חוזרים לפעול? משרד הכלכלה והתעשייה הגיש לממשלה מסמך שהגיע לידי "ישראל היום", וממנו עולה שהשר אלי כהן ממליץ להחזיר לפעילות מייד את הקניונים הסגורים.
בתוכנית שהגיש תחת הכותרת "תו סגול לקניונים", מפורטים התנאים לפתיחתם, ובהם: יצירת בקרה ושליטה במספר הלקוחות בקניון; הספקה יזומה של אמצעי חיטוי והתגוננות אישית; בדיקת חום למבקרים; אכיפת עטיית מסיכות; הגמשת שעות הפעילות של החנויות, כך שהקניונים יהיו פתוחים למשך זמן רב יותר כדי להפחית את עומס המבקרים; מתן אחריות לניהול ולבקרה של באי הקניון להנהלות הקניונים ועוד.
במסמך מציע משרד הכלכלה והתעשייה לשנות את ההגבלות על הימצאות לקוחות בחנות לפי לקוח ל־10 מ"ר (נטו), ולא לפי מספר הקופות. שינוי שכזה יאפשר תנועה גדולה של לקוחות בקניונים רחבי הידיים.בתוך כך, בדיוק כמו המגזר היהודי, גם העצמאים במגזר הערבי נפגעו קשות מהשפעות משבר הקורונה.
על פי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, המפעילה את סניפי מעוף ברחבי הארץ, מתחילת המשבר פנו לסניפי מעוף במגזר הערבי אלפי בעלי עסקים שביקשו מידע על ההנחיות המשתנות. מספר הפניות של בעלי העסקים במגזר הכפיל את עצמו לעומת אותה תקופה אשתקד. מאות עסקים מהמגזר פנו לקבלת ליווי לצורך מימון מהקרן להלוואות בערבות המדינה.
זאיד זאיד, מנכ"ל ובעלים של מתחם האופנה ב־T&E, מתחם אופנה לנשים בשפרעם הנחשב לגדול ביותר בישראל, מספר כי "בימים כתיקונם הקומפלקס שלנו מלא לקוחות המגיעים מכל רחבי הארץ, מכיוון שמדובר במותגים מוכרים מהעולם המוצעים במחירים נמוכים יחסית. פתחנו ביום שני האחרון ולא נכנסו אלינו יותר מחמש לקוחות, וגם הן כאלה שבאו לקחת שמלות מהמתפרה. הלקוחות לא יודעים אם לקיים חתונה או לא, אם לעשות חתונה קטנה או גדולה ואם אפשר לקבוע כבר ליוני. הבלבול לא שונה בין הלקוחות החרדים, הדתיים, החילונים והערבים - השאלות הן לגבי הקיץ והסתיו. אני הפסדתי עד כה מיליוני שקלים, כי השקעתי המון בבנייה ובמלאי על סמך הלקוחות שהיו לי קודם".
זאיד ממשיך ואומר כי "המדינה צריכה לדעת שכל עוד לא יתירו קיום חתונות במספרים נורמליים, הענף ימשיך לדעוך, וזה כולל אולמות אירועים, מכוני שיער ויופי ותחום השמלות. לנו יש כעת שטח של 2,000 מ"ר, ובימים אלה הגודל הוא חיסרון, הגדולים נפגעים יותר. אני באמת מופתע מחוסר הרגישות של המנהיגים לעצמאים. איך אפשר להחזיק עסק ממארס מבלי לעבוד ומבלי לקבל תמיכה כלשהי? לכולם יש כוונות טובות, אבל הם מנותקים. צריך להזרים כספים כי זה מצב שיכול לקחת עוד חודשים, ובינתיים יהיו עוד הוצאות. אני, כאמור, לא קיבלתי שקל מהמדינה. אני שכיר בעל שליטה שעובד 20 שעות ביום בחברה".
זאיד לא רואה עצמו שונה ממצבה של כלל המדינה. "אני יודע שלא מדובר רק במגזר שלנו או בפריפריה באופן מיוחד. כל הסוחרים בכל רחבי הארץ נפגעו, ואף אחד מהם לא קיבל עדיין עזרה".
חייבים עזרה
גם אשרף סובחי מחאג'נה, בעל עסק לצעצועים ולמוצרי תינוקות בשפרעם, מלין על היעדר הסיוע לעצמאים ולבעלי העסקים. לדבריו, "אני בעל חנות 12 שנים. סגרנו את החנות לחודש ופתחנו מחדש השבוע ביום ראשון, כשניתנה ההוראה שאפשר לפתוח חנויות רחוב. במהלך התקופה הזו הפסדנו 700 אלף שקלים, כולל פדיונות, דמי שכירות והוצאות נוספות. הגשנו בקשה להלוואה בערבות קרן המדינה ונאמר לי שאני לא מתאים לקריטריונים. בעסקים צריך להזרים כסף באותו זמן. מי שלא חזק ואין לו כסף, לא יחזיק מעמד בלי עזרת המדינה".
לדברי מחאג'נה, "היתה קצת התאוששות השבוע, אבל הממשלה הגבילה את הפעילות בערים שיש בהן רוב מוסלמי עד השעה שש בערב, בגלל הרמדאן, וכך זה יהיה כל החודש".
למחאג'נה יש עסק נוסף של מדפים לחנויות. "זה עסק שחווה ירידה מטורפת כי בתקופה הזו הרשתות מוכרות רק אוכל", הוא אומר.
מחאג'נה, כמו זיאד ומרבית העסקים בארץ, עסוקים בימים אלה בפריסת תשלומים ובדחייתם, לצד גיוס הלוואות שיקשו את התנהלותם בחודשים ואולי גם בשנים הבאות. גם תשלומי המע"מ והמסים נדחו, אך דבר מההתחייבויות הללו לא נעלם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו