"להיערך למשבר שיימשך חצי שנה"

ראש רשות חירום לאומית (רח"ל) לשעבר, תא"ל (במיל') זאב צוק-רם, מזהיר בשיחה עם "ישראל היום" כי אומנם הצעדים החריפים שנקטה ישראל על מנת להתמודד עם נגיף הקורונה היו במקומם, אך שהמדינה אינה מוכנה דייה כדי לפעול בעת מגפה של ממש, וכי יש לבצע צעדים נוספים מיד.

למסלולי כל החולים בארץ>>

"במשרד הבריאות עושים עבודה טובה. זה לא נעים לאוכלוסייה, אבל הדברים הכרחיים", הוא אומר על התנהלות הגופים הרלוונטיים. "ישראל פועלת בצורה סבירה. היה צורך להתחיל בצורה אגרסיבית את הטיפול בנגיף ואולי מאוחר יותר להקל אם יש מקום. ההחלטות של ראש הממשלה ומשרד הבריאות נכונות".

עוד בנושא:

• לראשונה: תינוק נדבק בקורונה בישראל; מערכת החינוך צפויה להיות מושבתת

• ספרד: מניין המתים מקורונה כמעט הכפיל את עצמו ביממה

• 3 שעות באוויר ויממה על קרטון: השרידות של הקורונה

עם זאת, הוא מבהיר, יש מקום לצאת בצעדים נוספים על מנת למנוע את המשך התפשטות הנגיף. "יש לתת מענה למצב שבו יהיו הרבה יותר חולים מחוץ לבתי חולים. לדעתי בהמשך יהיה מסוכן להכניס פציינטים נוספים לתוך בתי החולים, מכיוון שיש שם חולים שעלולים להידבק בקורונה ולהגביר את ההתפשטות. כמומחה לאירועים מעין אלו וכמי שעסק בהכנה למגפות מטעם מדינת ישראל, יש צורך לייצר מקומות שבהם אנו יכולים לשים חולים, כך שיהיו מבודדים גם מבתי חולים וגם מהקהילה הקרובה. את זה היה צריך לעשות כבר אתמול בבוקר".

"למנכ"ל משרד הבריאות יש היום את היכולת לבוא לבית מלון ולומר לבעלים שגם ככה אין תיירים ולסגור את המקום, כדי להפוך אותו למתחם לקליטת חולים. צריך להתחיל לארגן את הדברים כאלו, מתוך הנחה שנעלה במספר החולים. במקביל, כדי להגביר את האפשרות לבדוק חשודים בהידבקות כדי לשלול או לאשר את הידבקותם, לדעת לסגור אזורים ומקומות שבהם הנגיף קיים".

נושא אחר, הוא אומר, נוגע לכלכלה. "הכלכלה מושפעת מהבריאות ולהפך, ואת התוצאות לא נראה מחר אלא גם עוד חודשים ארוכים. יש צורך להקים צוות ייעודי-מקצועי, ולבחון את המצב חצי שנה קדימה לפחות. אין ספק שייווצר כאן מחסור כלכלי, המצב לא יהיה יותר טוב".

צוק-רם, שפרש מתפקידו בסוף נובמבר האחרון, עדיין מייעץ לגורמים בכירים שונים במערכת. בין היתר הוא בחן את המוכנות של הערים להתפרצות המגפה, ולדבריו יש מקום רב לשיפור. "יש צורך להנחות את ראשי הרשויות, להסביר להם מה יקרה אצלם בבית כשפתאום יהיו המון חולים שיישארו בקהילה, לתת לראשי הערים כלים להתמודד עם המגפה, מכיוון שהם יצטרכו לקבל החלטות. בדקתי את זה בכמה מקומות, וראשי הערים לא כל כך יודעים מה הם עושים. מישהו חייב להסביר להם כיצד להיערך".

גם את השוטרים, מוסיף צוק-רם, יש להדריך כראוי על מנת להתמודד בעת משבר. "צריך ללמד את השוטרים איך לבצע סגר אזרחי של שכונה או אזור שבו מזוהים הרבה חולים. זה לא דבר פשוט, והשוטרים צריכים לדעת כיצד לעבוד. אם לא נתרגל הם לא ידעו, ואת זה צריך להתחיל מחר בבוקר".

בניגוד לקולות אחרים, ראש רח"ל לשעבר אומר כי אין שום מקום להכניס את הצבא כגורם שמשליט סדר ולהפך, מעבר לשימוש בפיקוד העורף. "את הצבא הלוחם צריך לבודד מכל העניין. שלא יתעסקו בשום דבר חוץ משמירה על עצמם. חייבים לשמור אותם מכל משמר. בפיקוד העורף, לעומת זאת, צריך להשתמש, לסיוע למשרד הבריאות, למוקדי מד"א ולמקומות נוספים".

צוק-רם אינו רוצה להעריך כמה זמן יימשך מצב החירום, אך לדבריו עלינו להיערך לכך שהוא יימשך לפחות חצי שנה, עם פוטנציאל להתפרצות נוספת בהמשך. "בראייתי צריך לקבוע תרחישים בחצי השנה הקרובה – כמה נפגעים יהיו, מה המשמעות על המשק, במה לתמוך ואיך לתמוך. גם אם בחצי השנה הקרובה התחלואה תרד, צריך להתגונן – שלא יהיה גל שני שיפרוץ".

הבכיר לשעבר, שכיהן בין היתר גם כסגן ראש המטה לביטחון לאומי, מסרב להסביר בפירוט מדוע עזב את רח"ל, אך רומז לכך שההתנהלות במקום עלולה לפגוע גם במאמצים לעצור את הקורונה ולהתמודד עמה. "עזבתי את רח"ל מכיוון שהיו מי שניסו לעשות דברים שאסור היה לעשות אותם. יש לזה השפעה בצורה כזו או אחרת, אבל קשה לי לשים את האצבע איפה בדיוק". עם זאת הוסיף: "אין לי רצון לפגוע באיש, ויכול מאוד להיות שהם תיקנו את הדרוש תיקון".