על דבר אחד אין ולא יכול להיות חולק: דונלד טראמפ הוא הנשיא הכי פרו־ישראלי שישב בבית הלבן מעולם. סנטה קלאוס מודרני שלא מפסיק להעתיר מתנות על מדינת ישראל, ולא רק בחג המולד.
תוכנית המאה היא עוד מתנה שקיבלה ישראל. לא מעצם התוכנית - שנתונה, מטבע הדברים, לפרשנויות ומחלוקות וסימני שאלה - אלא מהתמיכה החוזרת, בעוצמה גדולה מאי־פעם, של ארה"ב במדינת ישראל ובעתידה כמדינת יהודית שתתקיים בגבולות בטוחים. גלומה בה גם לפחות בשורה אחת נוספת: אחרי שנים ארוכות היא החזירה ללקסיקון הישראלי את המילה "שלום".
אלא שהחיים במזרח התיכון הם לא טקסים נוצצים והצהרות בבית הלבן. הם מציאות יומיומית קשוחה, שתעמוד עתה למבחן מחודש. ואחרי שישקע האבק, יידרשו הצדדים - הישראלי והפלשתיני - לפעול מהראש, בשיקול דעת, בידיעה שלכל מהלך עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת.
הפלשתינים ידחו את התוכנית, אין ספק בכך. ממילא אין סיכוי שהם יעמדו ברשימת התנאים שהציב להם טראמפ. אבל אם יתירו את רסן האלימות הם עלולים לא רק לדחוק את ישראל לפעולות חד־צדדיות שיקבעו מציאות בשטח, אלא גם להפנות נגדם את מעט הסימפתיה שהם עוד זוכים לה בכמה בירות בעולם.
עוד בנושא:
• בנט: "לא להסתפק בריבונות חלקית - לקחת הכל"
• תוכנית המאה נחשפה: ארה"ב תכיר בהתיישבויות, ירושלים המאוחדת תישאר בירת ישראל
• נתניהו אחרי פרסום תוכנית המאה: "נביא את החלת הריבונות לאישור הממשלה ביום ראשון"
• זעם בעולם הערבי: "ירושלים לא למכירה"
אבו מאזן אמנם עשוי לראות בכך סיום הרואי לתפקידו בהיסטוריה הפלשתינית, אבל עלול להוביל (בסבירות לא מבוטלת) לקריסת הרשות ואולי אף לעליית חמאס במקומה.
בינתיים אנחנו צפויים לראות עלייה באלימות הרחוב הפלשתינית. לרשות יש אינטרס בכך, כדי להציג מראית־עין של התנגדות עממית לתוכנית, אבל ספק 'אם יש לה עניין שהדברים ייצאו משליטה בשלב הזה. צה"ל נערך לכך (בינתיים בוצע תגבור מינורי בלבד של גדוד אחד בבקעת הירדן), אם כי סביר שיימנע ככל האפשר מנפגעים פלשתינים כדי לא להסלים את הרוחות.
דווקא עזה צפויה להישאר כעת שקטה. חמאס ממשיך לדחוף להסדרה עם ישראל - השבוע הוא קיבל סוף־סוף את מלאי התרופות שהובטחו לו - ומעדיף שהמאבקים יתנהלו בגדה. כך הוא לא יואשם בטרפוד התוכנית, ועשוי ליהנות מהחלשה נוספת במעמדו של אבו מאזן, בדרך למימוש תוכניתו להשתלט גם על הגדה.
סביר שבימים הקרובים ייעשו מאמצים לצנן את הרוחות בשטח. אלא שאת המציאות יעצבו המעשים, ובתקופה הנוכחית הפיתוי של שני הצדדים לנקוט פעולות גרנדיוזיות - עשוי להיות גדול.
טוב יעשו הפלשתינים אם יישמרו שלא לשבור את הכלים, ולהרוס במו ידיהם כל סיכוי להגשמת חלומם למדינה פלשתינית; טוב תעשה ישראל אם לא תנקוט צעדים שיביאו את הצד השני לנהוג כך.
