התקדמות משמעותית לקראת ממשלת אחדות: בהודעה משותפת של הליכוד וכחול לבן נמסר כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן, רא"ל (במיל') ח"כ בני גנץ, נפגשו הבוקר במטרה להגיע להבנות על הקמת ממשלת חירום לאומית". בכחול לבן ובליכוד הדגישו כי "המשא ומתן בעיצומו וברוח חיובית במטרה להקים ממשלת חירום לאומית מהר ככל הניתן".
הבוקר התקשו בכחול לבן להסתיר את שביעות רצונם מהתקדמות המו"מ עם הליכוד. למרות זאת, בכחול לבן מתוחים מאוד לקראת הסיום. גורמים בכחול לבן אמרו בשיחה עם "ישראל היום": "אנחנו אכן בקו הסיום, אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. גם ברגעים האחרונים דברים תמיד יכולים להתהפך ולהשתנות".
גנץ נבחר ליו״ר הכנסת הזמני: ״בשעת חירום, אין לנו זכות לעמוד מנגד״ // צילום: ערוץ הכנסת
עוד הוסיפו במפלגתו של גנץ כי "עבדנו על ממשלה פריטטית ולשם הדברים הולכים. יש עוד דיונים על העניין המשפטי. נמשיך לעמוד על שלנו בעניין".
בכחול לבן סירבו לקצוב את הזמן לקראת סיום המו"מ, אך גורמים במפלגה טוענים שיש סיכומים עקרוניים בכל הסוגיות. העניין המרכזי שעוד עובדים עליו מטעם כחול לבן הוא הנושא המשפטי. בכחול לבן דורשים את עצמאותה של מערכת המשפט. בליכוד טענו אתמול כי המחלוקת העיקרית היא דווקא סוגיית הריבונות ביהודה ושומרון.
גורם בסביבתו של גנץ אמר ל"ישראל היום" כי "בני הלך עד הסוף ופירק את כחול לבן כדי להיכנס לממשלת אחדות ולהוכיח שישראל היא לפני הכל. הוא נמצא רגע אחד מלפני לעשות את זה, ומגיע לו את כל הקרדיט שבעולם על אצילות הנפש שלו".
במקביל, בימינה מסרו: "אנו תומכים בדרישת הליכוד לשינוי הוועדה למינוי שופטים. התקפלות של גוש הימין בפני כחול לבן בעניין הוועדה לבחירת שופטים, אחרי שהליכוד כבר התקפלו במסירת תיק המשפטים לניסנקורן, חייבת להיות קו אדום. ריסון האקטיביזם המשפטי ושינוי מורשת אהרון ברק הם מדגליו החשובים ביותר של המחנה הלאומי. רק לאחרונה ראינו דוגמה חיה להתערבות בוטה של בג"ץ בעבודת הכנסת, תוך רמיסת הפרדת הרשויות. ויתור בנושא זה יהיה קו אדום שאסור לליכוד לחצות".
"אם כולם יגלו אחריות, הממשלה תוקם מהר"
הבוקר אמר ח"כ חילי טרופר כי "נמשכים המגעים. זה לא שיש פיצוץ אבל עדיין יש פערים". טרופר המקורב ליו"ר כחול לבן בני גנץ, הוסיף כי הוא "מקווה שהפערים ניתנים לגישור. אנחנו מבינים שכשמקימים ממשלת אחדות, כל אחד צריך להתפשר קצת". עם זאת, בכחול לבן הדגישו לאורך הימים האחרונים כי הם לא מוכנים לשום שינוי במשרד המשפטים.
בתוך כך, יועצו הקרוב של יו"ר כחול לבן, רונן צור, התראיין הבוקר לרדיו "קול ברמה" והתייחס גם הוא למגעים הקואליציוניים: "בני גנץ קיבל החלטה מנהיגותית כדי לא לקחת את מדינת ישראל למערכת בחירות רביעית. האם אני אופטימי? אני דרוך. יש סיכויים טובים, אבל גם במרתון, המיילים האחרונים הם הקשים ביותר ושם יכולה להיות התפרקות. יש החלטה ללכת לממשלת חירום, אבל לא בכל מחיר. ההחלטה להיכנס תחת האלנוקה נולדה בגלל משבר הקורונה והקריסה הכלכלית. בגלל עשרות ישראלים שנפטרים במגפה האיומה הזו. אם כל הצדדים יגלו אחריות, הממשלה הזו תוקם מהר. אם יערבבו לתוכה שיקולים שלא קשורים לעניין החירום, אז תהיה בעיה".
לדברי צור, הסיבה שטרם קמה ממשלה היא ש"יש צורך להקפיד על כל מילה, כל אות. זה לא סוד שיש חשדנות גדולה מאוד בין הצדדים. אולי אפילו חשדנות יתרה בכל מה שקשור להתייחסות לבנימין נתניהו. וההקפדה היא בשביל שהדברים יפעלו בצורה תקינה. אחרת אנחנו נתקלים במשברים האלה במעלה הדרך וזו בעיה".
חמשת השלבים למינוי שופטים בישראל
כאמור, פרט לנושא הריבונות, מחלוקת שמונעת נכון לכרגע את הקמת הממשלה היא סוגיית הוועדה למינוי שופטים. אז איך בעצם עובד ההליך? השיטה הישראלית מאפשרת למנות שופטים דרך ועדה המורכבת מנציגים מהממשלה, מהאופוזיציה, מבית המשפט העליון ומלשכת עורכי הדין.
ביקורת רבה נמתחה על שיטת המינוי, שקשורה קשר בל ינתק בהסדרי הכוחות בין הרשויות וקואליציות שונות שרוקמים הפוליטיקאים עם השופטים והקשרים בין השופטים עצמם לבין עורכי הדין ונציגי הלשכה.
נכון להיום, הליך מינוי השופטים מורכב מחמישה שלבים. השלב הראשון, טכני באופיו, כולל הגשת טופס מועמדות. בשלב השני ישנה ועדת משנה ראשונה, שבה חברים שופט בית המשפט העליון, חבר כנסת ונציג לשכת עורכי הדין. אלה מחליטים מי יתקבל לקורס השפיטה ומי יידחה על הסף.
השלב השלישי הוא למעשה קורס השפיטה. מדובר בסדרת שיעורים אינטנסיבית בנווה אילן שנמשכת כשבוע ומועברת על ידי שני שופטי בית המשפט המחוזי ושופט העליון. כמו כן, משתתפים בשיעורים משקיף מטעם לשכת עורכי הדין ושני פסיכולוגים תעסוקתיים. בסוף הקורס, מקבל המועמד ציון.
מכאן התהליך ממשיך לשלב הרביעי, שבו ועדת משנה שנייה מחליטה, בין היתר על בסיס הציונים, אם לכלול את הנבחן במאגר המועמדים לשיפוט.
בעבר נמתחה ביקורת על הוועדה, שכן גם בעלי ציון נמוך - כמו בפרשת אתי כרייף - נכללו בסופו של דבר במאגר. דובר אף על לחצים פוליטיים ושיקולים לא מקצועיים המשפיעים גם על השלב הזה.
השלב החמישי והאחרון הוא דיון על המועמדים לשיפוט במסגרת ועדה בת תשעה חברים, שמורכבת משני שרים, ביניהם שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון, שני חברי כנסת, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, ושני שופטים של בית המשפט העליון.
רק לאחר שעבר את כל השלבים, מוזמן המועמד להשבעתו כשופט בבית הנשיא בטקס רשמי ומסורתי.
השתתף בהכנת הידיעה: אריאל כהנא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו