כשנאנדו דה קולו עזב את צסק"א מוסקבה בקיץ האחרון וחתם בפנרבחצ'ה, אנשי כדורסל רבים באירופה נותרו בפה פעור. לא בכל יום שחקן בסדר הגודל הזה עוזב את האימפריה הרוסית העשירה כשהוא עדיין בשיאו. כשגם סרחיו רודריגס, קורי היגינס, אות'לו האנטר ואחרים הצטרפו לגל העוזבים כבר נפוצו שמועות על קיצוץ כלכלי משמעותי במוסקבה או על בעיות שהתעוררו בחדר ההלבשה.
"זה היה הזמן שלי לחוות משהו שונה, זאת הסיבה העיקרית שבגללה החלטתי לעזוב, לא שום דבר אחר", דוחה הכוכב הצרפתי את השמועות בשיחה מיוחדת עם "ישראל היום" לקראת המשחק הערב מול מכבי ת"א, "הייתי חמש שנים במוסקבה וזכיתי בכל התארים האפשריים. רציתי מטרות חדשות וניסיתי למצוא אתגר חדש אירופה".
דה קולו אכן הגיע בקול תרועה רמה לקבוצה הטורקית והצטרף לקו אחורי מבטיח ביחד עם קוסטאס סלוקאס ושחקנים נוספים. כבר במחזור השלישי התפוצץ עם 39 נקודות על באסקוניה, ממוצעיו העונה טובים יותר משתי העונות האחרונות (17.3 נק' ב־41.4 אחוזים ל־3) ונראה שמבחינה אישית המעבר עשה לו טוב.
כל ההתחלות קשות
אך מבחינה קבוצתית הסיפור שונה לחלוטין. פנרבחצ'ה פתחה את העונה בצורה רעה וסיימה את הסיבוב הראשון ביורוליג עם מאזן שלילי של 11 הפסדים ב־17 משחקים, לצד הפסדים מביכים גם בליגה הטורקית. דה קולו שזכה בשתי אליפויות אירופה בתקופתו בצסק"א, נאלץ להתמודד אחרי הרבה שנים עם משבר ואפילו עם שמועות על התפטרות אפשרית של המאמן האגדי ז'ליקו אוברדוביץ'.
כעת דה קולו מסביר מה לא עבד בחצי הראשון של העונה: "זה נכון שלא התחלנו את העונה בצורה טובה. זה בגלל שלא היה לנו הרבה זמן בקדם העונה לעבוד יחד והרבה שחקנים היו פצועים או חזרו עייפים מהנבחרות. עברנו את הרגעים הקשים האלה ואני מקווה שמעכשיו יהיה טוב יותר".
דה קולו צודק. יאן וסלי חזר לאחרונה מפציעה, ג'יימס נאנלי הצטרף והטורקים ניצחו שישה משבעת המשחקים האחרונים, כשאחד נוסף על מכבי ת"א הערב צפוי להכניס אותם לשמינייה הראשונה. "עכשיו סוף־סוף יש לנו סגל מלא", הוא אומר, "אנחנו מתאמנים טוב ואני מאמין שנמשיך להתקדם".
מבחינה אישית, היית צריך לעשות התאמות מיוחדות לסגנון המשחק של המאמן אוברדוביץ'?
"לא הייתי צריך לשנות משהו מיוחד במשחק שלי, אבל צריך לדעת ולהבין היטב את השיטה שלו. יש אצלו מהלכים במשחק, בהגנה ובהתקפה, שהם מיוחדים מאוד מבחינה אסטרטגית. גם בקבוצות אחרות יש טקטיקה, אבל כמו של אוברדוביץ' לא ראיתי בשום מקום".
כיום מדורג דה קולו במקום הראשון באחוזי קליעה מהעונשין בהיסטוריה של היורוליג - ממוצע קריירה של 93.9 אחוזים - אחד לפני שארונאס יסיקביצ'יוס. הממוצע שלו העונה גבוה אפילו יותר: 95.6 אחוז. "צריך לשמור על רוטינת אימונים ולא לסטות ממנה", הוא מסביר את סוד ההצלחה, "אני כל הזמן ממשיך להתאמן באותה רצינות ובאותה התמדה. בזריקות עצמן צריך להישאר מרוכז בעבודה שלך ולא לחשוב על דברים אחרים".
"זו היתה חוויה נפלאה"
ב־2012, אחרי כמה עונות מוצלחות בוולנסיה, יצא דה קולו לאן.בי.אי במטרה להשתקע בליגה הטובה בעולם. הוא הצטרף לטוני פארקר בסן אנטוניו, והיו כבר כאלה שדיברו על מחליף אפשרי לרכז הצרפתי האגדי של הספרס. אך דה קולו התקשה להתאקלם. לאורך תקופתו בקבוצה מטקסס הוא שיחק לסירוגין בקבוצה הבת בליגת הפיתוח ואחרי עונה וחצי עבר בטרייד לטורונטו. גם אצל הראפטורס הוא מיעט לשחק ובקיץ 2014 חזר לאירופה.
"היתה חוויה נהדרת להיות סביב פארקר, מאנו ג'ינובילי וטים דאנקן", מספר דה קולו ומודה: "מבחינה אישית ציפיתי מעצמי להשיג יותר באן.בי.אי, אבל אי אפשר לשלוט בכל. כשאני מסתכל אחורה זאת היתה חוויה נפלאה להיות ליד המקצוענים האלה".
פרידה מהטריקולור בטוקיו?
לצד קריירת מועדונים מוצלחת שכוללת זכייה בשתי אליפויות יורוליג, אליפות היורוקאפ, חמש אליפויות בליגת ה-VTB ובתארים אישיים רבים, לדה קולו גם יש קריירה לאומית עשירה.
הוא זכה עם נבחרת צרפת במדליות זהב, כסף וארד באליפויות אירופה ובקיץ האחרון גם במדליית ארד באליפות העולם. בצרפת נפוצו שמועות לאחרונה שהאולימפיאדה בטוקיו בקיץ הקרוב עשויה להיות הטורניר האחרון של הגארד הוותיק במדי הטריקולור. כשאני שואל אותו על כך בסיום שיחתנו הוא מסתפק בתשובה קצרה: "אני לא יודע להגיד, העתיד יספר לי".
