ישראל במלחמה ביולוגית: כך תוכל המדינה לנצח את הקורונה

המצב הכאוטי של מלחמה נגד אויב בלתי נראה, כל שכן מלחמה ביולוגית, מחייבת חשיבה אחרת שבבסיסה הרעיון ששליטה ריכוזית מהווה תורפה ואינה מייצרת את הגמישות הנדרשת למענה אפקטיבי, אשר יאפשר התאוששות מהירה של המשק וחזרה לחיים.

המשך החשיבה על סגר מהודק למניעת התפשטות מגפת הקורונה מחייב אימוץ גישה אחרת. סגר מהסוג הזה חונק את המשק ואת האזרח, ופוגע באופן משמעותי במרווח הנשימה הנדרש בלחימה שתימשך לאורך זמן. הרס הכלכלה עשוי להיות גורם שיידרש שיקום לשנים רבות, ומכאן שמחויבת גישה גמישה יותר.

הנחת העבודה במאמר זה הינה כי למערכת הרפואית בישראל יש כעת תמונת מצב מגובשת באשר לקצב ההדבקה, ובחתך של יישובים ספציפיים. כמו כן, בשלב זה ניתן להניח שהמודיעין, הכולל מעקבי שב"כ, נותן רזולוציה מספיק חדה כדי לקיים מאמצי בידוד ממוקדים אל מול אוכלוסייה מודבקת. 

תחת הנחות העבודה האלה, נכון לקבל החלטה מערכתית ולפעול בדרך שונה ממה שהתרחש עד כה. מאז ראש הממשלה נתניהו נקט בפעולות מנע על ידי החלטות דרסטיות בנושא חוזרים מחו"ל, צמצום המשק לכדי פעילות חיונית, וכן העלאה מואצת בקצב הבדיקות במקביל להצטיידות רפואית - ניהול המערכה היה מרוכז תחתיו, כאשר משרד הבריאות הוביל את המערכה.

עתה, כאשר מבחינה פוליטית המצב התייצב, נכון לפעול אחרת. נכון יהיה שראש הממשלה ימנה שר בכיר שיוביל את המערכה. בהקשר הזה נכון לחשוב על השר בנט משני טעמים - פעולותיו עד כה היו יצירתיות, מהירות ואפקטיביות, ותחתיו מצויה מערכת הביטחון, עתירת המשאבים, היכולות הביצועיות והעוצמה הלוגיסטית.

המאמץ המרכזי בשלב זה אינו רפואי - וכאן נדרשת הפנמה - המאמץ כעת הוא מאמץ של מודיעין, שליטה ושל לוגיסטיקה. משרד הביטחון, באמצעות יחידות הרפואה של צה"ל ובתיאום מערכת הבריאות, יכול לפעול בעוצמות גבוהות ולהביא את הבדיקות לנפח פעולה גבוה ביותר. הוסיפו לכך את ממשק הפעולה הטבעי של משרד הביטחון עם השב"כ ותקבלו אפקטיביות מעולה. 

נכון שראש הממשלה יעביר אחריות על המאמץ לטיפול במשבר הקורונה כדי לפנות את פעולותיו לרמה של חשיבה ברמה גבוהה יותר, תיאומים בינלאומיים וביסוס הממשלה החדשה. בזמן הזה, כאמור, משרד הביטחון חייב להוביל את המערכה נגד התפשטות הנגיף - והחזרת המשק לפעולה כמה שיותר מהר.

מדיניות הפעולה מעתה חייבת להיות ביזור יכולות. נכון לחלק את המדינה לכמה אזורי פעולה: מוכי קורונה, תסמיני קורונה ונקיים מקורונה. מדיניות הפעולה מול כל מרחב כזה צריכה לקבל מענה ספציפי: הגדרת ראש מרחב, ריכוז סמכויות ויכולות (שיטוריות / מודיעיניות / לוגיסטיות / רפואיות) מותאמות לפעולה. בדומה להקצות לכל ראש מרחב כזה עוצמות דיפרנציאליות בהתאם לחומרה במרחבו, תוך שימור עתודות ברמה הלאומית.

במקביל, יש לקיים מאמץ למידה מתמשך מההתפתחויות במדינות אחרות, לכנס צוותי חשיבה ולהביא רעיונות מקוריים נוספים להבטחת אפקטיביות הפעולה.

עוד בנושא:

• החמרת האכיפה במגזר החרדי: שר הבריאות ליצמן ביקש מרה"מ להטיל סגר על בני ברק

• יישומון "המגן" יאתר האם היינו במגע עם חולה - שבועיים לפני הורדתו?

• ראש הממשלה וצוותו הקרוב ייכנסו לבידוד עד לסיום החקירה האפידמיולוגית

• בוטל הצו שמונע את המעקבים הטלפוניים

כיצד מתנהלת המערכה המבוזרת? המשימה של כל ראש מרחב היא להביא את עקומת ההדבקה למצב בו היא "נושקת" ל-0. להגדיר מדיניות תנועה בכל מרחב: באילו שכונות / רחובות נכון להגדיר בידוד, היכן נכון להגדיר סגר נושם (כלומר, אפשרות תנועה מוגבלת), והיכן ניתן לפעול בחופשיות.

ברמה הלאומית, יש להגדיר שיגרה הגיינית מחייבת עם הנחיות קשיחות המחייבות פיקוח - זאת בדגש על נקודות שאליהן מתנקזים המונים: מרכזי בריאות, חנויות מזון וכדומה. כל תת-מרחב יפעל עצמאית ולאורך 3-2 שבועות. היכן שאחוז ההדבקה ישאף ל-0 ניתן יהיה להחזיר את החיים למסלולם. 

מדיניות זו תעודד את האזרחים להישמר, לקיים את ההנחיות מתוך הבנה שבכל שכונה או יישוב התנהגות נכונה תביא לפתיחת החיים מחדש. פעולה מסוג זה תגרום לאזרחים לקחת אחריות מתוך מוטיבציה לחזור לחיים נורמליים. למנהיגות היישובית יש תפקיד משמעותי בהקשר הזה.

נכון לחשוב ברמה הלאומית על תקופת חול המועד פסח. הרי החשש של מערכת הבריאות הוא מפני יציאת המונים מהבתים, וכך החזרת המגפה לקצב הדבקה מטריד. מחשבה זו היא הגיונית אך ניתן להציע מחשבה אחרת, והיא ביטול חופשת חול המועד. הרי גם כך מרחב הפעילות למשפחות בחופש בעת הזו הוא כמעט אפס. נכון להגדיר את חול המועד כזמן עבודה, להחזיר את הלימודים מרחוק, ולאפשר לשבוע זה להיות חלק מתהליך החזרה ההדרגתית לפעולה. 

העת הזו מחייבת חשיבה אחרת על תחומים רבים שהיו טאבו בחיינו. מדרכי הפעולה, צורת השליטה, הקצאת המשאבים הלאומיים, מרחבי תנועה חופשיים ומרחבים מוגבלים ועוד. בתוך כך, נכון גם לחשוב על החופשות שלנו. נדמה שהאזרח הישראלי בעת הזו לא מחפש להיות עוד שעות בבית. ההחלטות האלה הן מחייבות ברמה הלאומית. עתה, כאשר המערכת הפוליטית חוזרת לפעילות, זה הזמן לעצב את חיינו באופן המותאם לאתגר שעומד בפנינו.

ראוי להבחין במצב כפי שהוא: קצב ההדבקה של מגפת הקורונה מצוי תחת שליטה במדינת ישראל, וכן אחוזי התמותה נמוכים מאוד ביחס לשאר מדינות העולם המערבי. תחת ההבנה הזו נכון לפעול אחרת ולעודד את האזרחים להתנהגות נכונה ואחראית. החיים יחזרו למסלולם מהר יותר במידה שנרכז את המאמצים נכון. בדרך המתוארת ניתן יהיה להגיע חזרה לשגרה סבירה. מדינת ישראל ידעה לעשות זאת בתקופות של פיגועי טרור בלתי פוסקים - ונדע לעשות זאת אל מול הקורונה.

הכותב הינו מפקד חטיבה לשעבר בצה"ל, כיום חוקר יחסי צבא וחברה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו