מתי בפעם האחרונה הרגשת אופטימיות?
"היום. לכל אדם יש את הדנ"א שלו, ואני לא הפסקתי לרגע להיות אופטימי, כי אני אדם אופטימי. קיבלתי מתנה כשהגעתי לעולם, זה בתוכי. הייתי אופטימי מאוד גם כילד בן 4 וגם בגיל 50 וחצי. אני יכול לראות בכל הצער הזה המון מעלות. לא המצב הכלכלי או הבריאותי, אלא הצד המשפחתי, החיבור למשפחה הגרעינית, חשבון הנפש, הערבות ההדדית המקסימה".
מתי בפעם האחרונה אמרת "אני אוהב אותך"?
"בכל לילה, לפני שאנחנו הולכים לישון, אלא אם כן יש משהו דרסטי, אני אומר לעדן. אני עקבי, והיא גם אומרת לי. וחוץ מהלילה, זה נאמר גם במשך היום, וגם בטלפון, וגם באמצעות אמוג'י של לבבות".
מתי בפעם האחרונה הציעו לך להשתתף בריאליטי?
"כל הזמן. הציעו לי ולעדן הצעות לא נורמליות, ביחד ובנפרד, דברים כמו 'גולסטאר', 'הישרדות', 'האח הגדול', 'מחוברים', 'זוג מנצח', אבל כמובן לא הלכנו אף פעם. ההצעה תמיד מפתה מבחינה כספית, אבל כל הדברים האלה גורמים לך לעבוד בשבת ולכן זו בכלל לא שיחה שמתקיימת. אם היה ריאליטי שהולך לפי החוקים של המצוות שאני מקיים, הייתי יכול להקשיב, ואם זה היה נחמד ולא פוגע באף אחד, אולי היינו עושים זאת".
מתי בפעם האחרונה התאכזבת?
"בחודשים האחרונים. היו לנו תוכניות עם ההופעה שלנו, קיבלנו הצעה להופיע בחו"ל מול קהילה שאנחנו אוהבים, וזה לא קרה בגלל הקורונה. זה אכזב אותנו גם מבחינה כלכלית וגם מבחינות אחרות, כי להופיע בחו"ל זה מקסים, ובמיוחד עם ההופעה הזו, האישית, שלנו. בשבילנו, זו לא עוד הופעה שירדה".
מתי בפעם האחרונה רבת עם מישהו?
"לפני כמה חודשים רבתי עם אחד מחבריי הטובים, שהוא חילוני. הריב היה על השאלה אם יש בורא לעולם, והיה לו חשוב להגיד שאין. רוב חבריי הם חילונים, וזו התמודדות. העמדות שלי לפעמים מקפיצות אותם. אני מכבד ומחבק את הדעה שלהם, וגם מקשיב ולומד ממנה, אני לא זועם עליה. אני באמת משתדל לא לכעוס במהלך ויכוח, אבל אני לא מושלם. הוויכוח הזה היה על טורים גבוהים, והחבר שלי כעס ונפגע, אז דאגתי להבהיר שזה שאני חושב אחרת ממנו לא אמור לפגוע בחברות שלנו. זה שאני חושב אחרת לא קשור לאהבה שלי אליך.
"חשוב בעיניי שמחלוקות יישארו ענייניות, ואני פוחד ממחלוקות, אני ממש לא אוהב אותן. אני עף ממקום עם מחלוקות, זה מוביל למקומות לא טובים. זה טוב להתווכח כדי להבין דברים, אבל אם זה הופך למשהו מוגזם - אני נסוג. אני חושב תמיד איך לאחות ולחבר, ולא להפריד, ורוב הפעמים זה מצליח לי. לדעתי, אין לי שונאים".
מתי בפעם האחרונה יצאת לבלות?
"לפני שהתחתנתי. אנחנו לא יוצאים לבלות, אנחנו בבית והבילוי שלנו הוא ללמוד תורה, לדבר ולאכול ביחד. אין לנו יציאות לתל אביב, כמו שעשינו בעבר, אנחנו לא הולכים לבילוי במועדון או בפאב.
"אם אנחנו יוצאים, זה כדי לחגוג יום הולדת או לצימר. בסוכות האחרון חגגתי 50, ועדן הכינה לי מסיבת הפתעה, הזמינה לסוכה חברים ואורחים. היה אוכל טעים, היו שירים והיה קליפ שהכינו לי בהפתעה, והיה אושר גדול.
"50 זה כבר גיל. לרוב החברים שלי כבר יש ילדים גדולים ואפילו נכדים, ואני עדיין מחליף חיתולים. בימים רגילים, כשאני הולך עם הבן שלי לגן, אני פוגש אבות בני 20 פלוס, וזה מוזר. אני בא עם התינוק שלי והם מגיעים עם שלהם, אנחנו נראים אותו הדבר ואני לא מרגיש שוני בינינו".
מתי בפעם האחרונה התגעגעת?
"עכשיו, אני מתגעגע להורים שלי. אני לא זוכר תקופה של חודשיים בחיי שבה לא חיבקתי אותם, ואני מחכה לחזור להיות ביחד. אבי, ציון, בן 89, ואמי, אורנה, בת 83, ואני רוצה להספיק להיות איתם, לנצל את הזמן הזה".
מתי בפעם האחרונה התפללת?
"לפני חצי שעה. אני מתפלל בכל בוקר, בחמש וחצי־שש, מתחיל את היום בתפילה, ואז מנחה וערבית. אני מתפלל שלוש פעמים ביום, בשעות מוגדרות, ויש לזה משמעות בעיניי. אני מתפלל כמו שכולם מתפללים, כך גם אני".
מתי בפעם האחרונה שינית את התוכניות שלך?
"אני אדם מתוכנן מאוד. אני אוהב שיש לי שליטה מלאה על הדברים, וראיתי שאני הולך ובונה מערכת של כלכלה, של הצלחה ופרנסה, וחשבתי שזה הולך בדיוק כמו בתוכניות שלי, אבל לפני כמה שנים קרה משהו הפוך לגמרי ממה שתכננתי.
"לא חשבתי שאהיה איש דתי, איש תורה ומצוות, ויש לי שישה ילדים שלא האמנתי שיהיו לי, וכל הדברים שקרו לי לא תוכננו. אין יום שאדם מתכנן באמת.
אני לא אחד שהולך לים ואומר 'אשכב פה ונראה מה קורה', אבל גם אני, שעובד ומתכנן תוכניות, מכריז שאין לי שליטה על החיים.
"הוריי הם יקים, ואצלם בבית הכל כתוב על הלוח, מסודר. באתי מבית של היגיון רב, ולא ממבו ג'מבו משמיים, ואז התנגשתי באישה שכל חייה הם אמונה, וזה יוצר מפגשים מצחיקים ומעניינים. אם אני אומר לעדן שיש לה מינוס, היא עונה, 'בוא נתרום, ואז ייכנס עוד כסף', ואני אומר לה, 'לא, הפוך, הכסף לא יבוא משמיים', אלה שתי דרכים שונות. ללכת לכיוון של עדן זה שינוי והחלטה מהפכנית בימים האלה. אני לא אומר לא לתכנן דבר או לא להפעיל את השכל, אבל כן להבין שיש משהו שבא מהדת, שיש דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם".
מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?
"השבוע. הבילוי שלנו הוא בעיקר בתוך הבית. אנחנו משחקים מונופול, רמיקוב, קלפים, כדורגל או פינג פונג, מדברים, לומדים תורה או עושים פיקניק קטן על הדשא.
"אני אבא שהוא לצד אמא, כי האמא בבית הזה כל כך דומיננטית וכל כך אמא. האהבה אליה כל כך גדולה, שאני תמיד בצילה. אני יותר שר החוץ והיא שרת הפנים, היא עיקר הבית. כל תינוק שבא אלינו, בשנתיים הראשונות אני כמעט לא נמצא איתו.
"עדן מניקה עד גיל שנתיים, והתינוק דבוק אליה לגוף, ואני מגיע אחרי שהיא משחררת את הילד האחרון. את אביתר אני אקבל רק כשעדן תביא עוד ילד לעולם. אצל עדן כל שנה היא שנה מעוברת".
מתי בפעם האחרונה אכלת ארוחה טובה?
"בכל ערב שבת אני אוכל את הארוחה הכי טובה בעולם. תגידי לי עכשיו איפה המסעדה הכשרה הכי טובה בעולם, ואני מעדיף לאכול ולחתום על האוכל שעדן מכינה. אני לא אוהב לאכול בחוץ. כרווק, אכלתי רק במסעדות, והיום זה בדיוק ההפך. עדן מכינה בערב שבת דג מרוקאי חריף מדהים, סלמון, סלטים ולחם אפוי וחם לשבת שאין לתאר.
"אני קם ביום שישי מוקדם כדי להגיע רעב לארוחה. לעזור, אני לא עוזר ממש. המטבח הוא לא המקום שלי בבית, אני אחראי לארנונה".
מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?
"אני לא רואה טלוויזיה בכלל, אבל ראיתי באייפון שלי את הדוקו־ריאליטי 'יס מן', את הקטעים עם נועה ירון־דיין ויובל דיין. זה היה מטלטל, כי אני מכיר אותם מקרוב. נועה הנחתה איתי פעם בערוץ הילדים, וזה היה כמו לראות סרט על חברים. צפיתי בזה עם עדן, ושנינו ממש התמכרנו לתוכנית, זה סקרן אותנו מאוד, כי אנחנו אותו מילייה. יובל היה מנושאי הלפיד של החזרה בתשובה, ובבת אחת זה נגמר, ורציתי לנסות להבין מה גורם לאדם לחזור למקום שממנו הוא הגיע. הייתי שמח לשאול אותם את השאלות העמוקות האלה".
מתי בפעם האחרונה חשבת על כניסה לפוליטיקה?
"אני לא חושב על זה. אני הולך להצביע בחשאי, ואני שומע וקורא, אבל לא חשבתי להיות שם בעצמי, זה לא מתאים לאופי שלי. אולי אני אשתנה, אני לא יכול להגיד 'לעולם לא', אבל אני לא חושב שאני יכול להיות במקום שאנשים מדברים בו לשון הרע, ואני לא בנוי להלך הרוח הזה.
"עדן קיבלה פניות, וגם היא לא רצתה, גם לה זה לא מתאים. אלי לא היתה פנייה קונקרטית, אולי כי הבינו שאני לא בפונקציה הזו".
מתי בפעם האחרונה דאגת?
"לפני חצי שנה דאגתי מאוד. היינו באירוע בבית מלון בירושלים עם הילדים, חגיגת בר מצווה, ולא מצאתי את אביתר, שהיה בן שנתיים. עדן מייד הלכה לחפש אותו, בידיעה שיש קדוש ברוך הוא ששומר עליו, וגם אני חיפשתי, אבל יותר בחשש ממנה ועם פעימות לב מואצות. עד שמצאנו אותו אלה היו חמש דקות מפחידות מאוד.
"דאגה היא אופי. אני לא דאגן כזה גדול, אבל לא לדאוג זו פריבילגיה. אם לא תדאג, אז יקרה משהו. כשאתה דואג, אתה מרגיש בשליטה. גם אם אזכה בלוטו ואהיה על אי בודד עם הילדים - אני אדאג".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"ממש לפני כמה ימים. ראינו הרבה מאוד סרטי דיסני בזמן הקורונה, ואני יושב עם הילדים וממש לא יכול להתאפק, ובכל סרט וסרט אני מתרגש ובוכה. אני מרגיש חשוף וזה מטלטל אותי. בכיתי ב'מלך האריות' וגם ב'לשבור את הקרח'".
מתי בפעם האחרונה התרגשת מאוד?
"בפסח, כשהילדים שלי עשו קונצרט. כל אחד ניגן משהו בפסנתר, ואתה רואה את הילדים עושים משהו שהוא שלהם, משהו שאתה לא קשור אליו, והם התרגשו וגם אנחנו, וזה היה נפלא.
"למדנו שמהקורונה יצא גם מתוק. היא הביאה המון קירוב לבבות ודברים יפים, דברים שכשאתה הולך לעבודה ומגיע רק בערב, אתה לא רואה אותם".
מתי בפעם האחרונה קיבלת עצה טובה?
"קיבלתי השנה עצה טובה מחבר טוב שלי. הוא תמיד אומר אמת, גם כשהיא קשה, ולי יש תכונה של פליזריות. אני אוהב להגיד דברים טובים ולעשות טוב תמיד, אני רוצה שלא יתאכזבו ממני - ואז אם יש איזושהי אי הבנה זה מסבך אותי. הוא אמר לי, 'תמיד תגיד אמת, זה עדיף'.
"וזו עצה טובה מאוד. אני חושש שזה יישמע אכזרי מדי וישאיר טעם לא טוב בפה, אבל למדתי שלפעמים צריך לסרב ולהגיד את הדברים ישר, 'זה לא מתאים, זה לא ילך'. למדתי שעדיף להגיד אמת, גם כשמדובר בהצעה ממפיק. להגיד, 'זה לא מתאים לי, אני לא אוהב את הז'אנר ואני לא רוצה את הפרויקט הזה'".
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
"קראתי לא מזמן את 'החיים כניגון' של אהרן רזאל, וגם אירחתי את הסופר בתוכנית שלי וקראתי כמה קטעים ממנו. זה ספר מקסים. שאר הספרים שאני קורא הם יותר ספרי קודש. אני אוהב להיות בקריאה של לימוד, לא לקחת ספר לערסל. הספרים שאני קורא נקראים ביחד עם עדן.
"אני בכלל מעדיף לעשות דברים ביחד. בחיים לא הלכתי לבד לים, תמיד עם חבר, ואני לא זוכר שהלכתי לסרט או להצגה לבד. אני לא עושה דברים לבד, רק מתפלל לבד. תורה אני לומד בקבוצה או עם עדן, ולכל דבר יש לי חבר. יש לי אפילו חבר לריצת בוקר. אני לא יודע להתאמן לבד, והחבר הזה מדרבן אותי. ויש לי גם קבוצת הליכה של חברים מהמקצוע, בני 70 ומעלה". 
מתי בפעם הראשונה
מתי בפעם הראשונה הופעת בטלוויזיה?
"ההופעה הראשונה שלי היתה כשהייתי בן 15, בסדרה 'סיפורים בראש'. זו היתה תוכנית לעידוד הקריאה, וילדים הציגו בה קטע מומחז מספר. שיחקתי באחד הקטעים לצד השחקן אלכס מונטה, גילמתי את הנער החטוף בספר 'החטוף', ונתנו לי טקסט לדקלם. בהמשך הייתי גם המנחה של הסדרה, שאליה הגעתי דרך חברה של דודה שלי שעבדה בטלוויזיה. ראו אותי אז המון אנשים, זה היה בשנות ה־80, לכל תוכנית היה 100 אחוז רייטינג, והיא שודרה בחינוכית בשעה 17:30. הופעתי גם ב'זהו זה' בפינה קבועה, וזה היה מדהים. אתה הופך לכוכב.
"מאוד אהבתי את 'זהו זה', היא היתה השיא עבורי. הייתי מתפלח עם אחי לצילומים של התוכנית ברמת אביב, לראות את השידור החי, והנה הגעתי לפינה שם. את האיחוד כבר לא ראיתי, לצערי.
"מהפינה הזו הגעתי לפינה ב'רואים 6/6' ואחר כך הנחיתי את התוכנית, וגם הופעתי בערוץ הילדים. ההצלחה היתה כזו גדולה, שזה לא יחזור אף פעם, גם אם אני אהיה יונית לוי".
עודד מנשה, בן 50, מנחה טלוויזיה, שחקן ומדבב. תושב רעננה. נשוי לעדן הראל, מנחת טלוויזיה, ואב לשישה: נועם (17, מנישואיה הראשונים של עדן), אוריה (11), ישי (9), אביגיל (7), תמרי (5 וחצי) ואביתר (שנתיים וחצי). החל את דרכו כמנחה בתוכניות ילדים ונוער. ב־2015 יצר והנחה את תוכנית המציאות המוזיקלית "הפייטן" (ערוץ 20). שיחק בתוכניות טלוויזיה ודיבב בסרטי ילדים. כיום מרצה על סיפורו האישי, מעלה את המופע "(לא) רואים עין בעין" עם עדן הראל, ומנחה את התוכנית "מתחברים למשפחות" (ערוץ 20)