"בחורים רעים לתמיד": האמת שציפינו לפחות

25 שנה אחרי הסרט הראשון ו-17 שנה אחרי הסרט השני מגיע השלישי שאינו נחוץ בשום צורה • ויל סמית' יוצא ממנו בשלום

הנאה נוסטלגית. לורנס וסמית' ב"בחורים רעים לתמיד"

25 שנה אחרי שיצא סרט האקשן האייקוני "בחורים רעים", ו־17 שנה אחרי סרט ההמשך, "בחורים רעים 2", ויל סמית' ומרטין לורנס מתאחדים על־מנת להשלים את הטרילוגיה עם "בחורים רעים לתמיד". 

מי שלא חוזר איתם הפעם למערכה הוא הבמאי מייקל ביי, שהזניק את הקריירה שלו עם "בחורים רעים", ושהגיע לשיאים חדשים של גוזמה וטעם רע ב"בחורים רעים 2". אבל אל דאגה. צמד הבמאים שמחליף אותו - שני בלגים נמרצים בשם עדיל אל עראבי ובילאל פתאח - צפו בסרטיו של ביי פעמים רבות, והם עובדים שעות נוספות על־מנת שלא תחושו בהבדל. בסך הכל מצליח להם.

כזכור, סדרת "בחורים רעים" עוקבת אחר מייק לאורי (סמית') ומרקוס ברנט (לורנס) - שני בלשים מצטיינים במשטרת מיאמי ש"לא משחקים לפי החוקים" - ואחרי כמעט שלושה עשורים בתפקיד, שניהם זקנים ועייפים. מרקוס, שבדיוק הפך לסבא, שוב חושב על פרישה. מייק, לעומת זאת, מתעקש להמשיך כרגיל.

מפה לשם, פושעת מקסיקנית אכזרית וסקסית (קייט דל קסטילו), שמעוניינת לנקום במייק בגלל משהו לא ברור שעשה לה בעבר, שולחת מתנקש על אופנוע, וזה ממלא את מייק בעופרת ומכניס אותו לתרדמת. בינתיים מרקוס חובר ליחידה חדשה במשטרת מיאמי כדי לנסות ולאתר את האחראים. כשמייק מתאושש מהפציעה שלו, הוא מצטרף לחגיגה, ושמישהו ינסה לעצור אותם! 

כמובן שהסרט הזה אינו נחוץ בשום צורה, וכולם מודעים לכך היטב. עם זאת, למרות חסרונו של ביי (ואולי דווקא בזכותו) הסרט הנוכחי אינו נופל משני החלקים הקודמים, ובמובנים מסוימים אולי אף מתעלה עליהם. "בחורים רעים לתמיד" אמנם פחות מופרע ומוגזם, אך באותה נשימה, הוא גם פחות גזעני וסקסיסטי ופחות שונא אדם. האווירה הכללית והמרדפים הממונעים שואבים לא מעט השראה מסדרת "מהיר ועצבני", ולמרות שאין כאן מחסור באקשן ברוטלי ובהומור וולגרי, מפעם לפעם מייק ומרקוס כמעט מצטיירים כדמויות אנושיות. 

מה שמביא אותנו לוויל סמית'. בחודשים האחרונים הוא קורע את הישבן כדי להזכיר לכם את ערכו, אך הסרטים שבהם בחר להשתתף ("אלאדין", "איש מזל תאומים", "מרגלים לא רגילים") לא היו טובים במיוחד. גם "בחורים רעים לתמיד" אינו סרט טוב במיוחד, אך בניגוד לתפקידים האחרים שסמית' עשה בשנה החולפת, כאן הנסיך המדליק בדימוס נמצא באלמנט שלו. הכימיה שלו עם לורנס (המצוין גם הוא) עדיין עובדת היטב, ואם להודות על האמת, ישנה מידה של הנאה נוסטלגית בלראות את שני הטמבלים האלה שוב מחריבים את העיר בניסיון לתפוס את הרעים. 

התפנית העלילתית המופרכת לחלוטין שהסרט מפיל על הצופים מאיימת להוריד את "בחורים רעים לתמיד" מהפסים באופן סופי, אבל זה לא קורה, וגם כאן הקרדיט מגיע לסמית', שאיכשהו מצליח למצוא את הטון הנכון ולצאת מזה בשלום. 

בשורה התחתונה, "בחורים רעים לתמיד" אמנם לא מביא בשורה חדשה בשום מחלקה, אבל קשה לומר שהוא אינו ממלא את ייעודו. לטעמי הוא הרבה יותר מהנה (וקוהרנטי) מסרטו האחרון של ביי, "מחתרת השישה", שעלה לאחרונה בנטפליקס, וגם את "הובס ושואו", האחרון בסרטי "מהיר ועצבני", הוא שם בכיס הקטן. לא יצירת מופת, אבל גם לא עושה בושות. אני מודה, ציפיתי לפחות.    

"בחורים רעים לתמיד", ארה"ב 2020 

ציון: 6 

הכל על "האח הגדול" במקום אחד

פרויקט מיוחד: 2020 בסיפורים

בקרוב: מיני איחוד של "היי פייב"

"להיות איתה": עמוס ונועה לא יחזרו

"זאת וזאת": ככה זה כשנהנים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר