"עבדתי שנים כמנקה. העדפתי לנקות אסלות מאשר להגיש קפה"

מתי בפעם האחרונה

מתי בפעם האחרונה יצאת לחופשה?

"בדצמבר טסתי עם בעלי לשלושה ימים בפריז, היה מושלם ורומנטי. נראה כאילו זה היה מזמן, לפני עשור לפחות. היתה אווירה תוססת, היה וייב של צעירים, וכולם התקהלו בלי מסיכות, בלי קורונה!

"מכל היעדים, אני הכי אוהבת את תאילנד. היינו אמורים להיות שם בפסח האחרון, ואת הכסף חזרה מאל על עוד לא קיבלתי. אני מחכה, כמו כל עם ישראל.

"ברור לי שלא נחזור מהר כל כך לעולם שלפני. אתה רוצה את החיים שלך כמו שהיו פעם, אבל יש חרדות. החרדות הכלכליות והבריאותיות מלוות אותי יום ולילה. לא ישנתי לילה שלם כבר חודשיים, מהחרדות ומהתקופה הלחוצה מאוד בעבודה".

מתי בפעם האחרונה הגשמת חלום?

"בכל יום. אמנם כילדה חלמתי להיות שחקנית, והחלום עדיין שם, אבל יש לי במה אחרת, יומית, והיא חשובה. אני מרגישה שאני בשליחות, שאני יכולה להגשים גם את עצמי וגם משהו גדול יותר ממני, ואני מתייחסת לבמה הזו בחרדת קודש. אני יודעת שכל דבר שאני עושה יש לו משמעות, ובימים אלה יותר מהרגיל. כשאני מגישה את המהדורה המרכזית זה הטופ אצלי בעבודה, ואז אני מרגישה את הכובד על הכתפיים שלי, את הלב שלי פועם. זה לעמוד בראש החנית".

מתי בפעם האחרונה בכית?

"בתקופת הקורונה הרגשתי הרבה פעמים על סף קריסה, וזה לא בריא נפשית. המזל שלי הוא שאני עושה ונטילציה דרך בכי. אני יודעת שהרבה אנשים לוקחים תרופות, ציפרלקס וקלונקס. אני אדם שבוכה, ואני עושה ונטילציה לבד, זה המנגנון שלי.

"היו רגעים בקורונה שהרגשתי שאני על סף התקף חרדה. למשל, כשפרצתי בבכי אחרי הראיון עם יובל כרמי (מוכר פלאפל מאשדוד שתיאר את מצוקתו הכלכלית בחדשות 13; ש"ז). ראו אותי זזה הצידה ובוכה, הכל התנקז לרגע הזה.

"אחרי הראיון התקשרתי מהאוטו לאורן בעלי, והתחלתי לבכות. התייפחתי כל הדרך מאשדוד לירושלים. זה היה קשה. זו היתה הפעם שבאמת התפרקתי.

"כשאתה מסתכל על אדם כזה זה קשה, אבל אלוהים יודע כמה יובל כרמי יש בארץ וכמה עוד יהיו - ויהיו עוד הרבה קריסות, ותהיה קורונה כלכלית.

"אני מתפללת שכל ההבטחות של האוצר על פיצוי יתממשו. בינתיים המייל שלי קורס מאנשים שלא קיבלו מה שהבטיחו להם. ספציפית, עשו ליובל כרמי ולמשפחה שלו ממש עוול. למחרת שידור הכתבה, טוקבקיסטים כתבו שהוא בכלל עשיר, נוסע במרצדס, טס לחו"ל. נשבר לי הלב בפעם השנייה. הוא עצמו כל כך לקח את זה ללב, שהוא עבר השבוע צנתור חירום ושידרנו עליו עוד כתבה. אני מקווה שזה יסייע לנקות את שמו".

מתי בפעם האחרונה עשית פדיחה?

"החודש. צילמתי כתבה בנתב"ג, ולמרות שאסור, עליתי על המסוע של המזוודות. פתאום החיישנים נדלקו ועפתי אחורה. פדיחה.

"יש לי מלא תקלות. אני קלמזי בצורה יוצאת דופן. אתמול שפכתי כוס שלמה של חלב באוויר. רציתי למזוג לכוס, אבל זה לא קרה. לפני עשרה ימים רציתי להניח את הטלפון שלי על השיש, אז הנחתי אותו, גם באוויר. אורן אומר שיש לי שני צ'יפים - צ'יפ מחשבה מהיר, וצ'יפ מוטורי שפשוט לא עומד בקצב".

מתי בפעם האחרונה ביקרת בבית ילדותך?

"הייתי בבית, בעפולה, לפני הקורונה. כשאני נוסעת לשם, כבר בכביש הסרגל אני מבינה ש'האדם הוא תבנית נוף מולדתו'. זו לא קלישאה. אני אוהבת להגיע לשם ולהתפנק כמו ילדה בת 4, לשים את הראש על אמא שלי, שאני כל כך מתגעגעת אליה.

"אמא שלי, בינה, היא אשת הסתרים שלי. היא בת 62, היא ילדה אותי בגיל צעיר, ויש לנו שפה משותפת. היא מאוד קרובה אלי, ואין יום שאנחנו לא מדברות. היא היתה מורה לפיזיקה ולמתמטיקה בתיכון, ובשנות ה־30 שלה גילו לה סרטן. אחרי שהחלימה היא עשתה מהפך, למדה תקשורת, פילוסופיה ותרבות, ועשתה דוקטורט בלימודי תרבות.

"אני מעריצה אותה, כי היא לימדה אותי להגשים את עצמי. היא עושה את מה שהלב שלה אומר, ולא הסביבה, ולכן היא גם מקור להשראה וגם דמות שנותנת לי כוח".

מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?

"בשבוע שעבר. באחד הערבים, כשלא עבדתי, שיחקנו מונופול. אלה היתה בקבוצה שלי, ושיחקנו נגד הבנים, ונעם השובב קרע אותנו.

"בזמן הקורונה הוא התחיל לנגן בגיטרה ועבר מקלאסית לאקוסטית, ובאחד הערבים לקחתי את הקלאסית והתחלתי לנגן איתו. אני יודעת חמישה אקורדים, והוא מוצא לי שירים כדי שנוכל להמשיך ולנגן ביחד.

"חשוב לי להיות אמא כמו אמא שלי, ולא רק להכין לילדים שלי אוכל ולעשות איתם שיעורים, אלא להיות מודל להשראה עבורם. ואני עושה את זה עם אורן. יש לנו זוגיות מאוד שיתופית, בחרתי טוב.

"אורן הוא המשענת שלי. אנחנו תכף נשואים 16 שנה. הכרנו בשנה א' באוניברסיטה, למדנו תקשורת ומדעי המדינה. כשהוא הכיר אותי עבדתי כמנקה, והוא היה מאבטח בבית הנשיא. לקחנו את אותם הקורסים, נהיינו חברים טובים, בלי שום דבר אינטימי. חלקנו עצות, דיברנו על אחרים שיצאנו איתם, ואורן היה פשוט החבר הכי טוב שלי, הבסטי שלי. משם צמחנו, וזו זוגיות שנבנתה על ידידות עמוקה ועל שותפות. אני לא מדמיינת יום בחיים שלי בלעדיו".

מתי בפעם האחרונה היה לך רעיון מבריק שנשאר במגירה?

"הראש שלי מפוצץ ברעיונות, ואת כולם אני מיישמת. יש לי במה שבה מרשים לי להגשים כמעט את הכל - בין שזה להרים רחפן מעל הדיוטי פרי, להפיק צילומים בלעדיים של הנמל המשותק או להיכנס בחליפת מיגון למטוס. אני לא זוכרת מתי אמרו לי לא. 

"גם רעיונות שלא קשורים לטלוויזיה יש לי המון, אבל מהם אף אחד לא יצא לפועל. אלה רעיונות לסטארטאפים. כשחיים בערוץ כמו 13, שהיה ערוץ 10, המחשבות על הקריירה הבאה נגזרות עליך על בסיס יומיומי, אתה יוצא ממשבר ונכנס למשבר בכל יום. השכר שלנו קוצץ, ומשבר הקורונה לא פסח עלינו, הפרסום ירד, ואתה לא יכול שלא לחשוב על זה. אני ארצה בעתיד ליישם את הידע שרכשתי, אבל זה ייקח זמן.  הכיוון העתידי הוא סטארט־אפ עסקי".

מתי בפעם האחרונה עשית דיאטה?

"אין יום בחיים שלי שלא עשיתי בו דיאטה. לפעמים אני מצליחה, לפעמים לא. מאז האוניברסיטה אני ככה, ובעיקר מאז הלידה הראשונה. עליתי הרבה מעבר למה שצריך, כי הייתי בשמירת היריון ושכבתי חודשיים במיטה. אסור היה לי לקום, אז רק קראתי ספרים ואכלתי.

"מאז אני בדיאטה כבר 15 שנה. יש תקופות שבהן יותר מעסיק אותי מה אני אוכלת, ויש תקופות שפחות, אז אני שמנה יותר או רזה יותר.

"ואני אוהבת מאוד ספורט. אני שוחה פעם בשבוע, ואני עושה אימון כוח שקורע לי את הצורה, ורצה פעמיים בשבוע כ־5 ק"מ. זה קרה לי עם משבר גיל ה־40. עד אז עשיתי רק פילאטיס, ומשבר גיל 40 התרחש אצלי בגיל 39 והתחלתי לרוץ. גם בבידוד, בבית, הקפדתי להתאמן עם תרגילים באייפון כדי לא לאבד את השפיות.

"אין לי בעיה לדבר על ספורט ועל הדיאטה שלי, אבל כבר 15 שנה אני שואלת את עצמי למה אנשים שופטים אותי על פי זה, ולמה זה הדבר הראשון שאומרים לי ברחוב. נראה שלנו, הנשים, יש עוד דרך לעבור, כי גברים לא נשאלים על זה. המטרה היא שנקבל אחד את השני בחברה בלי שיפוטיות חיצונית מוגזמת.

"אני לא אשקר, זה נעים לקבל מחמאות על המראה וזה פחות נעים לקבל הערות לא טובות על המראה, אבל בכל רגע נתון אני מעדיפה שיגידו לי 'איזו כתבה חשובה היתה לך אתמול' על פני 'איזה יופי את נראית'".

מתי בפעם האחרונה נעלבת?

"הבוקר. קיבלתי מייל מצופה מאוכזב שלא הצלחתי לטפל בבעיה שלו, ופרצתי בבכי. הכותרת של המייל היא 'אכזבת'. אני נורא רגישה ולוקחת ללב. לפעמים הרגישות שלי היא עול. אני מתישה את עצמי ואת הסביבה שלי, אבל אני חושבת שזו בעיקר ברכה. אני יותר מ־20 שנה בתקשורת, ולא קהה ליבי ולא הפכתי צינית או אדישה.

"לא עניתי לאותו צופה, אני לא יכולה להשיב ל־6,000 מיילים ביום. אבל אני מבינה שכולם בחרדות, שהמון בעלי עסקים שקרסו לא יודעים איך יעברו את המחר ואין להם עם מי לדבר. אני כתבת צרכנות, התפקיד שלי הוא לתת פה לאנשים האלה".

מתי בפעם האחרונה חשבת על פוליטיקה?

"לאחרונה הרבה, כי אנשים שואלים אותי על זה. אני רואה את עפר שלח, מיקי חיימוביץ' ואחרים שעשו את המעבר, אבל אני יודעת איך הכנסת עובדת ואני חושבת שלעיתונאי יש לא פחות כוח מלחבר כנסת.

"אף אחד לא מבטיח לך שתצליח לשנות ולהשפיע בכנסת. אם היו מציעים לי, נניח, להיות שרת הכלכלה, אולי הייתי רוצה ללכת על זה.

|"אני חושבת שהכוח שלי היום לא בא עם תאריך תפוגה. אין עלי לחצים פוליטיים, אני והקולגות שלי בדסק הכלכלי עובדים בצורה נטולת פניות, וזה ההבדל הדרמטי בינינו לבין פוליטיקאים.

"נכון, יש מפרסמים, אני עובדת בערוץ מסחרי ויש לי רייטינג. חשוב לי שירצו אותנו. רייטינג זה דבר חשוב. בלעדיו האמירות שלנו לא יישמעו, אבל אנחנו יכולים להעלות את הנושאים שאנחנו רוצים, ויש לי תמיכה וגיבוי מלאים. אז התשובה כרגע לגבי פוליטיקה היא 'לא, תודה', אבל never say never".

מתי בפעם האחרונה בדקת את חשבון הבנק שלך?

"שלשום. אורן בעיקר מטפל בזה, אבל אני כן בודקת את החשבון כדי להיות עם היד על הדופק, ואני מקבלת הודעה על כל גיהוץ של כרטיס האשראי. אם יש משהו טוב באספקט הכלכלי בעידן הפוסט־קורונה, הוא שאנשים ילמדו להסתכל על ההוצאות שלהם, ילמדו מה היה חיוני ומה לא.

"יש לנו בעיה במדינה. השיטה של המינוס היא שיטה חולה, שיטה רעה מאוד, שגרמה לאנשים לחיות מעל הפופיק, גם לי לפעמים. חייתי מעבר ליכולות הריאליות שלי. השיטה מתגלה כרעה עכשיו, במשבר, כשאין לך מאיפה לכסות את המינוס, וכולנו צריכים לחשוב עכשיו איפה ואיך אפשר לשנות".

מתי בפעם האחרונה קיבלת עצה מועילה?

"לפני כמה ימים קיבלתי עצה מהילה (אלרואי, כתבת הבריאות של חדשות 13; ש"ז), שאמרה לי 'תירגעי'. זו כזו עצה טובה, מילה אחת שמקפלת בתוכה כל כך הרבה. עצה מצוינת עבורי. אני עובדת על זה".

 

מתי בפעם הראשונה

מתי בפעם הראשונה יצאת לעבוד?

"כבר בגיל 13 הייתי עוזרת מדריך בקייטנה. לא קיבלתי משכורת, עבדו עלי, שלחו אותי רק עם מתנה קטנה הביתה, וזה ממש עצבן אותי.

"בגיל 14 שטפתי חדרי מדרגות בעפולה. זה היה בבניין של דודה שלי, וזו היתה הפעם הראשונה שממש הרווחתי כסף. בהמשך עבדתי כסדרנית בהיכל התרבות בעפולה ועבדתי כמנקה גם בבניינים וגם בבתים פרטיים במשך כמה שנים, גם אחרי הצבא ובתקופת הלימודים באוניברסיטה. העדפתי בכל רגע נתון לנקות אסלות מאשר להגיש קפה לאנשים.

"עד היום אני אוהבת לנקות. בכל יום שישי אני עושה ניקיון יסודי, כולל חלונות, רשתות, הזזה של הרהיטים. אני מסיימת מפורקת, על ארבע, אבל אני אוהבת את התחושה שהכל נוצץ אחר כך. זה במקום ללכת לפסיכולוג".

נגה ניר נאמן, בת 42, מתגוררת בתל אביב. נשואה לאורן, אם לנעם (14) ולאלה (9). החלה את דרכה בתקשורת בערוץ הראשון, עבדה ככתבת בריאות בערוץ 10, הגישה תוכנית צרכנות ("ברקוד") בערוץ 13 וכיום כתבת צרכנות ותעופה של חדשות 13, ואחת ממגישות המהדורה המרכזית.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו