אז אביגדור ליברמן הוציא סרטון מוצלח. באמת מוצלח. המסר פשוט עד אימה: "תתעוררו! זו לא רק החסינות שלו" (כלומר נתניהו), זו החסינות של כל הגוש, כלומר של הימין, עם הדתיים, עם המשיחיים, עם החרדים - ולכן "חסינות לנתניהו = מדינת הלכה". זה סוג של קפיצה לוגית די נועזת בסוגת המדרון החלקלק, אבל הסרטון עשוי טוב, והוא אפילו נוגע בנקודה מדויקת: ה"בלוק" הזה עלול להפוך לחטוטרת. טוב לקחת את ה"גוש" לבית הנשיא, אולי פחות טוב ללכת איתו לקלפי.
והסרטון של ליברמן מוצלח גם מעוד בחינה: הוא מספק בריחה מעולה מהמציאות. הוא יותר מסתם תעמולה טובה, הוא מעניק חוויה בדיונית נהדרת. מי זוכר איך לפני כשנה הריץ ליברמן בתמיכת החרדים את משה ליאון לעיריית ירושלים, והתגייס בנחישות נגד הגוש הליברלי בראשות עופר ברקוביץ. בכלל, הרקורד המצולם גדוש בקשריו החברתיים והפוליטיים של ליברמן עם החרדים. אביגדור ה"ליברלי" מכיר את השטריימל טוב מאוד, מכל הכיוונים. שכחנו מכל זה, הא? אסקפיזם טוב זה אסקפיזם טוב. עכשיו, אם להאמין לו, הוא מבועת עד לשד עצמותיו מתרחיש של ממשלת ימין־חרדים, והוא רוצה שגם אתם תפחדו. תפחדו מאוד.
Be afraid. Be very afraid.
אבל בביקורת תעמולה עסקינן ולא בתוכן. זה לא אגף הסברה של התנועה למאבק בצביעות הפוליטית, אלא פינה מקצועית ונטולת פניות לניתוח קמפיינים. ובכל הקריטריונים המקצועיים סרטון החסינות של ליברמן עובד חזק. חשבתם שליברמן מצטיין בבימוי תרחישי בלהה עם שלושה המשכונים במציאות הפוליטית? עכשיו קבלו אותו גם כאשף סרטוני תעמולת האימה. ז'אנר חדש: פיוז'ן בין הסתה מסורתית עם הפחדה דיסטופית; ברוכים הבאים לסיפורה של שפחה, הגעתם למדינת הלכה. הצעה שלי: צפו בסרט עם פס־הקול של סצנת המקלחת של "פסיכו" - זה עובד מצוין, זה מתאים לקצב העריכה, וזה משתלב מעולה באותיות האדומות הרועדות לפני הקרדיטים.
אם הארווי וויינשטיין יכול לזכות באוסקר, אין שום סיבה שלא נכריז על ליברמן כזוכה בתחרות "היצ'קוק נולד". מגיע לו שאפו על סרטון תעמולה מוצלח. לא בטוח מה יותר מפחיד: הסרטון, או היעילות שבה הוא פורט על עצבינו המרוטים.
עוד בנושא:
• מה בתעמולה: נשים, רבותיי, נשים!
• סע, יש'ך עוד: כחול לבן תחדש?
###
ועוד משהו: האגף הניאו־מגזרי בכחול לבן הזניק השבוע קמפיין מושקע הפונה לציבור הדתי־לאומי. יועז הנדל מתגעגע למפד"ל הישנה והממלכתית של פעם, ועושה לימינה את מה שהשמאל עשה לליכוד. כמו שבגין הפשיסט הפך לסמל המתינות, כך הופכת מפלגת התקציבים המגזריים של המר ובורג, המזרחי של ריינס וי.ל. מיימון, לסמל הממלכתיות ההדורה. ראו מה קרה לבית הפוליטי הישן והטוב שלנו, הוא קורא בייאוש, על מה שנשאר ממנו השתלטו הקיצונים, הצ'חצ'חים של המגזר. בשביל הניאו־מגזריים משרדי התחבורה, הביטחון והמשפטים זה פשוט לא ממלכתי מספיק.