ביהמ"ש העליון ביקש מהמדינה להתייחס לעתירות נגד נתניהו "כאילו הוצא צו על תנאי"

המדינה תצטרך להשיב לבג"ץ עד יום שלישי לכל העתירות שהוגשו נגד כשירותו של נתניהו לכהן כראש ממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני • בעבר נדחו על הסף עתירות דומות נגד כשירותו של נתניהו • גם בני גנץ וכחול לבן ייאלצו להשיב לעתירה בנוגע להסכם הקואליציוני

בנימין נתניהו (מימין) ובני גנץ עם נשיאת העליון חיות // צילום: אורן בן חקון // בנימין נתניהו (מימין) ובני גנץ עם נשיאת העליון חיות // צילום: אורן בן חקון

במקביל לתחילת ההליכים להקמת ממשלת האחדות, בית המשפט העליון ביקש היום (חמישי) מהמדינה להתייחס בתשובתה אם מקובל עליה כי העתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו ידונו כאילו הוצא צו על תנאי. בכך בית המשפט מראה את החשיבות שהוא מייחס לעתירות.

שופט העליון יצחק עמית דחה את המועד האחרון לתושבת המדינה לעתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו עד ליום שלישי הקרוב בשעה 10:00 "בנסיבות העניין, אני מורה על דחיית המועד להגשת תגובות המשיבים בשלושת העתירות שלפניי". זאת לאחר שנקבע בבג"ץ כי על המדינה להשיב לעתירות עד יום ראשון בשעה 11:00.

עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצת את העותרים בעתירות בכירי המשק והביטחון, מסרה: "חדשות טובות לעת עתה. אני שבעת רצון מההחלטה המלמדת שבית המשפט רואה את הדחיפות העצומה במתן החלטתו במידת הצורך ואת הנכונות המשתמעת לדון בדברים לעומקם לגופו של עניין".

משמעות הדבר היא שבית המשפט רואה צורך דחוף בסדר הזמנים הנתון לדון בגוף הטענות של העותרים. על המשיבים להשיב תשובות מפורטות על כל טענה וטענה כאילו הוצא צו על תנאי. עם זאת, אין משמעות הדבר בשלב זה שהצו ניתן. בית המשפט רוצה לדון ולהשתכנע אך במעמד של אותו הדיון.

שלשום הוסיף בית המשפט את הטענות נגד ההסכם הקואליציוני לעתירות והאריך את המועד האחרון לתשובת המדינה עד יום ראשון בשעה 11:00.

כזכור, העתירות דורשות למנוע מנתניהו לכהן כראש ממשלה בשורה של טיעונים. עיקרם, בגין כתבי האישום הכוללים עבירות שיש עימן קלון. 

בניגוד לשש הפעמים הקודמות שבהן העתירות נדחו על הסף מפאת הגשה מוקדמת מדי, הפעם שופט בג"ץ יצחק עמית ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מראש הממשלה בנימין נתניהו, מיו"ר כחול לבן בני גנץ ומסיעות הליכוד וכחול לבן להגיש את תגובתם.

נתניהו (מימין) וגנץ במעמד חתימת ההסכם, השבוע
נתניהו (מימין) וגנץ במעמד חתימת ההסכם, השבוע

הראשונים שהגישו את העתירות, ואלו גם שהגישו הפעם, היא על ידי 123 אנשי היי-טק וביטחון, באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר. כמו כן, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה שטענה שהיות שנתניהו הוא ראש ממשלת מעבר - חל עליו הדין שחל על כל חבר כנסת והוא אינו יכול להקים ממשלה משום כתבי האישום נגדו. חוזה חדש ומשמר הדמוקרטיה הגישו את העתירה השלישית הדורשות למנוע מנשיא המדינה, ראובן ריבלין, להטיל את המנדט על נתניהו. 

אנשי ההיי-טק ביקשו באופן חריג להוסיף 10 סעדים לעתירה, לאחר שזו הוגשה. עיקרם - ביטול ההסכם הפוליטי בין נתניהו לגנץ. עו"ד לכנר טוענת לרצונו של נתניהו, כנאשם בפלילים, להטיל מורא ופחד על בית המשפט העליון, במטרה להטות דין ולמנוע קבלת החלטה שיפוטית בעניינו, וכן פגיעה באופי השלטון על-ידי שלטון "דו-ראשי" של גנץ ונתניהו וייתור הראשות המחוקקת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר