היועמ"ש לבג"ץ: "נתניהו יכול להמשיך למלא את תפקידו כראש הממשלה"

מנדלבליט התייחס לעתירות שביקשו למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו עקב הגשת כתבי האישום נגדו, וכן להורות על בטלות ההסכם הקואליציוני

היועמ"ש מנדלבליט ונשיאת ביהמ"ש העליון חיות // צילום: יוסי זליגר

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש היום (חמישי) לבג"ץ את תגובתו לעתירות המבקשות למנוע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הממשלה, וכן להורות על בטלות ההסכם הקואליציוני או על בטלות סעיפים ממנו. בתמצית, עמדת היועמ"ש היא כי על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה.

לפיד: נחבור לנתניהו למען ביטול הרוטציה עם גנץ // צילום: ערוץ הכנסת

ביחס לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני, היועמ"ש סבור כי על-פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לדעת היועמ"ש לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני גופו, בשלב בו אנו מצויים כעת; ובהינתן שאין בכוח הוראותיו לגבור על הוראות הדין החרות ועל הוראות המשפט הציבורי המהותי עת יבוא ההסכם לכלל מימוש. על כן, היועמ"ש מנדלבליט סבור כי יש לדחות גם את הסעדים המבקשים להביא לביטול ההסכם, או לביטול חלק מסעיפיו. היועמ"ש מציין, כי בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל.

בעמדה נאמר, כי ההסכם הקואליציוני טומן בחובו הסכמה לקידום שינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל. בתוך כך, ההסכם אף כולל, בין היתר, סעיפים שמבקשים לשנות מיחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה. ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו -  יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות, הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים.

עוד בנושא

"פעל מאחורי גבי": מנדלבליט נגד דן אלדד

עימות מנדלבליט-אלדד: סיכוי קטן לבדיקה

בכירים בפרקליטות נגד מ"מ פרקליט המדינה: "מזועזעים מהטלת הרפש במנדלבליט"

מ"מ פרקליט המדינה: מנדלבליט מנסה להדיח אותי כי אני בוחן מידע מטריד בעניינו

לפיד: נחבור לנתניהו אם ירצה לבטל את הרוטציה עם גנץ

ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם. מכל מקום, היועמ"ש מצא להציב "תמרורי אזהרה" ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או פסילת חלק מהוראותיו.

בעמדה מציין היועמ"ש, כי לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.

כזכור, בתחילת השבוע בג"ץ החליט להיעתר, בלית ברירה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שביקש מבג"ץ לדחות את מתן תשובתו ל-7 העתירות שהוגשו נגד הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו וההסכם הקואליציוני בינו לבין גנץ.

מוקדם יותר היום, בג"ץ צו ביניים המונע את הארכת תפקידו של ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, עד להודעה אחרת. החלטת בג"ץ שלא להאריך את כהונת אלדד בתפקיד עלולה להיתפס כהתערבות בהסכם, שכאמור, בתגובת היועמ"ש הוזכר כי ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו -  יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי. אם הייתה מאושרת הארכתו של אלדד בתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, שר המשפטים החדש לא היה יכול להחליפו, ולא הייתה מתאפשרת "פריצה" בהסכם.

בתוך כך, גם מוסד הנשיאות הגיב היום לבג"ץ מאחר וצורף כאחד המשיבים באחת העתירות בסוגיית מועמדותו של ח"כ בנימין נתניהו לתפקיד הרכבת הממשלה. "הסוגיה המועלית על ידי העותרים, היא סוגיה עקרונית, הראויה לדיון ונתונה להכרעתם של הכנסת ובית המשפט הגבוה לצדק, אך היא איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה לפי סעיף 10(ב) לחוק יסוד: הממשלה.

עוד מציינת עו״ד קורינלדי-סירקיס, היועצת המשפטית לנשיא המדינה, כי ניסיונם של העותרים "להיתלות" בסמכותו של נשיא המדינה לפי סעיף 10(ב) לחוק יסוד: הממשלה, כפתח לביקורת שיפוטית בסוגיה זו ולהעמיד את נשיא המדינה במרכזה – דינו להידחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר