הזירה הלשונית: הקורונה לא מדבקת!

דני טהרני שואל: כולם מדברים על 'אסטרטגיית יציאה'. האם המילה אסטרטגיה היא מילה עברית? והאם אין לה חלופה הולמת?

הקביעה אם אסטרטגיה היא מילה עברית נתונה לפרשנות. מקור המילה יווני, אך המילה אסטרטג היא מילה עברית המופיעה במדרשים ופירושה מפקד צבאי, בעקבות strategos היוונית. תוספת א' היא עברית, קרויה א' פרוסתטית, ונועדה להתאים את המילה לכללי ההגייה העברית. תוספת "-יה" אופיינית למילים סלאביות, אך הבסיס הוא כאמור התאמה עברית. חלופה הולמת? באמת אין צורך.

מנחם קוזלובסקי שואל: מה פתאום "לחבוש מסכה"? הרי חובשים רק כובע. האם לא ראוי יותר לעטות, או אפילו ללבוש, או אולי להרכיב (כמו משקפיים)?

הפועל המדויק הוא 'לעטות מסכה'. בתנ"ך עוטים בגד, וגם שפם. עם זאת אין לפסול את 'חבש', שכן לבישת המסכה מזכירה חבישת תחבושת. הפועל 'הרכיב' מזכיר אמנם דמיון מסוים בין המסכה והמשקפיים, אך הוא מתאים פחות.

רפאל פרידמן שואל: "סגר", "הסגר", "עוצר", "בידוד" - מה תפקידה של כל מילה כזאת? מה אומרים על איסור יציאה מהבתים לאורך כל הרחוב? ומה ייאמר על איסור יציאת חולה ממתחם בדידותו?

בין 'סֶגֶר' ו'הֶסְגֵר' מתקיים מאבק לא מתוכנן על השימוש בימים אלה. 'הֶסגר' היא בעלת משמעות בריאותית, קרנטינה, סֶגֶר מתייחסת להוראות וצווים. נראה שידה של סֶגֶר על העליונה. 'עוצר' הוא המימוש הקיצוני ביותר של הסגר, כולל איסור יציאה מהבתים לרחוב. 'בידוד' הוא מצבו של מי שהוטל עליו סגר בכלל, ועקב היותו חולה בפועל או בפוטנציה.

עמרם קליין שואל: שמעתי לאחרונה ברדיו ובטלוויזיה את הפועל החדש לתכלל. מה פירושו, והאם האקדמיה ללשון העברית אישרה את השימוש בו?

תכלול פירושו אינטגרציה. לתַכלל – להביא לידי אינטגרציה של גורמים שונים, חיבור של ת+כל"ל. הפועל נטבע בראשית שנות האלפיים בשפה הצבאית, ומופיע במסמכים צבאיים, כמו במסמך משנת 2005: "מתוך רצון ליצירת ענף אחד למקא”ם שיתַכלל מעגל עשייה שלם". בשנת 2009 אומץ הפועל וכן שם הפעולה תכלול במילוני האקדמיה לתחבורה יבשתית, ובהמשך במילונים נוספים.

ניצן דנציג שואל: מהו מקור המילה החדשה שצצה לחיינו, ריאגנט? האם זה נכון שזה מהתקופה שניסו להפוך מתכות לזהב?

ריאגנטים קרויים בעברית 'מגיבים'. הריאגנט הוא חומר כימי המחולל שינוי או ריאקציה בחומר אחר. השם הוא חיבור של re+agent, פתיח החזרה רֶה-+לפעול. ריאגנטים רבים הם חומצות. יש אכן קשר בין הריאגנט לניסיון האלכימאים להפוך מתכת לזהב, והוא קשור במעבר מן האלכימיה, שבה ניסו באמצעים כימיים להפוך מתכת פשוטה לזהב, אל הכימיה כמדע לגיטימי. במאה ה-16 התפתחו טכנולוגיות של כרייה ועיבוד מתכת, והודפסו ספרים שתיארו טיפול בעפרות מתכת, והכנת ריאגנטים (כגון חומצות) לטיפול בהן.

אייל המבולבל שואל: אני קורא שהמומחים מדברים על "עלייה מעריכית". מה זה? והאם יש מילה כזו, "מעריכי"?

'מעריכי' היא החלופה העברית למילה הבלתי אפשרית אקספוננֶציאלית. המילה מופיעה במילוני האקדמיה החל משנות התשעים של המאה הקודמת.

גיורא שנר שואל: בכל מקום נשמעת המילה 'מידבק': "הווירוס מידבק, הקורונה מידבקת". האם זה נכון?

נכון בהחלט. האדם נדבק בווירוס, בנפעל, הווירוס מדביק אותו, בהפעיל, ובפני עצמו הווירוס מידבק, בהתפעל, גורם לעצמו להדביק. בצורות העתיד והציווי הפעלים כמעט זהים. בנפעל: תִדָּבֵק, הִדָּבֵק, בהתפעל: תִדַּבֵּק, הִדָּבֵק.

דליה הראל שואלת: אנשים שהלכו לעולמם עקב הקורונה דווחו בתקשורת לאחרונה כ"הרוגים". מאין זה לקוח? מי נתן את ההנחיה הזו?

בעברית מגוון עשיר של פעלים המציגים מותו של אדם ונוצר בידול בשימוש בהם. במקרה של 'הרוגי הקורונה' מדובר בשימוש לא מתוכנן ובהחלט לא קביל. 'הרוג' בעברית מתייחס למי שמת מוות אלים ופתאומי, במלחמה, בתאונה וכדומה. 'נספה' מתייחס למי שמת מוות פתאומי כקורבן חסר ישע. ממחלה, גם ממגפה, אנשים מתים, או נפטרים.

גנית הסקרנית שואלת: בכל מקום אני שומעת שהמצב הוא "הזוי". האם זה נכון לומר כך? למה בעצם הכוונה ב"הזוי"?

'הזוי' הפך לאחרונה שם תואר המתאים למגוון מצבים, מעין תלונה על המצב, או מילת גנאי בוטה לרעיונות ומעשים של הזולת. הפועל הָזָה מופיע במקרא, הֲזָיָה בימי הביניים, שם התואר הָזוּי בעברית החדשה. השימוש הרב בו מעיד שהמצב הנוכחי נתפס בלתי מציאותי, מעין הזיה מתמשכת.

אורלי מונדל כותבת: למה כולם אומרים "חג שמח". החג הזה אינו שמח משום בחינה עבור מיליוני אנשים במדינה הזו. למעלה ממיליון שכירים, איבדו את מקום עבודתם, עשרות אלפי עצמאים איבדו את מקור פרנסתם ועסקיהם התאיידו, אלפי חולים ומיליוני אנשים בודדים, שבחג הזה חשים את בדידותם ביתר שאת.

אין לזירה הלשונית אלא להסכים. החג השנה עצוב. נכון שברכות הן קלישאות המאבדות את משמעותן, אבל במקרה זה הצרימה גדולה מדי. 

• "מאז היציאה מהבית אני מקבל איומים על חיי"

• "מקווה שלנצח": אסיף אלקיים ומעיין אדם חזרו

• האמנים הגדולים בעולם במשדר חסר תקדים

• עם כפפות ומסכות: יאנה וציון עשו ברית לבנם

• מיוחד: הופעות, הצגות והפעלות לימי הקורונה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו