לוחמים ששירתו ב-18 שנות קיומה של רצועת הביטחון בלבנון קובלים כבר שנים ארוכות שמדינת ישראל לא מכירה בתקופת השהייה בלבנון כמלחמה. כפועל יוצא מכך, אין רישום מדוייק של הלוחמים שנפלו בקרבות, במארבים ובפיגועים שהתרחשו לאורך השנים.
העיתונאי חיים הר-זהב, עודד קרמר ויוסי קאופמן (יוסיפון), יצאו למבצע איסוף עצמאי במטרה להגיע למספר המדוייק של הנופלים בלבנון, כחלק מדרישה רחבה להכרה בשהייה ברצועת הביטחון כמלחמה, וכעת הם מפרסמים כי לפי בדיקה שלהם נפלו 675 חיילים בלבנון, מספטמבר 1982, סיום מבצע שלום הגליל, ועד הנסיגה מלבנון במאי 2000. מתוכם נפלו 414 חיילים ברצועת הביטחון.
את התחקיר הם עשו באופן עצמאי, תוך התבססות ראשונית על אתר 'יזכור' וכן מחקר נוסף ומעמיק כדי לזהות את מקום ונסיבות נפילתם של הלוחמים. מדובר במספר גבוה באופן משמעותי מהמספר שמופיע במקומות שונים, ביניהם ויקיפדיה, ולדבריהם לא מדובר במספר הסופי. "נדגיש כי ברור לנו שלא כל השמות מופיעים ברשימה - לא מעט מבין אלה שכן מופיעים בה כלל לא מקוטלגים כנופלים בלבנון באתר 'יזכור' שעליו התבססנו", הם מציינים. "המספר לא רשמי: הוא תוצאה של בדיקה ידנית שעשינו בין כלל חללי צה"ל, כדי לאתר את הנופלים ב-18 שנות לבנון - כי המדינה מסרבת לעשות את זה. הגיע הזמן שישראל תכיר רשמית במלחמה הזאת".
בשיחה עם "ישראל היום" מסביר קאופמן כי התחקיר הוא חלק ממאבק שאותו הוא מנהל כבר שנים ארוכות על מנת לקבל את המספרים המלאים מאותה מלחמה חסרת שם. "כבר בתחילת שנות ה-2000 ביקשתי רשימה ממשרד הביטחון ואמרו שאין דבר כזה. הציגו לי רשימת נופלים ממלחמת לבנון הראשונה, שנגמרה ב-1982, אבל אני רוצה לדעת על אלו שנפלו במוצב דלעת, ריחן ובופור, לא ממלחמת לבנון. לכל מלחמה יש רשימה שכזו, אבל למלחמה שלנו – אין".
קאופמן מספר כי מלאכת התחקיר הייתה מעמיקה במיוחד, "היו כאלו באתר 'יזכור' שעליהם לא היה כתוב כלום. היה צריך לבדוק כל אחד ואחד. היה חייל שיצא למרדף אחרי מחבלים ועלה על מטען, החייל האחרון שמצאנו היה גשש שמופיע באנדרטת עוז 77. לא הבנו מה הקשר של גשש לגדוד 77, וגילינו שהוא היה בלבנון ונהרג בפעילות של הגדוד".
למרות שהמספר החדש גבוה משמעותית לעומת המספרים שעליהם דיברו עד היום, עורכי התחקיר משוכנעים שלא מדובר במספר המלא. "אנחנו בטוחים שלא מדובר במספר המלא ושיש כאלו שלא מצאנו. המספר שאליו הגענו, 675 חללים, הוא יותר מההרוגים במלחמת ששת הימים. מישהו צריך להכיר בהם כחללים במלחמה.
בהודעה שהוציאו השלושה הם ביקשו סליחה מראש אם אדם כזה או אחר נפגע כתוצאה מפרסום הרשימה. "אספנו אותם בעצמנו כי כך למדנו לעשות: לא משאירים אף אחד מאחור, ועושים הכל כדי לוודא זאת. אנו מתנצלים מראש בפני כל מי שטעינו בעניינו, ובפני כל מי שעלולים להיפגע".
