קרלוס טבס כיווץ את שפתיו והתקרב לדייגו ארמנדו מראדונה, שעשה אותו הדבר. השניים קירבו פה לפה ויצרו את מה שלימים ייקרא "הנשיקה". "נישקתי אותו בשביל המזל", יסביר בסיום קרליטוס, "לפעמים צריך לחפש את המזל ולא לחכות לו".
אז אם שאלתם את עצמכם מה יעלה בגורלו של מי שנישק את אלוהי הכדורגל הארגנטינאי, התשובה - לפחות על פי אתמול לפנות בוקר - היא שער אליפות באחד ממחזורי הסיום הדרמטיים בתולדות הליגה הארגנטינאית. טבס, להלן המנשק, כבש את שער הניצחון ב־0:1 על חימנסיה של מראדונה, ריבר פלייט איבדה נקודות ב־1:1 מול אתלטיקו טוקומאן - ותואר שכבר היה בידיים של ריבר ומרסלו גז'ארדו עבר לאלה של טבס ובוקה, שחגגו אליפות 34 במספר. מזל? יכול להיות. אבל לא רק.
שלושה חודשים אחורה, הנשיקה היחידה שטבס חשב עליה היא נשיקת פרידה מהמשחק. מערכת היחסים עם המאמן גוסטבו אלפארו היתה רעה עד לא קיימת, התפקיד שלו בקבוצה היה משני עד לא רלוונטי, וכל זה בתקופת מעבר בבוקה שכללה חילופי מאמנים והנהלה. קרליטוס בן ה־36 גלגל בראשו את כל האפשרויות, ובהן אפילו פרישה. אלא שאז נכנסה למשוואה אגדה נוספת של בוקה ג'וניורס - חואן רומן ריקלמה.
במדינה שהיא טלנובלה אחת גדולה, לא מפתיע לגלות שגם בין טבס לריקלמה עבר חתול שחור. קרבות אגו הרחיקו בין השניים ויצרו יריבות ומתיחות, שנמחקו ברגע אחד - כשריקלמה החליט להתמודד על תפקיד סגן נשיא המועדון. "אנחנו, כאוהדי בוקה, תמיד רוצים את טבס בקבוצה", הכריז חואן רומן, "הוא חייב להחזיר לעצמו את שמחת החיים כי אני תמיד רוצה אותו איתי. תמיד".
קרליטוס נולד מחדש
ריקלמה אכן מונה לסגן נשיא המועדון, את המאמן אלפרו החליף מיגל אנחל רוסו הוותיק, והשניים החליטו לקחת את טבס כפרויקט. עם סרט הקפטן ומקום מובטח בהרכב, ב־2020 נולד קרליטוס חדש. כשהוא זוכה לחופש מוחלט בחלק ההתקפי, טבס סיים את העונה עם שישה שערים בששת המשחקים האחרונים, ובהם יכולת שהזכירה נשכחות ושער האליפות. "הייתי צריך לחזור לשכונה שלי, להילחם על דברים כמו ילד. עברתי שנתיים קשות, נלחמתי בראש שלי, ועכשיו הצלחתי לחזור לשורשים", אמר.
את האליפות הרביעית שלו במדים של בוקה והתואר ה־28 בקריירה (שני רק למסי מבין הארגנטינאים) סיכם טבס: "זה מרגיש כמו התואר הראשון שלי בבוקה. אני חייב להודות לריקלמה, שעזר לי למצוא את הקרליטוס שבי מחדש".
זה היה יום של אגדות בוקה: מראדונה, ריקלמה וכמובן טבס, אבל היתה עוד אגדה, קצת מוזרה, שמעולם לא שיחקה או אימנה בקבוצה. ריקרדו זיילניסקי, מאמן טוקומאן שמנע מריבר אליפות, הוא גם מי שב־2011 הוריד אותה לליגה השנייה כמאמן בלגראנו. ולו, יותר מכולם, מגיעה נשיקה מדייגו, מרומן, מקרליטוס ומכל אוהדי בוקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
