תחקיר "ישראל היום" אודות המימון הלא חוקי לכאורה של "הברית הישראלית": הליכוד הגיש הבוקר (חמישי) בקשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, להוציא צווי מניעה נגד ארגון "הברית הישראלית", האוסר עליהם לנהל תעמולת בחירות ופעילות בחירות, מבלי שירשמו אצל מבקר המדינה באופן שיאפשר שקיפות מלאה של ההתנהלות הכספית של הארגון.
בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין מיכאל דבורין ואבי הלוי, היועמ"ש של הליכוד, נומקה הבקשה בין היתר בכך שהברית הישראלית "פועלת בתיאום מלא ומוחלט עם מפלגת כחול לבן וארגונים אזרחיים אחרים מהשמאל של המפה הפוליטית במדינה".
כמו כן צוין כי "מבירור שערכה העותרת במשרד מבקר המדינה מעלה כי המשיבה לא נרשמה אצל מבקר המדינה כגוף פעיל בבחירות, כדרישת סעיף 10ג לחוק מימון המפלגות, ומכאן שפעילות הבחירות שהיא מבצעת הינה בלתי חוקית".
לפני יומיים נחשף ב"ישראל היום" כי ארגון "הברית הישראלית" פתח לאחרונה קמפיין ברשת שבו הוא קורא לישראלים לצאת ולהצביע בבחירות בחודש מארס. בבדיקה נבחן האם מדובר בקמפיין תמים ואובייקטיבי המעודד השתתפות במשחק הדמוקרטי או שאולי למפעיליו יש מטרה להביא לניצחון של אחד המתמודדים או הגושים בבחירות? אם בוחנים מי האנשים שעומדים מאחוריו ייתכן בהחלט כי האפשרות השנייה היא הנכונה.
עמוד הפייסבוק "פעם שלישית ודי" החל לפעול בסוף חודש ינואר 2020, כאשר כל המודעות שהוא מפרסם קוראות לישראלים לצאת ולהצביע כדי למנוע בחירות נוספות. מי שעומד מאחורי העמוד הוא ארגון "הברית הישראלית" שהוקם על ידי כמה פעילי שמאל. מדובר בעמוד שהושקעו בו תוך זמן קצר מאות אלפי שקלים.
השר יריב לוין מהליכוד הגיב לפרסום ואמר: "שוב אנחנו שומעים על התערבות בוטה, ולכאורה בלתי חוקית, של ארגוני שמאל עולמיים תומכי BDS, בנעשה במערכת הבחירות בישראל. הניסיון של ארגונים אלה הוא לטובת דבר אחד בלבד, למנוע הקמת ממשלת ימין לאומית בראשות רה"מ נתניהו ולהכתיר תחתיו ממשלת שמאל הנשענת על הרשימה המשותפת. אנחנו לא ניתן להם והפעם נצא להצביע בהמונינו".
עוד בנושא:
• "קמפיין הגנרלים - עוד הוכחה לתרומות מחו"ל לעמותות שמאל"
• פרשת העמותות 2: "נסיר את המסכות של השמאל"
• הליכוד עתרו: למנוע מ"דרכנו" לפעול בבחירות
שישה עמודים בעברית, עמוד אחד ברוסית
"הברית הישראלית" נוסדה בשנת 2017 והמנכ"ל הארגון הוא שי כהן, פעיל מוכר במפלגת העבודה. מאחורי הארגון עומדים אורי קול – פעיל ותיק במרצ, ליאור סתון שהיה יועצו של אהוד ברק, חלק מיוצאי ארגון V15 – איילה בריליאנט ואיתי צימר, ולינדה ששון - דוברת מרצ בקמפיין הבחירות הנוכחי.
על פי נתוני פייסבוק, במערכת הבחירות של ספטמבר 2019 הפעילה "הברית הישראלית" שישה עמודים בעברית תחת השמות הבאים: "הברית הישראלית", "חופש לישראל", "די ליוקר המחיה", "עלה לנו עד כאן", "מי שלא מצביע אפס" ו"הפעם הראשונה שלי", וכן עמוד אחד בשפה הרוסית. בחינה של העמודים האלה מעלה תמונה ברורה של פעילות למען החלפת השלטון בישראל.
גם בבחירות 2019 מועד א' לא הסתיר הארגון את מטרתו וסקירה קצרה של עמוד הפייסבוק שלו מעלה מגוון פוסטים נגד ממשלת נתניהו וקריאה ברורה וחוזרת להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות, שכיכבה בקמפיין מפלגת כחול לבן בבחירות הללו.
.jpeg)
אחת התורמות: קרן המקושרת למיליארדר תומך BDS
עד לאחרונה היה כתוב באתר של "הברית הישראלית" כי אחת התורמות לארגון היא קרן TIDES האמריקנית. מדובר בקרן המגייסת תרומות לארגוני שמאל, חלקם קיצוניים ביותר, בהם השלוחה האמריקנית של ארגון עדאלה הישראלי התומך בחרם על מדינת ישראל.
על פי פרסומים ברשת אחד התורמים לקרן TIDES הוא המיליארדר היהודי-אמריקני ג'ורג' סורוס, הידוע כמי שתורם לארגוני שמאל רבים בארה"ב וכן לארגונים שהביעו תמיכה ב-BDS. קרן התרומות שהקים - "מכון החברה הפתוחה", העבירה כספים רבים לארגוני שמאל קיצוני בישראל ובהם בצלם, מחסום ווטש, שוברים שתיקה והקרן החדשה לישראל. סורוס תרם גם לקמפיינים של מועמדים דמוקרטיים לנשיאות ובהם הנשיא לשעבר ברק אובמה.
בימים האחרונים נמחק שמה של TIDES מאתר "הברית הישראלית" בעברית אך היא עדיין מופיעה באתר באנגלית. ב"הברית הישראלית" הסבירו כי לפני כשנה נותק הקשר עם קרן TIDES ולכן הוסר שמה מן האתר.
על פי אתר משרד המשפטים, בשנת 2018 קיבל ארגון "הברית הישראלית" תרומות על סך 3,357,164 שקלים כאשר 2,937,845 מתוכם הגיעו מחו"ל.
החל מאוגוסט 2019 ועד לבחירות שהתקיימו ב-17 בספטמבר – בסך הכל חודש וחצי – הוציא הארגון 2,708,825 שקלים על פרסום בפייסבוק. בבחירות האלה מפעיל כאמור הארגון את העמוד "פעם שלישית ודי" שהוציא תוך פחות מחודש כ-300 אלף שקלים על פרסום בפייסבוק, מהם יותר מ-130 אלף שקלים רק בשבוע האחרון.
לצורך הבנת סדרי הגדול של ההשקעה הכספית נציין כי מדובר באחד מהעמודים הפוליטיים הממומנים ביותר בבחירות בישראל, שמתחרה בהוצאות של ראש הממשלה נתניהו ושל יו"ר כחול לבן בני גנץ.
הארגון לא נרשם אצל מבקר המדינה
על פי התיקון לחוק מימון המפלגות שאושר במארס 2017 ומוכר יותר בשם "חוק V15", גוף הפעיל בבחירות - גם אם אינו מפלגה, חייב לדווח למבקר המדינה על פעילותו אם היא עולה על 102 אלף שקלים. על פי בדיקת "ישראל היום", הארגון לא נרשם אצל מבקר המדינה כגוף פעיל בבחירות, ועל כן לא חשף את נתוניו הכספיים ומי עומד מאחוריו.
האם הארגון עובר על החוק כאשר אינו קורא בפרסומיו להצביע דווקא למפלגה מסוימת או גוש מסוים וגם לא קורא שלא להצביע למפלגה או גוש מסוימים? ייתכן בהחלט שלא ושפעילי הארגון זיהו פרצה בחוק המאפשרת להם לפעול למען גוש השמאל מבלי שיהיו חייבים בחובת דיווח למבקר המדינה.
האזרח הממוצע שרואה את הפרסום הנייטרלי ו"התמים" לכאורה שואל את עצמו מה בעצם הבעיה אם לא מערבים עמדות פוליטיות בפרסום? אלא שיש דרך לכוון את הפרסום ואת עידוד ההצבעה לקהל מאוד ספציפי. בכלים של פייסבוק ניתן למקד ("לטרגט") פרסום לאנשים בעלי מאפיינים ספציפיים בלבד ולמנוע מהפרסום להופיע אצל אנשים בעלי מאפיינים אחרים. כשמה שאתה עושה נועד לעודד הצבעה, אתה יכול לעודד רק את מי שבסיכוי גבוה יצביע לגוש בו אתה מעוניין.
אנשי "הברית הישראלית" מכירים את השיטה הזו. לפני שנתיים, בפברואר 2018, פרסם אורי קול, ממייסדי הארגון, מאמר נרחב בן תשעה סעיפים בו הסביר איך כדאי לפעול ברשתות החברתיות בכלל ובפייסבוק בפרט. וכך כתב קול בסעיף 8 תחת הכותרת "קידום ממומן": "כל מי שכותב תוכן בפייסבוק, ועדיין לא התנסה או עבר הכשרה בנושא קידום ממומן בפייסבוק, חייב לעשות כזאת עכשיו. אני לא מדבר על BOOST קטן של 200 שקל על פוסט של פעם בשבוע, אלא על הכשרה של טירגוט, של קניית מודעות אפקטיבית".
קול הבין את השיטה. אם אדם רוצה לפרסם מזון לתינוקות אבל הוא לא ממקד את הפרסום לזוגות צעירים הוא מבזבז משאבים לחינם. טרגוט נכון של הפרסום יעיל הרבה יותר ומאפשר לך להתמקד בקהל יעד אותו אתה מעוניין לשכנע לרכוש מוצר או לצאת להצביע בבחירות.
תעמולה נייטרלית ליעד לא נייטרלי
כיצד ניתן למקד תעמולת בחירות נייטרלית לקהל יעד שאינו נייטרלי? כמה דוגמאות לפניכם: ניתן לכוון את הפרסום לתושבי גבעתיים (המזוהה כעיר תומכת שמאל) למשל, כאשר יישובים כמו אריאל וקריית ארבע (המתאפיינים בהצבעה למפלגות ימין) חסומים מהפרסום, וכך הפנייה הממוקדת תוליד תוצאה בה מצביעי שמאל פוטנציאלים ייחשפו לפרסום.
בדומה לכך כלי נוסף בו ניתן להשתמש הוא "תחומי עניין", תחומים שפייסבוק מקטלג על פי כל הפעילויות שמשתמש מבצע ברשת החברתית מלייקים לעמודים מסוימים ועד לצריכת והעלאת תכנים מסוגים מסוימים. כך למשל "יאיר לפיד" הוא מונח שניתן לבחור בו כתחום עניין וכך גם "בנימין נתניהו". מנהל הפרסום יכול להחליט לדוגמה לכוון את הפרסום לאנשים ש"יאיר לפיד" הוא תחום עניין שלהם מחד, ומצד שני לחסום משתמשים ש"בנימין נתניהו" מהווה עבורם תחום עניין, וכך להגיע לתוצאה בה קהל היעד שלו הוא מצביעי שמאל בפוטנציה.
בנוסף ניתן לכוון את הפרסום דווקא לכאלה שהביעו עניין ב"נישואים אזרחיים" או ב"תחבורה ציבורית בשבת" וכך להגיע אל בעיקר אל מצביעים חילונים המשוייכים בדרך כלל פחות אל גוש הימין הנחשב לדתי ומסורתי יותר.
על אף שהפילוח המדויק לא שקוף לקהל הרחב, בניגוד לתקציבים עצמם שהושקעו בפרסום, ניתן לראות שמרבית הפרסום של "ברית הישראלית" פונה לקהל המתגורר ביישובי מרכז הארץ, ובעיקר אזור גוש דן ותל אביב. וכמו כן על פי פעילותם הקודמת, ניתן להסיק שגם בסיבוב זה הכוונה היא לפנות אל מצביעי השמאל ולהשקיע את כל הכסף הרב והממון הנדיב שהגיע ממימון שרובו בחו"ל - דווקא במצביעי השמאל והוצאתם מהבתים אל הקלפיות. במערכת בחירות שיכולה להיות מוכרעת על חודו של מנדט, כל מצביע שיוצא מהבית עשוי לשנות את התמונה.
הברית הישראלית: "קוראים לכלל אזרחי ישראל להצביע"
מפייסבוק נמסר: "ספריית המודעות של פייסבוק כוללת את כל המודעות הפעילות של כל דף הפועל על גבי היישומים והשירותים שלנו. עבור מודעות הקשורות לבחירות או בנושאים פוליטיים, ספריית המודעות מציעה מידע על מי ראה את המודעה כמו גם את טווחי ההוצאה וחשיפה של כל מודעה, ושומרת את המודעות למשך שבע שנים.
הספרייה כוללת גם מידע כמו את שם הדף שמריץ כל מודעה, הצהרת "שולם על ידי" (Paid for by), מידע על המפרסם כמו מספר הטלפון, כתובת הדוא"ל, אתר וכתובת וקישור למודעות נוספות של אותו מפרסם בספריית המודעות. הדו"ח מתעדכן מדי יום ונגיש לכל אחד בין אם יש או אין לו חשבון פייסבוק. אנו מחויבים לשקיפות אך גם לשמירה על פרטיותם של אנשים על גבי הפלטפורמה. הצגת קטגוריות מיקוד מדויקות של קהל יעד למודעות עשויה לחשוף מידע פרטי על אנשים. אנו פתוחים לשיפור כלי השקיפות שלנו אך חשוב לעשות זאת בדרך בטוחה ואחראית".
מהברית הישראלית נמסר: "אנחנו אוהבים את ישראל. כואב לנו לראות את המדינה תקועה בסבב בחירות אינסופי. כדי שלא ניגרר לסבב בחירות רביעי, אנו קוראים לכלל אזרחי ישראל, מכל חלקי הארץ, ומכל ההשקפות והדעות - לצאת ולהצביע. פעם שלישית ודי. זה תלוי רק בנו.
"מי שפעילות אזרחית מהסוג הזה פוגעת בו, וחושש מכך שאזרחי ישראל יממשו את זכותם הדמוקרטית- יש לתהות מהם המניעים שלו.
"חבל ש'ישראל היום' לא ממלא את אחריותו ככלי תקשורת מרכזי לעודד הצבעה של כולם והתעלם מפניותינו לשתף פעולה בנושא, ובמקום זאת עוסק בדיכוי יוזמות אזרחיות כאלו".
לינדה ששון מסרה: "סיימתי את תפקידי (בהתנדבות) בארגון הברית הישראלית, לפני כשנה (וברשותי אישור לכך).
אין לי קשר לקבלת ההחלטות שבארגון, לקמפיינים, לגיוסי התרומות או לעמודי הפייסבוק, אליהם מתייחסת הכתבה.
אני לא נמנית על מייסדי הארגון כפי שנמסר, וצר לי כי שמי שורבב במטרה לעשות הון פוליטי על גבה של מרצ".
