"חתונמי": כששתלטנות הפכה לטרנד

השבוע זכינו. הפרק הכפול של "חתונה ממבט ראשון" ששודר בשבת, בתוספת פרק מפגש הזוגות ששודר ביום שני האחרון, זיכו אותנו ב-129 דקות תמימות של מערכות היחסים המייגעות של הרווקים והרווקות, שבמרכזן עובר כחוט השני המשך פמפום המסר המרכזי של העונה הנוכחית: זוגיות = שתלטנות.

בהרבה דברים נבדלת העונה השלישית מהעונות הקודמות - פחות מדי מתח וניצוצות הידלקות, כפי שהזכרנו בטור הקודם, זוגות עם היעדר כימיה מובהק וזועק לשמיים ועוד תופינים כאלו ואחרים - אבל אם יש אלמנט אחד שנראה כי מתעלה מעל כולם - הוא שתפקיד הנשים בקשר הזוגי מתורגם בתכנית לניסיון בלתי פוסק של השתלטות והכתבת אורחות חייו, בחירותיו והלך רוחו של הצלע הגברית שבעסקה, הן כאינדיבידואל והן כמי שאמור להוות את החצי השני במערכת היחסים. 

הרווקות הנחשקות והמצודדות של התוכנית יוצאות מנקודת מוצא תמוהה ביותר, לפיה אותו אדם שהכירו לפני חודש ימים בלבד צריך להיות כפוף להן ולרצונותיהן, ומניחות כי יש להן את הפריבילגיה לקחת בעלות על התנהלותו, אופן התבטאותו והמחוות הרומנטיות שהוא בוחר להביע כלפיהן. השלב היחידי אליו טרם הגיעו המשתתפות, וגם זה כנראה מפאת קושי טכני בלבד, הוא השתלטות מוחלטת על מחשבותיו.

מבחינת רוב הזוגות, נראה שפרק החתונה - בו רמת האדרנלין וההתרגשות (אל תתבלבלו, הם נבעו מעצם ההשתתפות בפורמט והחשיפה הראשונית, לא מבן הזוג העתידי המחכה להן בחופה) נסקה למעלה - היה רגע החסד היחידי בזוגיות הטריה והנרקמת. בסיטואציה זו נראו נשות התוכנית, לשם שינוי, אנושיות. מתרגשות. אפילו, אפעס, בעלות חום ואמפתיה לגבר שממולן. אולם מרגע שהוסרה השמלה הלבנה ונעלי העקב נשלפו מרגלי הסינדרלות התורניות, החל יצר השתלטנות לתת את הטון המוביל.

מה עוד ביקשת? 

ראשונה על שולחן הניתוחים: הדר. הו, הדר, כיצד יתכן שבעולמך זה הגיוני להתייחס לגבר כפלסטלינה בידייך, מעין מר גמיש אנושי שצריך לעמוד דום לפקודתך? זה התחיל בכך שדניס, שלשיטתה של עלמת החן היה "רוסי מדי" - וזה הפריע לה בעקבות קונוטציות שעלו בה ביחס למערכת היחסים בעבר עם אביה. אחרי שעברנו בשלום את משוחת המוצא והמבטא המזרח אירופאי, הגענו לסדנת הבישול המפורסמת, במהלכה העבירה ביקורת על כך שדניס "נחמד מדי כשהוא בסביבת אחרים" (מה זה בכלל נחמד מדי? מי קבע את המדד לנחמדות?). הסאגה המשיכה בקרירות עקבית לאורך כל פרקי ההמשך, כאשר הדר הודתה קבל עם ומצלמה כי "זה מה שהוא צריך, אחרת ירד לו ממני", והשיא - כידוע לכל צופי התוכנית המושבעים - הוא המניפולציה הרגשית (הזולה למדי, יש לציין) שניסתה להפעיל בנוגע לנסיעתו של דניס ליפן, בנוסח: "אתה יכול לנסוע - אבל לא בטוח שאהיה פה כשתחזור".

הדר יקרה, הבן אדם עף עלייך, הוא קרוב מאוד לנשק את האדמה עליה דורכות רגלי הבלרינה הבלתי נגמרות שלך - האם באמת את צריכה לקחת ממנו את שאריות הגבריות והעצמיות שעוד נותרו בו, בדמות הרצון לטוס לטיול של שלושה שבועות שתוכנן מבעוד מועד, ולגרום לו לקצר את הטיול בשבוע? עד כדי כך את חסרת ביטחון? 

לטורים קודמים של "חתונמי":  

טעיתם: שירי והגר הן גיבורות התוכנית

חתונה למוצלחים ממבט ראשון

הוקוס פוקוס: פתאום הזוגות מאוהבים 

"חתונה ממבט ראשון": בלי מתח זה מרגיש כמו נצח

נעבור להגר. תסביך אב או לא, היינו מצפים שאחרי 39 שנים על הפלנטה כבר תדעי שבן הזוג לא יוולד בצלמך ובדמותך, בטח לא סביב גיל ה-40 כאשר האישיות כבר מעוצבת ויציבה (וטוב שכך, הרי לא היית רוצה אותו אחרת). ניר, מה לעשות, לא תמיד יעשה דברים ש"באים לך בטוב בזווית העין", והניסיון להגיד לו "תתנהג כך ולא אחרת", ו"הפעם מתאים לי סנדוויץ' עם טונה ולא עם חביתת ירק" (כן כן, יקח עוד זמן עד שנשכח את סאגת כריכי הבוקר הדחויים) - הוא ילדותי ונואל למדי. במאמר מוסגר, לא בטוח שאלמלא המצלמות מסביב, ניר היה נשאר לספוג את כל זה.

ולקינוח - איך אפשר שלא - עמי ותמי העונתיים, הלא הם מור ומאור. אין ספק שגם מאור ניחן בתגובות מעט מוגבלות רגשית, כדוגמת "אני רוצה קודם אינטימיות פיזית ואז רגשית" - אבל בחייאת מור, כמה אפשר להאשים את הצד השני ש"הוא לא רואה אותך", כשאת בעצמך לוקה בכזה עיוורון פונדמנטלי?

עוד בנושא זה:

• "חתונמי": אהבה לא קונים ברילאיטי

• בלי מתח זה מרגיש כמו נצח

• הוקוס פוקוס: פתאום הזוגות מאוהבים

• שיקולי הרייטינג תמיד ינצחו

• הגר וניר מציגים: שיעור באהבה

סאגת הרטינות של מור החלה בירח הדבש, כשהודתה שהגבר ששודך לה אינו "מה שציפתה לו", והמשיכה בביקורת מתמשכת על כל צעד ושעל של הגברבר בעל השיער השופע: כשדיבר - הוא "שגה" במילותיו מבחינתה, נכשל ב"מדד שיחות העומק" ולא מספיק חיזר אחריה. כששתק - נחשב כטיפוס סגור ולא מתקשר. כשלא לקח יוזמה - נתפס בעיניה כ"חלש ורכרוכי", וכשניסה סופסוף לבשל לה ארוחה לפי טעמו - הפך בן רגע מרכרוכי ל"שתלטן מדי".

נשמה של אבא עם צי של ג'יפים, הבן אדם ישן כבר חודש על שזלונג למענך, מה עוד ציפית מהבחור המסכן? איך הוא בכלל יכול להיפתח בפניך כאשר כל צעד שלו זוכה לביקורת צולבת? למען ההגינות נזכיר שדנית ורוני, כך נראה, טרם הספיקו להידבק ב"נגיף" המתפשט ושמו שתלטנות, ובעולמן יש יותר כבוד לגבר שנמצא לצידן. 

גברים אוהבים ביצ'יות? כך זה יישאר   

אם נצא מנקודת הנחה ששתלטנות נובעת בבסיסה מפחדנות, הרי שבעונה הנוכחית מוצגת לפנינו נבחרת מפוארת של נשים חסרות ביטחון, מלאות פחדים ושלא מפסיקות לחשוש לא מבן זוגן - אלא בעיקר מהצל של עצמן, וליתר דיוק מיכולתן המוגבלת להכיל מערכת יחסים עם גבר אנושי בשר ודם, שלא בהכרח יתאים בכל רגע נתון למודל החתן האידיאלי שעמד מראש לנגד עיניהן. אבל יותר מכך - המסר שמועבר בעוצמה חזקה עד מטלטלת בעונה זו, ואין להתעלם מכך, הוא שגבר אינו יותר מבובה על חוט הנתון למשחקיה ומאוויה הרגשיים והרגעיים של בת זוגו. 

המסקנה עגומה: חשבתם שגברים אוהבים ביצ'יות? ובכן, תתרגלו. כי הן כאן כדי להישאר. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו