בחול המועד פסח (13-11 באפריל) יתקיים ביפו ובעכו פסטיבל הצגות היחיד תיאטרונטו, שחוגג השנה 30 שנות קיום. במסגרת הפסטיבל, שייסד יעקב אגמון, יתמודדו 12 הצגות יחיד על פרס ההצגה הטובה.
בין ההצגות שמתמודדות בתחרות אפשר למצוא עיבוד לספר "מפלצת הזיכרון" של ישי שריד; גרסה עברית למחזה "Wrecks" של המחזאי האמריקני ניל לביוט, שבה משחק איצ'ו אביטל; וכן ההצגה "הראשון באחים" שמבוססת על ספר שכתב מיקי גולדנברג, אחיו של דודו טופז, ועולה בעיתוי רלוונטי, זמן קצר לאחר שפרשת דודו טופז עלתה שוב לשיח הציבורי בעקבות סרט ששודר בקשת 12.
• בעקבות התחקיר: הבנים של דודו טופז מגיבים
מי שכתב את המחזה "הראשון באחים" על בסיס הספר הוא יונתן שוורץ, שגם משחק בהצגה. הבמאית היא קרן צור. "אנחנו עושים תיאטרון ולא תחקיר", אומר שוורץ, "דודו טופז היה דמות ציבורית וכל חייו סבבו סביב זה. אנחנו מראים דווקא את מאחורי הקלעים, את המקום הבין־אישי, את מערכת היחסים שנוצרה במשפחה, עם אח שלו. זה מה שעניין אותי בסיפור הזה. ההצגה מנסה להביא גם את הצדדים החיוביים שהיו לו וגם את הבעייתיים. אנחנו משאירים לקהל לשפוט. תוך כדי הכתיבה, קרן ואני הבנו שאנחנו מתעסקים בחבית חומר נפץ. אני לא מגלם את דמותו של דודו אלא את דמותו של אחיו, מיקי".
הבמאית קרן צור מוסיפה: "בנינו את זה ככה שזה כאילו מופע של דודו, אבל הוא לא מגיע אליו. במקומו נמצא האח, שלא אוהב לעמוד מול קהל, והוא אמור לשמור על הקהל עד שדודו יגיע. בזמן הזה יוצאים הסיפורים. כמו בכל יצירה תיאטרונית, חיפשנו מה אוניברסלי פה, לא רק הסיפור של דודו טופז, אלא משהו שנוגע בכלל האדם. זה סיפור על אחים, משהו שכולנו מכירים".
הסרט על טופז השפיע עליכם?
צור: "זה הדהד מאוד וזה הבהיל אותי בהתחלה. חשבתי לעצמי שעכשיו אנחנו בספוט לייט, ויחכו לראות מה אנחנו עושים. גם הרגשתי שאנחנו צריכים באיזשהו מקום להגיב לדברים".
שוורץ: "מה שאותי עניין זה דווקא הטוקבקים בעקבות הסרט. קראתי המון תגובות, מאות, וראיתי שהן נחלקות לשני סוגים מאוד ברורים: אנשים שסולחים לו על הכל בעיוורון מלא, וכאלה שזוכרים לו רק את הסוף. אז הדברים האלה כן נכנסו לתוך המחזה".
גולדנברג עצמו נרגש מאוד מכך שהספר שכתב מגיע לבמה. "את הספר התחלתי לכתוב לפני 30 שנה וסיימתי לפני חמש שנים", הוא מספר, "זה ספר שהתחיל להיכתב בתחושת כעס, לפני המון שנים, כשדודו ואני הפסקנו לדבר. אבל מאחר שהסוף שלו היה טרגי, כבר נכנסה לספר נימה של חמלה. הפכתי את זה ליומן. זה כתוב כיומן מהיום הראשון שדודו נכנס לכלא, כשבכל יום אני נזרק אחורה לילדות ולנעורים. הייתי גם מפיק שלו, אז עולים גם דברים מהערבים שהפקתי לו".
לדברי גולדנברג, הוא קצת חשש מהמחשבה שהספר יקבל חיים על הבמה. "עד שלא ראיתי קטע מההצגה היה לי פחד גדול וספק גדול, אבל שמחתי להכיר איש מקסים ומוכשר", הוא אומר על שוורץ.
מה חשבת על הסרט ששודר על דודו לאחרונה?
"אני חושב שהאהבה לדודו התעצמה פי אלף בזכות הסרט, כי הוא הראה שדודו היה חולה. הטלפון שלי מלא הודעות ותגובות מאנשים שאומרים שהיה צריך לטפל בו".
אתה סלחת לו?
"ההתחרפנות הסופית שלו לא מוטלת בספק. המוח שלו נפגע. בשנתיים שלפני הכלא הוא היה בא לארוחות שישי אצלנו ומספר דברים הזויים. סיפר שאיראן פנתה אליו להיות מרגל. הבנו שמשהו שרוט אצלו, אבל הוא היה האח הגדול ואסור היה לי להגיד לו כלום. אני הייתי הילד הקטן. באותה תקופה אמא שלי היתה מאושפזת במצב סיעודי ללא הכרה. כל מה שהיה לי בראש היה לטפל בה".
• בריטניה: מנחת הריאליטי התאבדה
• נישואי הסלבס הקצרים בהיסטוריה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו