רות, סוף

בתחילת העשור הקודם לא היתה בחו"ל גאווה ישראלית גדולה יותר מאשר "הומלנד", העיבוד האמריקני ל"חטופים" של גידי רף, שהפכה ללהיט מייד כשעלתה בארה"ב. 

כבר בעונתה הראשונה, ב־2012, זכתה הסדרה בפרס האמי, ועם מקבלי הפסלונים שעלו לבמה נמנו גם רף ומנכ"ל קשת, אבי ניר. פרסי אמי נוספים קיבלו גם דמיאן לואיס הבריטי (המגלם את ניקולס ברודי), שזו לו הפריצה הגדולה בקריירה, והכוכבת הראשית קלייר דיינס (קארי מת'יסון), ששחזרה את הזכייה גם שנה לאחר מכן. בטקסי גלובוס הזהב ב־2012 וב־2013 זכו דיינס והסדרה פעמיים ברציפות. 

לאורך השנים חזרו והבטיחו צמד יוצרי הגרסה האמריקנית, הווארד גורדון ואלכס גאנזה, כי ברגע שתגיע השעה לחתום את הסדרה - העונה האחרונה תצולם בישראל, כהוקרה למדינה שהמציאה את הפורמט. "זה הסיום הפואטי שכל השנים תכננו לעשות, רצינו לספר עלילה שמתרחשת בישראל, כי משם צמחה 'הומלנד' שלנו", מסביר גאנזה, שהיה בעברו תסריטאי ומפיק בסדרות כמו "תיקים באפלה" ו"הפמליה", בראיון מיוחד בלוס אנג'לס לרגל עונת הפרידה. 

"ביססנו את הסדרה על 'חטופים' הפנטסטית של גידי, וחשבנו שזאת תהיה סגירת מעגל נהדרת. בסופו של דבר, מבחינה קריאטיבית זה נהיה קשה מאוד להגות סיפור על סוכנת מודיעין אמריקנית שנשתלת בתוך הסכסוך הישראלי־פלשתיני.

"ניסינו כבר בעבר לשלב עלילה שתערב את ישראל, אבל זה משהו שלא הצלחנו לעשות. לאורך כל השיחות שלי עם הווארד לגבי צילומי עונה פוטנציאלית בישראל, אשתי היתה מאזינה מהצד ואומרת: 'למה, לעזאזל, אתה רוצה לכתוב ולצלם עונה שלמה סביב הנושא הטעון ביותר, ששניכם מתווכחים עליו בצעקות בכל פעם שאנחנו נפגשים לארוחת ערב?' 

"ניסינו לפצח את הסוגיה במשך חודשים רבים, ללא הצלחה. בסוף נאלצנו לנטוש את הרעיון".

חשבנו שזו תהיה סגירת מעגל, אבל לא הצלחנו". דיינס בעונה השנייה, שצולמה בחלקה בישראל

במקום בישראל, בחרו היוצרים להתמקד באפגניסטן, שם התרחשה גם עלילת העונה הרביעית. "זה הרבה יותר הגיוני, כי ארה"ב מסובכת שם כבר שנים", אומר גאנזה. "הרגשנו שבסוף העונה הרביעית השארנו קצוות רופפים, שאפשר לסגור בעונת הסיום. הנרטיב הזה הרבה יותר התאים לסדרה, והתסריטים זרמו בקלות".

כשעלתה לאוויר, באוקטובר 2011, נחשבה "הומלנד" לפורצת דרך לא רק עבור רשת שואו טיים (שמאז פרחה עם סדרות כמו "ריי דונובן" ו"מיליארדים"), אלא גם עבור מדינה קטנה כמו ישראל, שהצליחה לייצא פורמט שהתאים למאמצי החיפוש ההוליוודיים אחר פורמטים בינלאומיים שאפשר יהיה לעבד. בתוך שלל השינויים המסחררים שעברה תעשיית הטלוויזיה בשנים האחרונות, כולל ריבוי הפלטפורמות, היתה הסדרה סנונית ראשונה. במהלך השנים היא קיבלה 39 מועמדויות לאמי, מתוכן שמונה זכיות, ושיא צפייה של יותר מ־7 מיליון צופים מדי שבוע בעונה השלישית. 

אבל לישורת האחרונה מגיעה "הומלנד" בצילו של עידן נטפליקס. חוקי המשחק השתנו, וספקיות הסטרימינג מציעות שפע של דרמות איכותיות, שמציבות תחרות קשה. לראיה - החל מהעונה השלישית רשמה הסדרה מועמדויות רק בקטגוריות שוליות של פרסי האמי. 

לא עזרה גם העובדה שהעונה השמינית והאחרונה מגיעה כמעט שנתיים תמימות לאחר העונה הקודמת. הסיבה היא אילוצי הפקה ועיכובים במהלך הצילומים במרוקו, שהחלו כבר לפני שנה, והפגרה שנכפתה על ההפקה בעקבות הריונה השני של דיינס, שילדה בן באוגוסט 2018.

"דבר חיובי אחד שאפשר לזקוף לזכותה של נטפליקס כספקית סטרימינג הוא הפצת תוכן בינלאומי", אומר הווארד גורדון. "אבל האופן שבו היא 'מקיאה' עונה שלמה במכה אחת על הצופה, פוגע בעיקרי היצירה שבהם אני מאמין.
"בינג' היא תופעה איומה. אין עוד ציפייה לפרק של השבוע הבא, אין מתח. אני מודה לאלוהים על כך ש'הומלנד' הגיעה לעולם לפני שצריכת התוכן השתנתה. הצופים עקבו אחריה בצורה שונה מאשר כשמאביסים אותם בכל הפרקים בבת אחת".

עם מי התייעצתם על קווי העלילה?

"מעונה לעונה נעשה קל יותר למצוא גורמים להתייעץ איתם לגבי קווי העלילה, מוושינגטון בכלל ומתוך ה־CIA בפרט. בדומה לדמויות הפיקטיביות, גם האנשים שמייעצים לנו בוחנים את גבולות הפטריוטיות שלהם, ומרגישים אחריות לכך שהסדרה תשקף את המציאות באופן מדויק ככל האפשר. פגשנו הרבה מאוד אנשים טובים וכנים, שהיו מוכנים לשתף בחוויות ובעמדות שלהם.

"חשוב לזכור גם שבמצב הפוליטי הנוכחי, המציאות עולה על כל דמיון, והמרוץ להדביק את הפער הוא כבר על גבול הבלתי אפשרי".

לדברי המפיקה לסלי לינקה גלאטר, שגם ביימה 25 פרקים של "הומלנד" במהלך השנים (ואחראית לבימוי בשלל סדרות כמו "מד מן" ו"הבית הלבן"), לפורמטים בינלאומיים יש השפעה חסרת תקדים על הצופים בארה"ב.

"חשוב להבין שרוב הציבור האמריקני לא מטייל בעולם", היא אומרת. "הם לא בהכרח מכירים מה נמצא מחוץ לגבולות המדינה שלנו. לכן, סדרות בשפות זרות עושות לאמריקנים רק טוב".

מצטרף לעונה האחרונה. דיינס ובעלה יו דנסי // צילום: אי.פי.איי

הכוכבת הבלתי מעורערת של "הומלנד" היא כמובן קלייר דיינס, שמגלמת את סוכנת ה־CIA קארי מת'יסון, שכאילו לא די במשימות המסוכנות שאליהן היא נשלחת ברחבי העולם, גם סובלת מהפרעה דו־קוטבית. 

בתחילת הדרך נשען ציר העלילה על הקשר הרומנטי הסבוך של מת'יסון עם סמל המארינס ניקולס ברודי, שחוזר הביתה אחרי שמונה שנים בשבי אל־קאעידה, לאחר שהוסב והפך לטרוריסט שפועל נגד אמריקה. פרשיית ברודי הסתיימה בתום העונה השלישית, הרבה אחרי שנחשף, נרדף וחזר בו מכוונותיו, ועד שנתפס והוצא להורג בתלייה בלב טהרן.

בתם המשותפת של קארי וניקולס, פראני, נלקחת בעונה החמישית על ידי שירותי הרווחה למשפחת אומנה, לאחר שבית המשפט קובע כי מת'יסון אינה כשירה להיות אם. בלית ברירה, ובצל קשייה האישיים, נעתרת קארי להצעתו של הבוס לשעבר, המנטור והחבר הקרוב סול ברנסון (מנדי פטינקין), שמונה בינתיים ליועץ לביטחון לאומי, ומצטרפת אליו לצוות משימה ברוסיה, שמטרתו לחשוף ניסיונות של אנשי הביון הרוסי לערער את השלטון האמריקני.

אלא שהיא נופלת בשבי המודיעין הרוסי, ומוחזרת רק לאחר חודשים ארוכים כשהיא מעורערת בנפשה, לאחר שנמנע ממנה כל טיפול פסיכיאטרי. בעונת הסיום היוצרות מתהפכות ומתכתבות עם עלילת העונה הראשונה, כשהפעם יש מי שמטיל דופי בזהותה של מת'יסון וחושד בה שהיא, בדומה לברודי, פועלת כסוכנת כפולה נגד ארה"ב.

"יש סימטריה אלגנטית בעלילה של העונה החדשה, הלחמה בין הדמויות של קארי וברודי, כשהיא משוכנעת בנאמנות שלה למולדת", אומרת דיינס. "מבחינתה, העלבון הכי גדול שהיא יכולה להעלות על דעתה הוא שמישהו יעמיד למבחן את הפטריוטיות שלה. אני חושבת שזאת נקודת מוצא מעניינת לעונת הסיום.

"לאורך כל השנים הרגשתי בטוחה בדמות, בגלל המחקר המקדים שעליו נשענו הכותבים. אני אתגעגע לאספקט הזה ביצירת הסדרה, הגישה שניתנה לנו למקבלי ההחלטות, סוכני מודיעין שיצאו לחזית, אלה שבאמת מתחזקים את העולם כפי שאנחנו מכירים, ולא רק מביטים מהצד. 

"אני חושבת שבכמה הזדמנויות, העלילה שלנו ממש השתקפה במציאות", היא אומרת ברמיזה להתערבות של רוסיה בבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2016. "דברים שניסינו למנוע בסדרה, קרו בכל זאת במציאות. קבלו את התנצלותי על כך".

בדומה לקונצנזוס בקרב הצופים הוותיקים של "הומלנד", גם דיינס מרגישה שאחד מרגעי השיא היה אי שם בעונה השנייה, בפרק שבו מת'יסון וברודי מתעמתים בחדר החקירות, לאחר שמניעיו האמיתיים של ברודי נחשפים והוא מבין מה היה חלקה של מת'יסון בחקירה נגדו. 

"זה הפרק האהוב עלי. הרגשתי שהוא כמו מחזה תיאטרלי, שנבנה בצורה יוצאת דופן לטלוויזיה והיה כתוב הכי יפה שאפשר. זה משהו שלא עשיתי קודם, לנהל שיחה בת שעה עם שחקן נוסף, שעומדת כפרק בפני עצמו.

"אני זוכרת גם סצנה בעונה הראשונה שלי עם מנדי, הפעם הראשונה שבה הבנתי לליבה של הדמות שלי כשהיא מדברת על ההתמודדויות שלה ועל התחושה שהיא תמיד תישאר בודדה. זאת הצהרה מאוד כבדה, וזה המשבר האמיתי, שתמיד עמד מול עיניה של קארי. כבר אז היה ברור שההקרבה עומדת להיות חלק נכבד מחייה וממערכת היחסים שלה עם סול.

"קארי היא לא עוד אישה שפועלת בצורה מסוימת רק כי היא הדמות הראשית. יש לה אוטונומיה ואחריות שהיא השיגה בכוחות עצמה, כי היא אישה קשוחה ומעוררת הערצה. זה היה תהליך מפתיע וקצת מפחיד, להיכנס לנעליים שלה, אבל זה מאוד ריגש אותי.

"בהתחלה חששתי שהצופים יפרשו את ההפרעה הדו־קוטבית שלה כגימיק של התסריט, שיופיע מתי שנוח לכותבים לשלב אותו בעלילה. אבל כל עבודת ההכנה על הדמות ועל המשמעויות הרפואיות של ההפרעה הזאת עזרה לי להבין את הקשר של קארי עם האנשים בחייה ואת המחויבות שלה לשרת את המדינה. 

"הצדדים הללו בדמות היו המוטיבציה עבורי כשחקנית. שאסור לקחת שפיות ובריאות כמשהו מובן מאליו, שברגע אחד עולמה של קארי יכול להתפוצץ, ושהיא נאבקת על כך בחירוף נפש, תרתי משמע. זה גם מה שלמדתי על אנשים אמיתיים שסובלים מההפרעה, ואני מעריצה אותם. להעביר יום רגיל זה משהו שאנחנו, האנשים הנורמליים לכאורה, לא מתעמקים בו.

האימפולסיביות של קארי, והרצון  שלה להגן בכל מחיר, וההבנה שהסכנה אורבת לה כל הזמן - הם משהו שלקחתי איתי לאורך כל העבודה על הסדרה".

עבור דיינס, נדמה שהסדרה היתה במיטבה דווקא כשמת'יסון היתה חבולה נפשית, ובכל זאת יצאה לפעולה הבאה. "הנטל הזה, שהיא תמיד נושאת איתה ושמאיים להכניע אותה בכל רגע, הוא נכון. אני מרגישה שהגעתי לרמת אינטימיות כזאת עם הדמות, שאני נושאת את העול שלה על כתפיי לאורך כל העשור האחרון. 

"העזרה שלי באה מהצוות הנהדר שעובד על הסדרה. זה נדיר לעבוד עם יוצרים שאת באמת מעריכה אותם ובוטחת בהם. לכן, ההחלטה לסיים את הסדרה כל כך טעונה רגשית. זו דמות שתמיד אתגרה וסיפקה אותי, והעלתה בי שאלות עמוקות כשחקנית.

"בגלל האופי של הסדרה והעלילה המשתנה מדי עונה, יכולנו בקלות להמשיך עוד ועוד. אין בעיה להמשיך באוריגמי כשכל קפל מגלה לנו עולם חדש. זו סדרה שהיא הרבה יותר מתוכן שמבדר קהל: היא מעוררת שיח. אני מאמינה שבהיעדרה, הצופים ירגישו כמה היא חסרה".

מה התחושות שלך עכשיו, כשאת יודעת שזה נגמר?

"אני עדיין בתהליך ההתאוששות. אני מניחה שרק כשהסדרה תרד מהאוויר, בסוף אפריל, תכה בי התובנה שזה באמת נגמר. אז גם בטח אתפרק.

"הסדרה הזאת הגדירה אותי בעשור האחרון, ואני לא בטוחה מהיכן להתחיל את הפרק הבא שלי. אצטרך לקחת פסק זמן כדי להבין מי אני כשחקנית. אני חושבת שקודם כל, עלי למצוא דמות שהיא בקו השפיות...

"אני לא יודעת עד כמה אוכל לשחזר את ההצלחה, אבל מצד שני, גם אין לי למה להשוות, כי זה הפרויקט הממושך ביותר שקיבלתי על עצמי אי פעם. יותר ממושך אפילו מחיי המשפחה שלי, שהתרחבה במהלך הסדרה".

דמיאן לואיס בתפקיד ניקולס ברודי. הדמות התבססה על "חטופים" הישראלית

עונת הפרידה של "הומלנד" (שתעלה ביום שני, 10 בפברואר, ב־05:00 וב־22:00 ב־yes EDGE וב־STING TV) היא סיפור משפחתי בפני עצמו. בעלה של דיינס, השחקן הבריטי יו דנסי ("חניבעל", "הדרך"), מצטרף לקאסט  בתפקיד יועץ הנשיא לענייני חוץ. בני הזוג נישאו בצרפת באוגוסט 2009 ומגדלים שני בנים - סיירוס (7), שנולד בתום צילומי העונה השנייה, ורואן (שנה וחצי), שנולד אחרי העונה השביעית.

קלייר דיינס (40) פרצה באמצע שנות ה־90, כשהיתה בת 15, בסדרה "אלו הם חיי". היא קטפה את פרס גלובוס הזהב ומועמדות לאמי, וסומנה כהבטחה בשמי הוליווד. בסדרה היא גם חוותה את הנשיקה הראשונה שלה, עם השחקן ג'ארד לטו, שגילם את בן זוגה.

חרף אהדת המבקרים, הרייטינג של סדרת הנוער התקשה להתרומם והיא בוטלה בתום עונה אחת, ודיינס עברה לקולנוע. היא כיכבה ב"נשים קטנות" לצד וינונה ריידר, וב"רומיאו ויוליה", לצד הכוכב העולה דאז, לאונרדו דיקפריו. לימים הודתה בראיון למגזין "W" כי התאהבה בדיקפריו, אך לא העזה לנסות את מזלה, וזאת בניגוד לשמועות כי השניים לא הסתדרו על הסט.

בהמשך למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, אבל בחרה בכל זאת ללכת בכל הכוח על משחק. היא עשתה תפקיד משנה בסרט "השעות" עם מריל סטריפ וניקול קידמן, וסרטים כמו "המין היפה" ו"אבק כוכבים", אבל לא הצליחה להותיר חותם ממשי.

רק ב־2009, אחרי שזכתה לשבחים ובפרסי אמי וגלובוס הזהב על תפקידה כחוקרת האוטיזם האמריקנית טמפל גרנדין בסרט הטלוויזיה של HBO, הגיעה ההצעה מ"הומלנד". בתחילת הדרך היא השתכרה רבע מיליון דולר לפרק, אולם מהר מאוד, ובעקבות השבחים והפרסים, שכרה הוכפל.

דיינס, אגב, לא היתה הבחירה הראשונה: בכירי שואו טיים רצו בכלל את האלי ברי, שסירבה, ואחר כך בחנו את רובין רייט (שבהמשך לוהקה ל"בית הקלפים"), ומריה בלו ("חופשיות על הבר", "ER") - שתיהן לא התאימו לתפקיד. 

"אחרי ההצלחה של 'טמפל גרנדין' חוויתי בלבול מוזר", סיפרה דיינס בראיון ל"הוליווד ריפורטר". "הרגשתי בשלה לתפקיד הגדול הבא, הרגשתי שיש לי הרבה מה להציע - ולא מצאתי שום תפקיד ראוי. צלחתי אתגר אמנותי אחד, ולא היתה לי סבלנות לגלם 'בת זוג של' - דמויות נשיות חד־ממדיות, שאינן הגיבורות עצמן.

"לכן העדפתי לשבת בבית ולא לעשות כלום. זאת היתה החלטה קשה, שדי ריסקה אותי בנקודה מסוימת. הייתי מיואשת. זה מקצוע שיוצר תלות בכל כך הרבה גורמים חיצוניים. לכן גם מצאתי את עצמי שוב בטלוויזיה - כי היא נתנה לי מסגרת, משרה יומיומית.

"הסטיגמה כלפי טלוויזיה החלה אז להתרכך, אנשים גילו בהדרגתיות שזהו מדיום ראוי לסיפורים וליוצרים איכותיים. החשש היחיד היה להופיע בסדרה על ארה"ב אחרי אסון התאומים, ולוודא שהצופים לא ירגישו שהסיפור מנצל את המצב שממנו האומה בדיוק מחלימה".

הסדרה תפסה מהר מאוד, וכבר אחרי שלושה פרקים, אנשים ברחוב זיהו את דיינס כ"השחקנית מהומלנד". "מעולם לא חוויתי הערצה כזאת", היא אומרת. "אמנם קיבלתי שבחים על 'אלו הם חיי', אבל בדיעבד. רק פה זה קרה בזמן אמת. 

"פתאום התחילו גם לעשות מערכונים על הסדרה ב'סאטרדיי נייט לייב', וזה באמת הסימן שהצלחת, כשממציאים עלייך קטעי הומור. היתה אפילו גרסה של סרט פורנוגרפי בהשראת הסדרה. בטלוויזיה את דוהרת על גל התהילה מהרגע שהוא מגיע, ואף פעם לא יודעת איפה בדיוק זה ייגמר".

איזה רגע היה הכי קשה לך בסדרה?

"בזמן צילומי העונה החמישית בברלין, בנובמבר 2015, התרחשו פיגועי הטרור בפריז. המתקפה הזאת טלטלה אותי. לפניה לא הבנתי עד כמה בעצם אנחנו מתכתבים עם המציאות האלימה שרואים בחדשות. אני חושבת שצפייה בסדרה בעוד עשר שנים, למשל, תהיה חוויה מצמררת - להיזכר מה אפיין את התקופה שבה אנחנו חיים כעת". 

לדיינס אמנם אין בינתיים פרויקטים חדשים בקנה, אבל היוצרים גורדון וגאנזה כבר עובדים על סרט תיעודי בשם "המלחמה הארוכה ביותר", שיעסוק בנוכחות האמריקנית באפגניסטן בשני העשורים החולפים - ממש בהמשך לקו העלילה של "הומלנד". 

גורדון, שבתחילת שנות האלפיים זכה להצלחה גם כיוצר הסדרה "24", מבהיר במהלך הראיון כי השמועות על קאמבק של "24", בכיכובו של קיפר סאת'רלנד עדיין מוקדמות. "שום דבר עוד לא סגור", הוא מבהיר.

אתם חושבים ששיניתם משהו באופן שבו הציבור תופס את הפעילות של ארה"ב במדינות אויב?

"ככל שהייתי רוצה לייחס לנו השפעה ומשקל על מה שקורה במציאות, בסופו של דבר אנחנו סדרת טלוויזיה", אומר גאנזה. "אני לא יודע עד כמה הדעות של הצופים השתנו בזכות 'הומלנד' - בין שבאופן שבו תופסים את הפעילות של צבא ארה"ב בשטח אויב, ובין שבאופן שבו תופסים את הארגונים החשאיים. מעבר לזה - באנו לספר סיפור, לא להטיף".

ידעתם כל הזמן איך הסדרה תסתיים?

"עד עכשיו אנחנו עוד לא באמת סגורים על זה באופן מוחלט", הוא צוחק. "אנחנו אולד־סקול, עדיין מבלים שעות בחדרי העריכה ועושים השלמות אחרונות, אפילו שהסדרה כבר תכף עולה. 

"יש הרבה חילוקי דעות, ואחרי שמונה עונות יש גם קולות נוספים שנכנסים למשוואה, הרבה גורמים שמרגישים שהם מכירים את הדמויות שלנו יותר טוב מכל אחד אחר ורוצים סיום כראות עיניהם. ואני לא מדבר רק על הרשתות החברתיות ותיאוריות של מעריצים, אלא גם על אנשים בסביבתי הקרובה, שניגשים ומביעים את דעתם. 

"רשת שואו טיים דווקא רצתה שנמשיך לעוד עונות, אבל אנחנו מרוצים ממה שעשינו. כולם מרגישים בנוח לסיים את הפרק הזה בחיינו".
dudic@israelhayom.co.il
 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו