שכרם של הח"כים בישראל הוא מהגבוהים בפרלמנטים בעולם. בכל שנה הוא גדל ביותר מאלף שקלים משום שהוא מוצמד לשכר הממוצע במשק. בינואר השנה קיבלו 120 הח"כים תוספת שכר של 1,255 שקלים, ובכל חודש מעבירה גזברות הכנסת לחשבון הבנק שלהם 45,274 שקלים (ברוטו). יו"ר הכנסת מקבל שכר של 56,345 שקלים, וסגני היו"ר משתכרים 47,549 שקלים. אין סקטור במשק ששכרו גדל בקצב מדהים כל כך. ב־2016 היה שכרם של הח"כים 40,525 שקלים לחודש, ומאז זינק ב־5,000 שקלים.
הוועדה הציבורית המפקחת על שכר הח"כים המליצה אשתקד שלא להגדיל את שכרם, אך ועדת הכנסת התעלמה מהמלצה זו, אולם החליטה לאפשר לח"כים שירצו לוותר על התוספת להודיע לחשב הכנסת על כך או לתרום אותה למטרות הנראות להם. ח"כ לשעבר יעל גרמן (יש עתיד) יזמה הצעת חוק, שלפיה החלטות הוועדה הציבורית תהיינה סופיות, אך הצעתה נפלה בקריאה הטרומית.
מאז הבחירות לכנסת ה־21 שהתקיימו לפני כשנה, הכנסת כמעט לא היתה פעילה. עשרות הח"כים שנבחרו באפריל 2019 לראשונה לכנסת לא הספיקו לעשות כמעט כלום, כי מליאת הכנסת לא היתה פעילה, הוועדות ברובן כלל לא הוקמו, אך המשכורות המשיכו לזרום לחשבונות הבנק שלהם.
למרבה הצער, רק מיעוטם - 20 ח"כים בסך הכל - הודיעו לחשב הכנסת כי הם מוותרים על תוספת השכר של 1,255 השקלים שניתנה להם בחודש ינואר השנה. כלומר, הם ויתרו מרצון על 15,060 שקלים בשנה משכרם. אליהם יש להוסיף את שר הביטחון נפתלי בנט, שביקש בשבוע שעבר מחשב משרד ראש הממשלה לקצץ 20 אחוזים משכרו למשך שישה חודשים, ואת ח"כ פנינה תמנו־שטה (כחול לבן), שהחליטה לתרום באופן פרטי 20 אחוזים ממשכורתה. ייתכן שיש ח"כים נוספים שעשו זאת בסתר, אולם הם לא נתנו לכך פומביות.
היעדר דוגמה אישית
העובדה כי רק 20 מהח"כים הסכימו מרצונם לוותר על חלק קטן משכרם בימים שבהם המדינה נקלעה למשבר כלכלי חמור עקב התפשטות נגיף הקורונה, ויותר ממיליון אזרחים איבדו את מקור הכנסתם ונאלצים להתדפק על דלתות לשכת התעסוקה או לאכול את חסכונותיהם, ואלפי בעלי עסקים קטנים נותרו ללא פרנסה - מעידה עד כמה נבחרי הציבור שלנו מנותקים מהעם. הדעת נותנת שהיה על כל אחד מהם לוותר לפחות על התוספת לשכרם, ובכך לשמש דוגמה לאזרחות טובה.
במדינות אחרות גילו נבחרי הציבור הזדהות רבה יותר עם הציבור. ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, הודיעה בשבוע שעבר כי תקצץ לאלתר 20 אחוזים משכרה ומשכר השרים בממשלתה, מתוך הזדהות עם נפגעי משבר הקורונה. הקיצוץ יחל מייד ויהיה תקף לשישה חודשים. לדבריה, מטרת הקיצוץ היא לגלות מנהיגות וסולידריות עם העובדים שאיבדו את מקומות עבודתם. קודם לכן הודיעו גם ממשלות גרמניה, דרום אפריקה, הודו וסינגפור על ויתור על חלק משכר השרים. בגרמניה ויתרו נבחרי הציבור על העלאת שכרם שמסתכמת ב־10,000 יורו לחודש.
מבין נבחרי הציבור הישראלים שוויתרו על התוספת, בולט ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), משום שמאז נבחר לראשונה לכנסת ב־2013 הוא מוותר על תוספות השכר הניתנות לח"כים בתחילת כל שנה. עד היום הוא ויתר על 105 אלף שקלים משכרו. לוי, שנבחר לכנסת לאחר שפרש מהמשטרה בדרגת ניצב, אומר כי "מיום שהגעתי לכנסת טענתי שח"כים אינם צריכים לקבוע את שכרם. החלטתי כבר בשנה הראשונה לוותר בכל שנה על תוספת השכר. לצערי, הכנסת דחתה כמה פעמים את הצעת החוק שלנו, שוועדה חיצונית תקבע את גובה שכר הח"כים. לא יעלה על הדעת שרק נבחרי הציבור יקבלו בכל תחילת שנה תוספת שכר, שכלל הציבור בישראל איננו מקבל".
ח"כ גדעון סער (ליכוד), שחזר לפני כשנה לכנסת לאחר שלקח פסק זמן של חמש שנים מהפוליטיקה, אומר כי החליט לוותר על תוספת השכר משום ש"בתקופה זו, שבה עיקר הנטל של משבר הקורונה מושת על המגזר הפרטי, גם על המגזר הציבורי לתת את חלקו, מטעמים כלכליים וחברתיים. הצעתי, בין השאר, לקצץ את השכר בהוראת שעה למקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי (לרבות שרים, ח״כים, שופטים, מנכ״לים ועוד) באופן דיפרנציאלי לפי רמת שכר. חשבתי שנכון לנקוט צעד של דוגמה אישית, ולכן ביקשתי מחשבות הכנסת לוותר על תוספת השכר עד סוף השנה".
תורמים גם לעמותות
ח"כ יזהר שי (כחול לבן), שנבחר באפריל אשתקד לראשונה לכנסת, אומר כי "בשנה של אי ודאות פוליטית וסערה ציבורית גדולה, הדבר הנכון לעשות הוא לוותר על התוספת ולטפל בהעברת כל נושא שכר הח"כים לוועדה ציבורית חיצונית". שי סיפר כי נוסף על ויתור על התוספת, הוא תורם בכל חודש שליש משכרו לארגונים העוסקים בחינוך הבלתי פורמלי לנוער. את התרומה הראשונה העביר ל"נוער לתת", ובהמשך יחליט על מטרות ראויות נוספות שלטובתן יתרום משכרו עד ליציאה מהמשבר הנוכחי.
באשר לח"כים שאינם מוכנים לוותר על התוספת לשכרם, אמר שי כי "למיטב ידיעתי, כל הח"כים של כחול לבן שלא ויתרו על התוספת הצהירו על כוונתם לתרום את התוספת לעמותות שונות. מן הראוי שגם שרים וח"כים אחרים ינהגו בצורה דומה, וכמוהם גם עובדי השירות הציבורי, ובעיקר עובדי הבנקים, שמשתכרים יותר מ־30 אלף שקלים לחודש".ח"כ אופיר כץ (הליכוד), שנבחר אף הוא לכנסת באפריל אשתקד, אומר כי החליט בחודש ינואר לוותר על תוספת השכר.
"לדעתי אין זה ראוי שנקבל תוספת שכר בזמן שהמדינה נמצאת במצב כלכלי כזה. כשליח ציבור חובתי לפעול ולשנות, אבל בשנה שחלפה, שבה הכנסת כמעט לא פעלה, אינני רואה שום סיבה שנקבל תוספת שכר. הייתי מצפה שהסכום שעליו ויתרו הח"כים ישמש לסיוע למגזר העצמאים. מגיעות אלי פניות רבות מבעלי עסקים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה, ולא רואים איך הם יצליחו לעמוד על הרגליים".
ח"כ חילי טרופר (כחול לבן), שהוכיח לפני כחודשיים שיכולת הנתינה שלו היא נדירה ויוצאת דופן כשתרם אחת מכליותיו לאדם שלא הכיר, אומר כי "החלטתי לוותר על תוספת השכר כי בעיניי משכורות הח"כים מכובדות מספיק ואין צורך להעלות אותן, בוודאי לא בעת הזו כשרבים איבדו את פרנסתם. ראוי שנציגי ציבור לא יהיו מחוץ למעגל של אלה שמשלמים מחיר בשל המשבר". מקורביו סיפרו כי נוסף על כך, טרופר גם תורם בכל חודש חלק ממשכורתו לכמה עמותות.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), המשמש יו"ר ועדת הכספים הזמנית ואשר כל חברי סיעתו החליטו לוותר על תוספת השכר, אומר: "חשבנו שאי אפשר לדרוש מכל המשק לכווץ את החגורה ולהצטמצם, מבלי שהמגבלות יחולו על נציגי הציבור. מדובר כאן בדוגמה אישית. ברור שהסכומים הללו לא ישנו את המאזן התקציבי של ישראל, אך הם ישנו את תחושת הניתוק שחשים רבים מאזרחי ישראל מנבחריהם".
ח"כ תמנו־שטה אמרה כי במקום לוותר על תוספת השכר, החליטה לתרום בעצמה כ־4,000 שקלים בחודש לליווי משפחה במצוקה כלכלית ולעמותה לילדים יתומים מהצפון, "משפחה למען ילדים יתומים". לדבריה, "זה המעט שנבחרי ציבור יכולים לעשות בתקופה קשה זו של מגיפת הקורונה והרעת המצב הכלכלי של אזרחי המדינה".
חיסכון של 300 אלף ש'
בסך הכל ויתרו כל 20 הח"כים על כ־300 אלף שקלים לשנה. מבירור עם חשב הכנסת חיים אבידור לאיזה יעד יועברו כספים, עולה כי הכספים לא יועברו ליעד מסוים מפני שהכנסת איננה תורמת כספים ולכן הסכום פשוט נחסך.
מן הראוי להקים קרן מלגות לסטודנטים או לצעירים ממשפחות דלות אמצעים, שיוכלו ליהנות מסכום נאה זה שנתרם מרצונם הטוב של הח"כים.
