סקר חושף: האמון בבג"ץ - מותנה פוליטית

סקר אמון הציבור שפורסם אתמול ב"ישראל היום" ונערך בשיתוף "מאגר מוחות", חושף תופעה מטרידה בנוגע למערכת המשפט. החשש שהדיונים האחרונים בבג"ץ  יגרמו לבית המשפט להיתפס כשחקן פוליטי, מקבלת אישוש בניתוח של התפלגות תוצאות הסקר. 

על פי הסקר, מידת האמון הכללית בבג"ץ עומדת על 46 אחוזים, לעומת 40 אחוזים שמביעים בו אי אמון ו־14 אחוזים "ככה ככה". אולם פילוח לפי דפוסי הצבעה חושף תמונה מלאה יותר. רק 22 אחוזים מקרב מצביעי הליכוד נותנים אמון בבג"ץ, ורק 28 אחוזים מהם מביעים אמון במערכת המשפט, ו־31 ביועמ"ש. 

התמונה הפוכה בקרב מצביעי כחול לבן: 86 אחוזי תמיכה בבג"ץ, 79 במערכת המשפט, 72 ביועמ"ש. מגמה דומה נרשמת גם בתשובה לשאלה אם העתירות לפסילת נתניהו כמרכיב הממשלה מוצדקות. לפי הסקר, 50 אחוזים מהציבור סבורים שהעתירות מוצדקות, לעומת 31 אחוזים שסבורים שהן אינן מוצדקות. אך בפילוח לפי עמדות פוליטיות התקבלה תמונה ברורה: בימין - התנגדות נחרצת: 62 אחוזים ממצביעי הליכוד סבורים שהן לא מוצדקות; וכך גם 61 אחוזים ממצביעי ימינה.

לעומת זאת, בגוש השמאל־מרכז התמיכה בעתירות מובהקת: 84 אחוזים ממצביעי כחול לבן סבורים שהן מצודקות, 84 אחוזים ממצביעי העבודה־גשר־מרצ, 75 אחוזים ממצביעי ישראל ביתנו ו־59 אחוזים ממצביעי הרשימה המשותפת.

הימין גם תמים דעים שבג"ץ אינו מוסמך להתערב בהסכם קואליציוני: 63 אחוזים ממצביעי הליכוד, 72 ממצביעי ימינה. בגוש השמאל־מרכז להפך: 68 אחוזים ממצביע כחול לבן סבורים שבג"ץ מוסמך להתערב בהסכמים הקואליציוניים ו־61 אחוזים מקרב מצביעי העבודה־גשר־מרצ.

לפי הסקר, רוב מצביעי הימין סבורים ששיקולי ההכרעות בבג"ץ פוליטיים. זו עמדתם של 70 אחוזים ממצביעי הליכוד ו־58 אחוזים ממצביעי ימינה. בשמאל, מנגד, סבורים שההחלטות בג"ץ מקצועיות: כך סבורים 71 אחוזים ממצביעי כחול לבן, 76 אחוזים בקרב העבודה־גשר־מרצ ו־52 אחוזים מקרב מצביעי הרשימה המשותפת. 

המסקנות העולות מפילוח תוצאות הסקר לפי דפוסי הצבעה: ראשית, ההרגשה הרווחת בשיח התקשורתי המזוהה עם הימין, שאמון הציבור במערכת המשפט צולל וכי בג"ץ מאבד את הלגיטימציה הציבורית - נכונה חלקית בלבד. קיים עדיין רוב בציבור שנותן אמון בבג"ץ. אך המסקנה החשובה יותר היא העובדה שביהמ"ש העליון הפך למוסד המזוהה פוליטית. הזיקה הברורה בין נטייה פוליטית למידת האמון במניעים, בשיקולים ובהכרעות של מע' המשפט ובג"ץ עשויה לחזק את החשש שמידת האמון מושפעת מהזדהות אידיאולוגית עם מהלכיו ועם פסיקותיו. ככל שביהמ"ש מתערב בסוגיות פוליטיות, משפיע על חקיקה, מעצב מדיניות ומפגין נטייה לצד מסוים של עמדות ציבוריות, כך הציבור תופס אותו כפי שהוא: שחקן פוליטי נוסף במערכת רווית מתחים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו