יש על מי להישען?

מצד אחד אף אחד במגזר החרדי לא רוצה לשחק בגורל ולהיכנס לרשימת הנדבקים • מנגד, גדול הפוסקים הורה להמשיך ללמוד על אף המגבלות • בחברה שבה הקהילתיות היא אבן יסוד, הקורונה הפכה לאתגר מורכב במיוחד

אברכים בכולל (למצולמים אין קשר לכתבה). , צילום: נתי שוחט

מגיפת הקורונה תפסה את העולם החרדי, כמו את כל מדינת ישראל ושאר העולם, לא מוכן. ואם מחוץ לגבולות המגזר עוד לא יודעים בדיוק איך להתמודד עם המצב התקדימי הזה, המלחמה בקהילה החרדית מסובכת אפילו יותר. 

אחד האתגרים העיקריים נובע מכך שהציבור החרדי מושתת על קהילתיות - בית הכנסת, טישים בחסידויות, ארוחות משפחתיות, שיעורי תורה, לימודים בכוללים. אפילו הבילויים בעולם החרדי סובבים סביב שמחות משפחתיות או ישיבה חברית על צלחת טשולנט ורגל קרושה ביום חמישי בערב. לפיכך, משום שהמאבק בקורונה מתמקד בבידוד ובהפרדה בין אנשים, הציבור החרדי מתקשה עם הגזירות הללו במיוחד. 

לקראת אמצע השבוע נראה היה שהעולם החרדי החל להפנים את המצב החדש. במקביל לתמונות במהדורות החדשות, שבהן נראו עשרות אברכים ממשיכים ללמוד יחד למרות הנחיות משרד הבריאות, נקראו האברכים בישיבה של הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, ללמוד מהבית. בישיבת "חברון" הוציאו את הספסלים והסטנדרים לחצר, כרוזים בשפת היידיש עברו באזורים של חסידויות אדוקות שאין להן דרך להתעדכן על ידי טלוויזיה או רדיו, ושמחות משפחתיות בוטלו. חלקן הועברו לחצרות בתים עם נוכחות של עד עשרה אנשים. 

למרות כל זאת, נערכה ביום שלישי בערב חתונה חסידית המונית בבית שמש, ועל פי תיעוד שפורסם בכלי התקשורת, ברור שלא נשמרו שם כללי המרחק. זמן קצר לאחר פרסום התמונות הגיעה המשטרה כדי לפזר את החתונה ולמחרת אף הוציא משרד הבריאות צו המורה על סגירת כל הישיבות והכוללים. בצו הובהר כי הוא גורף ואינו נתון לכמות זו או אחרת של תלמידים בכל מוסד ומוסד. 

בציבור החרדי הסבירו כי מדובר במגזר שמרבית אנשיו לא צופים בטלוויזיה ועל כן ההוראות מחלחלות לאט. יום לאחר החתונה המדוברת, אמר גם הרב הראשי לישראל, דוד לאו, כי מדובר באירוע חמור שאסור שיקרה. אגב, באותו יום שבו נערכה החתונה נודע על חסיד מבני ברק שנדבק בקורונה, והחשש בחסידות הוא שאפילו נוכחותו בקריאת מגילת פורים צריכה להכניס את כל החסידות לבידוד. 

מחויבות טוטאלית

מה שהכניס את הציבור החרדי לקונפליקט וגם העלה אותו לכותרות בהקשר שלילי, היתה הוראתו של מי שנחשב לאחד מבכירי הרבנים הליטאים בדור הנוכחי, הרב חיים קנייבסקי. אחרי מסיבת העיתונאים של רה"מ נתניהו שבה נמסר על סגירת כל מוסדות החינוך, הורה הרב לתלמודי התורה, לישיבות ולכוללים דווקא כן לקיים את הלימודים כסדרם ועורר גל של ביקורת על העולם החרדי. 

הרב קנייבסקי // צילום: אריק סולטן

בציבור החרדי התגייסו להסביר את פשר ההוראה והציות לה, נוכח ההתקוממות על חוסר האחריות. כך, למשל, משה גלסנר, תושב אלעד, איש תקשורת חרדי בכיר המשמש מגיש המהדורה המרכזית ברדיו קול ברמה ומגיש תוכנית בערוץ הכנסת, המעורה בחדשות ומחובר להווי הישראלי היומיומי: "הישראלים לא מבינים את הקודים החרדיים. אחרי הוראה כמו של הרב קנייבסקי, בטוחים שמדובר באנשים מופקרים, שלא אכפת להם מהבריאות, אבל הם לא מבינים איך עובד הראש החרדי ומה מניע אותנו כשאנחנו לא מפסיקים באופן אוטומטי את הלימודים בישיבות ובתלמודי התורה. 

"בתפיסה החרדית, לימוד התורה זהו הדבר שעליו העולם עומד. 'אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן'. לכן, אצל הבנות הפסיקו את הלימודים באופן אוטומטי, אבל במקומות שבהם לומדים תורה רצוי לשאול את הרב מה לעשות. כשאנחנו מסבירים שתלמידי הישיבות לא הולכים לצבא כי בתפיסתנו זכות לימוד התורה מחזיקה את העולם, יש כאלו שבטוחים שזה תירוץ כדי לא להשתמט. אבל הנה פה רואים את המחויבות הטוטאלית למצוות לימוד התורה, שגם תחת אזהרות בריאותיות החרדים מתאמצים להמשיך ולקיימה".

לא ציבור מנותק

אין פחד לשלוח את הבנים למוסדות ושהם יידבקו?

 

"כשהרב קנייבסקי נותן את מילתו, יש ציבור ענק שמרגיש רגוע וסומך עליו. הציבור הליטאי אמנם אינו ציבור שעוסק במיסטיקה, אבל כשרב בסדר גודל כמו הרב קנייבסקי, יהודי קדוש עליון שאנחנו יודעים ורואים שיש לו חיבור ישיר ללמעלה, זה משהו אחר. מדובר באדם קדוש שמאז שהוא זוכר עצמו יושב יום ולילה ולומד, זה כל עיסוקו. 

"כשאדם ברמה תורנית ורוחנית כזו אומר מילה, אנשים משתתקים, אני מכיר הרבה אנשים שחשבו שההוראה לא לסגור את מוסדות התורה היא הפקרות מוחלטת, אבל ברגע שהרב חיים אמר הם השתתקו. גם אני ביניהם, ברגע ששמעתי שהוא אמר להמשיך ללמוד, לא היה לי יותר מה לומר ושלחתי את הבנים לישיבות. אני אדם רציונלי, אפילו קצת ציניקן, אבל כשרב חיים אומר משהו, אז אין חשש. עברתי לדום".

גלסנר מבקש להבהיר כי בניגוד לרושם שהתקבל אולי על אדישות ואף התבדלות, הציבור החרדי כן חרד את החרדה הלאומית הישראלית ובאופן כללי שותף אקטיבי בחיים הציבוריים: "זה ציבור שמתנדב בהמוניו בכל ארגוני ההצלה והחסד, רץ ראשון לכל דבר שצריך לעזור בארץ. הוא רואה עצמו מחויב לכללי הבריאות, מקפידים על מרווחים, חיטוי, החנויות סגורות, את החרדים אתה לא רואה בחוף הים. זה לא ציבור שמזלזל, רק שבנושא של לימוד התורה הוא חושב שהמשך הלימוד זה דאגה לכלל עם ישראל".

ימים כאלה של מגיפות ופחד מהלא נודע שולחים את הישראלים אל תורת הנסתר והמיסטיקה. הרב חיים פוקס, ממכון "סגולת אמת" המתמחה בכתיב יד ומיסטיקה יהודית, אומר: "אנשים לא יודעים במה מדובר, לא יודעים מתי זה ייגמר, לא יודעים איך זה יכול להשפיע ורוצים לנקוט כל אמצעי זהירות שיש ובגלל זה יש גם הרבה יותר פניות אלינו לשאול אם יש קמעות, סגולות או תפילות שאפשר לעשות כדי למגר את המחלה.

"למעשה, יש קמע אחד נגד המגיפה - מעין ריבוע שמחולק למשבצות ובפנים הפסוק 'וימת פנחס ויפלל ותיעצר המגיפה'. שים לב למילה 'ויפלל', שזה בעצם תפילה. צריך להתפלל, צריך שכל אדם יתחזק".

לדברי פוקס, מדובר בתקופה שבה לא מעט שרלטנים צצים וקובעים שהמגיפה היא בגלל מצעד הגאווה או בגלל כל מיני סיבות שונות ומשונות. "אין בזה אמת", הוא פוסק, "נכון שכאשר הקדוש ברוך הוא מביא צרה כזו לעולם הוא מאותת לנו משהו, אבל הוא מאותת לנו שצריך להתחזק, לא משהו ספציפי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר