צריך לא ללחוץ - ולהמשיך בנתיב עם ארצות הברית

ראש הממשלה השיג תמיכה היסטורית במדיניות שקידם בשם המחנה הלאומי זה עשורים, אבל כדי לממש אותה, הוא חייב לגלות זהירות וסבלנות. אחרת, ההיסטוריה תישאר על הנייר בלבד, או חמור מכך - היא תפנה לרעתנו.

כמו רבים בישראל בכלל ובמחנה הלאומי בפרט, גם אני שותף לתחושת הסיפוק והשמחה שקונספציית "שלום עכשיו" הוחלפה סוף־סוף בגישת "ריבונות עכשיו". אבל בניגוד לשמאל, שפזיזותו חסרת האחריות ואי־יכולתו לדחות סיפוקים הכניסו את ישראל למשברים ביטחוניים ומדיניים, שבחלקם לא נפתרו עד היום - הימין חייב לגלות, דווקא עכשיו, איפוק מדיני. זה תמיד היה ההבדל בין הימין הפרגמטי לשמאל הפזיז, וזה צריך להישאר כך. 

אחרי שהשיג את ההצהרה הנשיאותית החשובה והמשמעותית מאז הנשיא הארי טרומן, על נתניהו לשתף את הנשיא טראמפ במימוש ההיסטוריה, ואולי אף להעניק לו את זכות ההובלה בצעדים הראשונים. בסופו של דבר, מדובר גם במורשת של הנשיא ה־45. וכפי שהנשיא טראמפ אמר במעמד חשיפת המפה: "אנחנו נקים ועדה משותפת עם ישראל כדי להפוך את המפה הקונספטואלית למפה יותר מפורטת ומדויקת, כך שנוכל להשיג הכרה מיידית".

טראמפ העניק את ההישג הזה למדינת ישראל במשמרת של נתניהו, לא מתוך חיבה אישית, אלא מתוך הבנה שהוא, כראש הממשלה וכמנהיג הימין החזק ביותר שידעה ישראל זה עשורים, יוכל לממש אותו בפועל. אם "ישרוף את המזומן" שקיבל בפזיזות רבה מדי, וכתוצאה מכך תיגרם מבוכה לבעלת בריתנו הגדולה, או אם השמאל יעלה לשלטון - מפת הדרכים של טראמפ, על הבטחותיה החשובות לישראל, תאבד את הרלוונטיות שלה. אסור להיות "חמדנים" ולנסות לתפוס הכל במכה אחת, כי זו גם הדרך הקצרה ביותר לאבד הכל.

מרוב שהתרגלנו להסכמי השמאל, שהיו בבחינת אותיות על קרח, קשה לנו להפנים שהמתווה של טראמפ משקף תפנית; הוא ממשי ובר קיימא. אפשר להבין את הדחף לממשו מחר בבוקר, כי מי יודע איך תיראה המציאות הגיאו־פוליטית מחרתיים. אבל הצלחת מהלך החקיקה להחלת ריבונות תלויה בגיבוי אמריקני מלא. ברור שאפשר ורצוי לעשות צעדי ביניים, כל עוד מוסכם שהחלת ריבונות צריכה להיעשות באופן מתואם.  

עוד בנושא

המפתח להצלחה: ריסון לצד נחישות | פרשנות

תוכנית המאה: "סוגיית הריבונות תבורר מול הממשל"

תוכנית המאה: בעד ונגד בעולם היהודי

ח"כ גנץ: "כחול לבן תביא לאישור הכנסת את תוכנית המאה"

תוכנית המאה: העולם הערבי נגד הפלשתינים

כן, אפשר לשאוף, ואפשר גם לקרוא להחלת ריבונות. אבל לא רצוי לעמוד עם סטופר ביד ולייצר מנופי לחץ על נשיא המעצמה החשובה בעולם, כי גם לממשלו יש שיקולים מדיניים ואזוריים. האם הוא צריך להוכיח שהוא ידיד אמת של ישראל? הוא הרי פועל נגד איראן יותר מכל קודמיו, שלא לדבר על המחוות חסרות התקדים שהעניק לישראל. 

על נתניהו להמשיך לפעול מולו בתיאום הדוק, בדיוק כפי שפעל עד הלום, כדי שהנייר שפורסם יהפוך לעובדות מוצקות. שלוש שנים שקדו צוותים על המסמך, ועתה הגיעה העת לעבוד בשקדנות על הגשמת המתווה שישנה את עתיד האזור למשך עשרות ומאות שנים.

זה לא משהו שאפשר לעשות ברצינות, גם אם ניתן טכנית, תוך כמה שבועות. כרגע גם לא ברור אם טראמפ יישאר בחדר הסגלגל עד ינואר 2021 או עד ינואר 2025. לכן, צריך לצאת מתוך הנחה שעומדת לרשותנו שנה אחת להצליח לממש את התוכנית שלו. אם לא נשתמש בשנה הזאת כמו שצריך, זו תהיה החמצה לדורות, לכן חשוב יותר להיות מדויקים מאשר מהירים. 

עדיף לתת למהלכים להבשיל, לייצר הסכמות, לתת לארה"ב להוביל - ורק אז להשלים במלואו את מהלך הריבונות. אם ישראל תלך על מהלך שיתפרש כאגרסיבי מדי בריאד ובקהיר, ההצלחה האסטרטגית של הממשל בגיוס העולם הערבי נגד הפלשתינים עשויה להתפוגג. 

אנחנו חבים חוב גדול לטראמפ ולממשלו, וכמובן גם לג'ארד קושנר, לג'ייסון גרינבלאט ולדיוויד פרידמן. מעולם לא היה צוות כל כך קשוב לצרכים הביטחוניים והמדיניים שלנו. לכן, מכיוון שהם הקשיבו לנו עד כה במשך שלוש שנים, צריך להקשיב להם הפעם. 

36 השעות האחרונות היו אולי השעות הטובות ביותר עבור ישראל מאז יומה הראשון של מלחמת ששת הימים. האם מישהו מאיתנו היה מדמיין את מה שהשיג נתניהו לפני 5-3 שנים או 15 שנים? מובן שלא. מדובר בתנאים שעד לפני כמה זמן נחשבו לחלום בלתי מושג. הם קיבעו את מורשת נתניהו: הבטחת עתידה של ישראל ומעמדה בזירה הבינלאומית.
נתניהו חתר ליעד הזה, אבל ההישג הגדול הזה לא ניתן לו אישית, אלא לכל ישראל, וזאת הסיבה לכך שגם בני גנץ הוזמן לבית הלבן. התוכנית הזו נמצאת כאן כדי להישאר, גם בשביל ממשלות העתיד. 

ראש הממשלה עומד להימצא מול לחץ אדיר כדי לעשות משהו עכשיו. אני פונה אליך, ראש הממשלה, עשה כל שביכולתך להיצמד למפת ההזדמנויות של טראמפ, אבל במקביל, דאג להשאיר גם לו מרחב גמישות, כדי שנוכל להמשיך לצעוד ביחד עם טראמפ והעולם הסוני כמקשה אחת.

יש בידך הזדמנות לנצל את גודל השעה ולהפוך אותה להיסטורית, אבל עשה זאת באותו הנתיב שבו הגעת עד הנה. אם תהפוך את הבחירות למשאל עם על מימוש התוכנית, תצליח גם לאחד את הימין מאחוריך.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו