נוסע בכביש עם GPS, הסמארטפון שלך מתקשר עם שלושה לוויינים, מקבל אותות ממך ושולח אותות ישירים, להבדיל משידורי לוויין בכבלים, נאמר. מדינה שיש לה את כל היכולות האלה בחלל, חייבת לפתח אותן.
"זה מנוף אדיר. עם כניסתי לתפקיד, כל תקציבה השנתי של סוכנות החלל הישראלי היה 2 מיליון שקלים. נכון שיש השקעות מהתעשיות האוויריות, אבל מטעם המדינה אין כלום. זה אבסורד. רק לשם השוואה, הודו משקיעה מיליארד דולר בתחום החלל. לנו ברור שאנו יושבים על מכרה זהב לא ממומש. אני הגדלתי את תקציב סוכנות החלל הישראלית לסכום של 180 מיליון שקלים".
הרשקוביץ נתלה באילנות גבוהים. "תראה איפה אינטל היום. המחשב שעל השולחן והמעבדים המתקדמים שלהם - הם כולם פיתוחים ישראליים. הדבר שמאפיין מדע הוא שככל שתשקיע יותר, תקבל יותר. אסור לקפוא על השמרים. המדע והטכנולוגיה מתפתחים בקצב אדיר. אין לנו אוצרות טבע, אנו מדינה קטנה בשטח ובאוכלוסייה, אך ענקית בידע. אין מקום לצמצם במשרד המדע - אנו מייצרים טכנולוגיה, פעם ייצאנו תפוזים. אנחנו מזמן לא מייצאים חקלאות בהיקף גדול, אלא מייצאים ידע חקלאי. היום אנחנו יצואני המדע והטכנולוגיה הגדולים בעולם. אז דווקא במשרד הזה לצמצם?"
תגובת הבית היהודי: ״שר המדע השקיע מזמנו ומיכולותיו למען הציבור, והוא ראוי לכל ההערכה וההוקרה על פועלו. אנו מאחלים לו הצלחה בהמשך דרכו״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו