הכרזתו המאיימת של יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ על שני הח"כים מסיעתו, יועז הנדל וצביקה האוזר, כי ייאלצו להתפטר מהכנסת אם לא יצביעו בעד הקמת ממשלת המיעוט בהשתתפות הרשימה המשותפת, מעידה שמנהיג כחול לבן אינו ער לכך שהחוק אינו מעניק לו או למפלגתו יכולת לאלץ אותם להתפטר או להדיח אותם מהכנסת.
חבר כנסת שנשבע אמונים לכנסת, כפי שיעשו 120 הח"כים ביום שני הבא בטקס הפתיחה החגיגי, אינו פיון של יו"ר המפלגה שלו. החוק איננו מחייב שום חבר כנסת לתמוך בכל החלטה או בכל חוק שסיעתו יוזמת או מקדמת. כדי למנוע מצב שכל חבר כנסת יעשה דין לעצמו, הונהגה בכנסת משמעת המחייבת את הח"כים החברים בקואליציה להצביע בהתאם להחלטת הנהלת הקואליציה, אבל הנוהג הזה איננו מעוגן בחוק ולכן איננו מחייב.
ניסיון העבר מלמד שח"כים שהעזו להצביע בניגוד להחלטת סיעתם המשיכו לכהן בכנסת, לאחר שננזפו ולעיתים אף הוטלו עליהם עונשים שונים, כגון איסור להגיש הצעות חוק והצעות לסדר היום, איסור לקבל זכות דיבור בדיונים במליאה, ואף סילוק מחברות בוועדות.
דוגמה בולטת לכך היתה בסיעת ש"ס ב־2010 כשפרצה מחלוקת חריפה בין המנהיג הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף וראשי הסיעה לבין ח"כ דאז חיים אמסלם. בש"ס זעמו עליו משום שהעניק ראיונות לתקשורת, שבהם התבטא נגד עמדת ש"ס. מועצת חכמי התורה דרשה ממנו להתפטר מהכנסת וכינתה אותו "עמלק", אבל הוא לא נענה לדרישה. ש"ס החרימה אותו והצרה את צעדיו, אבל הוא המשיך לפעול בכנסת כחבר כנסת בודד.
היו גם מקרים לא מעטים שבהם ח"כים פרשו מסיעתם ביוזמתם והקימו סיעה עצמאית, כמו ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, שבמאי 2016 עזבה את ישראל ביתנו וכעבור כשנה הוכרזה כפורשת מסיעתה ותפקדה כחברת כנסת בודדת. מצבה כעת, מאז הפתיעה את המערכת הפוליטית בהחלטתה להתנגד לקואליציה הנשענת על הרשימה המשותפת, טוב מכפי שהיה ב־2016 כשפרשה מישראל ביתנו, כי עכשיו היא עומדת בראש סיעת גשר, וככזו תוכל להתפלג מהעבודה־מרצ ולפעול בכנסת כסיעה עצמאית, עם כל הזכויות הנלוות לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו