קראתי פעם מחקר שלנשים מצליחות יש יותר טסטוסטרון בדם מלנשים אחרות. כלומר, ביולוגית, הנשים הניצבות בראש הפירמידה הן יותר "גבריות".
המדע מאפיין את ההורמון הגברי הזה בהתנהגות אגרסיבית, תחרותיות ובדחף לשלוט. הוא מוצא קשר ישיר בין הישגים ומרפקים. רק מי שנלחם - מביא ניצחונות.
הטבע לא סופר את הפמיניזם, את הפוליטיקלי קורט ואת מעגלי ההעצמה בסדנאות. בעיניו אנחנו תוצאה של כימיה במוח - חיות.
פעם היה לנו נוח עם האופן שבו נולדנו, עם התפקידים המסורתיים שהיקום טווה לנו, הייתה הלימה בין ההורמונים לרצונות, אבל התבונה התפתחה ואיתה השאיפות.
רק התפישה נותרה בעינה. כנראה ייקח עוד קצת זמן לשנות מה שהושרש במשך 2 מיליון שנים.
ולכן הבעיה היא שלהיות זכר שולט זו עדיין גאווה גדולה, אבל אישה שמבקשת לשלוט זוכה לכינוי "הקסום" - כלבה. אגב, אם תתקדם אותה אישה בחיוכים ובנשיקות, יודבק לה כינוי "מחמיא" לא פחות.
אז מצאנו מושג חדש שיעיד על יצור שאיננו גבר ובכל זאת שווה משהו - "נשים חזקות". אבל ראבק, במה הן שונות מ"הרגילות"? המשמעות היא שנשים, כברירת מחדל, הן חלשות. אחרת לא היינו צריכים להצמיד להן תוספות. בקיצור, מדובר בביטוי דבילי שחוטא למטרתו ברמות.
איך שלא תסובבו את זה "יא גבר" זו עדיין מחמאת המחמאות, ו"אישה" זה משהו שאומרים כשצופים ברכב שמסתבך בחנייה.
ואתם יודעים מה? אני לא מתרגשת מכל הטרמינולוגיה הזאת.
להפך.
מי שרוצה לראות מה אני מסוגלת לעשות צריך להגיד את מילות הקסם: "את-לא-יכולה". האפקט שיש למילים האלה עליי פשוט מדהים, כמו כפתור הפעלה. תזלזל בי ואני אהפוך עולמות להראות לך מאיפה משתינה הדגה.
זה הדלק שלי, המנוע והשלדה.
שיקראו לי איך שרוצים, אבל אני צוחקת בדרך למעלה, בדרך לבנק, בדרך שהייתה פעם רק של גברים. נשבעת שמהגובה הזה לא שומעים את הכינויים, נותרים מהם רק מלמולים חלושים.
אגב, מה שנותן לי אנרגיות לטיפוס וריצות, הוא לא טסטוסטרון, אלא רק טוסט עם קצת עגבניות.
אה, ו-400 אלף ביציות.
יום אישה שמח בנות!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו