ממשלת אחדות אינה הפתרון למצב החירום

לפאניקה אין שם טוב. ובכל זאת, ראיתי מה כתבה אחת מבעלות הטורים המבריקות והחכמות בעיתונות האמריקנית: "אל תיכנסו לפאניקה, זו אינה עצה טובה". קיסינג'ר הישיש היה מחסידי הפאניקה, בעיקר בעיתוי הנכון ובמינון הנכון. ראוי לכנס סימפוזיונים שיעסקו בהבדל בין פאניקה להיסטריה. כל ההבדל שבעולם. ישראל של 2020 בשונה מישראל של 1973, הגיבה בפאניקה ב־5 באוקטובר ומנעה את האסון של 7 באוקטובר. 

דווקא מכמה פרשנים היה מצופה שיבינו את זה. במקום זאת, אותם פרשנים דיגמנו את ההפך מפאניקה - היסטריה. עם היסטריה באמת אי אפשר לתפקד. משה דיין כשר הביטחון ב־73' איחר אמנם בהתקף הפאניקה שלו, אבל אל מול שוויון הנפש, העיוורון ואף התבוסתנות שפשו בקרב כמה מהמפקדים הבכירים, הוא דיבר במונחים אפוקליפטיים שרק הם הצליחו להניע את הכוחות להגיב בהתאם לגודל הסכנה.

אז זה מה שעשתה ממשלת ישראל, שכדי לא להרגיז את הטיפשים, לא נזכיר את שמו של העומד בראשה. עכשיו, כדי להמשיך בשגרת ניהול המשבר, מדברים על "ממשלת חירום" ורצוי "ממשלת אחדות". לאחר תוצאות הבחירות, נראתה ממשלת אחדות כפתרון הנכון והמתאים לעם ישראל. 

מאז החריף משבר הקורונה, משווים בצדק את המצב היום למצבי חירום בעבר כגון מאי־יוני 67', או 84' וכך הלאה עד 2009. 

אלא שקיים הבדל מהותי, ולא בטוח שכרגע מה שדרוש לחברה הישראלית זו ממשלת אחדות. ב־67' היה ניסיון לנצל את המשבר הביטחוני המאיים כדי להדיח את אשכול מראשות הממשלה ומתיק הביטחון.

בסופו של דבר, כשהוקמה ממשלת הליכוד הלאומי - הממשלה הרוויחה את משה דיין כשר ביטחון, ממש כפי שבגין הרוויח אותו ב־77'. ב־1984, מעבר לאין־ברירה, היה ליצחק רבין ולשמעון פרס מה לתרום בממשלה. הממשלה הרוויחה אותם, כפי שממשלת נתניהו ב־2009 הרוויחה את אהוד ברק בביטחון. 

מה בדיוק מרוויחות המדינה או הממשלה מכניסתם של בני גנץ או יאיר לפיד לממשלה? בייחוד כשיש להם תביעה שגנץ יקבל את המושכות של ראשות הממשלה בתוך זמן קצוב - שנה, אפילו שנתיים.

למדנו הרבה על בני גנץ בחצי השנה האחרונה, ובייחוד בשבועיים הקצרים שחלפו מאז הבחירות. איש לא ממש כוסס ציפורניים בהמתנה ושואל מתי גנץ יהיה כבר שר הביטחון, מתי יהיה שר הבריאות, מתי יהיה ראש ממשלה. פשוט כי אין למה לחכות. 

בעבר, ממשלות האחדות צפנו בחובן תרומה סגולית של אישיות אחת או שתיים. לא כך המקרה היום. במשבר הנוכחי, כמו במשברים שהיו בעבר הקרוב והרחוק, ראש הממשלה נתניהו נותן שיעור במנהיגות. הניסיונות לפגוע במנהיגותו עכשיו או להחליש אותה הם סרי טעם.

היה טוב אם תקום ממשלה חדשה דומה לממשלה הנוכחית, עם חיזוק, כדי להעביר תקציב. אבל אם נגזר על ממשלת מעבר לנהל את המשבר ולעבוד עם מנגנונים עוקפי תקציב, זה עדיף על האופציה הגרועה של רתימת סוסי עץ למרכבה, שרק יפריעו לסוסים הדוהרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו