גנרל טבע בפעולה: כיצד השפיעו מגפות על מלחמות בהיסטוריה

וירוס הקורונה שמתפשט בעולם משפיע בעוצמה רבה על האנושות כבר כעת, בין היתר בנזקים כלכליים עצומים, היסטריה, סגירת גבולות בין מדינות ועוד. מעניין לציין כי הווירוס חתך, לפחות לזמן זה, את המתח העצום שהיה בין סין לארה"ב, מתח שהפך למלחמת סחר ושהיו לו היבטים צבאיים.

אנו כמובן לא יודעים לאן היה המתח בין שתי המעצמות מגיע, אבל זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה, שמגפה קשה מכריעה מלחמות, הרבה יותר מעצם הלחימה בין הצדדים בשדה הקרב. למעשה, ההשפעה של מחלות על ההיסטוריה האנושית ועל ההיסטוריה של המאבקים בין אומות בעולם, הייתה גדולה פי כמה וכמה מניצחונות קרביים.

המלחמה הפלופונסית

אחרי שאתונה הדפה את האימפריה הפרסית מיוון, ההשפעה המדינית והיבשתית שלה עלתה ואיימה על ספרטה ובני בריתה. כדי לעצור את ההתפשטות של אתונה פלשה ספרטה אל שטחה על אתונה עם כוח צבאי ענק של 60 אלף לוחמים וזאת מול צבא אתונה שעמד על 16 אלף איש. מנהיג אתונה, פריקלס, סבר שאין טעם לקרב יבשתי, מכיוון שבים לאתונה היה יתרון גדול. לכן הוא אסף את האיכרים סביב העיר אל תוכנה והגן על החומות. מה שפריקלס לא לקח בחשבון זה את העובדה שריכוז ענקי של אנשים בשטח קטן הוא כר פורה למחלות. טיפוס הבטן השתולל בעיר והרג רבע מהתושבים, כולל את פריקלס עצמו. ההשלכות היו קשות, אמנם אתונה לא נכבשה אבל כוחה הצבאי ירד דרמטית בעקבות המגפה.

מגפת הכולרה 1817-1824

מגפת הכולרה החלה בהודו והתפשטה דרך הרי הקווקז לאזור הים התיכון ולחלקים מאירופה. לא ברור מה דחף את המגיפה, וכיום סוברים שדווקא תנועת הצבא הבריטי והקשר להודו של האימפריה היא זו שהובילה את המגפה קדימה. בתום המגפה מתברר שההשפעה שלה הייתה עצומה ולמעשה מנעה מלחמה אירופית, מכיוון שמשטרים בכל היבשת נפלו והתחוללו משברים מקומיים רבים ומרידות: בלגיה זכתה לעצמאות מהולנד והתקוממות בפולין, פורטוגל, שווייץ ואיטליה איימו על השלווה שהקים קונגרס וינה. בשלב הזה צבא פרוסיה התארגן לפלישה רבתי אל תוך פולין כדי לעצור את המרד ובעצם להצית מאבק בין צדדים רבים ביבשת. הפלישה לא התחוללה והמלחמה לא קרתה בגלל ששני מפקדי הצבא מתו מכולרה וכך נחסכה לעולם ככל הנראה עוד מלחמה אירופית קשה.

כיבוש האימפריה האצטקית

ב-1519 נחת הכובש הספרדי הרנן קורטז בחופי מקסיקו עם 400 לוחמים, כשבכוונתו לכבוש את האימפריה האצטקית המקומית למען הכתר הספרדי. היה מדובר בשאיפה דמיונית מכיוון שלמרות הסוסים, התותחים והרובים, לצד השני היו מאות אלפי לוחמים. קורטז פנה אל בני הטלקסקלה, יריבי האצטקים שסיפקו לו 100 אלף לוחמים. הקרבות בין הצדדים נמשכו שנתיים כשבסוף מה שהכריע והביא לכניעת האימפריה הענקית הייתה מחלת האבעבועות השחורות שהספרדים הביאו איתם מאירופה, שעשתה שמות בילדים. וחיסלה כמחצית מצבאם הלוחם.

מכת יוסטיניאנוס (דבר הבלוטות)

הקיסר המזרחי של ביזנטיון, יוסטיניאנוס, הוביל מסע מלחמה רחב להשבת חלקי האימפריה הרומאיים שנפלו בידי הברברים בצפון אירופה. כוחותיו כבשו מחדש חלקים רבים ושחררו את רומא עצמה. אלא שדבר הבהרות שהגיע אל קונסטנטינופול בשנת 542 גרם למותם של בין 25 ל-50 מיליון בני אדם באימפריה הרומאית, אסון נורא שלמעשה מחק אוכלוסיות וערים שלמות. המגפה פגעה אנושות גם בקיסר עצמו, אך הוא שרד את המחלה. המגפה הובילה לכך שאחרי מותו של הקיסר יורשו לא יכול היה להוביל את המשך ההגנה הרומאית על צפון אירופה, בגלל שפשוט לא היו לו לוחמים וכסף למפעל כזה אחרי מכת המוות האדירה של הדבר.

השפעת הספרדית

מלחמת העולם הראשונה עמדה בפני סיום. הגנרלים הגרמנים עדיין ניסו לנצח ותכננו מתקפה ענקית בחזית המערבית כדי לשבור את טבעת החנק עליהם. אלא שאז הגיעה, ככל הנראה עם הצבא האמריקני, שפעת קיצונית וקשה שעשתה שמות בכל הצבאות שחנו באירופה, בבריטים, בצרפתים, באמריקנים ובגרמנים. המגפה פגעה יותר מכל בגרמנים, שנשברו ממנה בגלל המחסור בציוד, הסגר עליהם והחיבור בין ארה"ב צרפת ובריטניה שהיה משמעותי בשדה הקרב. המשמעות הייתה אובדן היכולת להמשיך להילחם וכניעה מהירה של גרמניה. אגב השפעת הספרדית הרגה יותר צעירים מכל הקרבות במלחמת העולם הראשונה.