"גדלתי באזור לא פשוט. חצי מחברי הילדות שלי מתו, והחצי השני השתמשו בסמים או משהו בסגנון. אין לי חבר ילדות אמיתי אחד ששיחקתי איתו כדורסל. האווירה בשכונה היתה כזו שהולכים לפארק לשחק כדורסל, אבל מגיעים מוכנים גם לקטטות, ליריות ולסמים. היתה אווירה רעה מאוד.
"קל מאוד להישאב לתוך זה, אבל עשיתי כמיטב יכולתי להתרחק מהאווירה הזאת. כבר בגיל 12־13, כשכל החברים שלי השתמשו בסמים והתעסקו בעיקר בדברים כמו כוחניות ויחסי מין, התחלתי לשחק כדורסל והשקעתי בזה את כל כולי, כך שלא הייתי איתם בקיץ כי נסעתי למחנות אימון".
הנאום גלוי הלב הזה שייך לצ'ייס סיימון, שחקן אנוויל ולוצלאבק שתארח הערב את הפועל ירושלים, שבראיון ל"ישראל היום" דיבר בפתיחות על הילדות שעברה עליו בדטרויט, מישיגן. אולי בגלל חוויות העבר, סיימון נחשב לשחקן קשוח, ובתחילת הקריירה המקצוענית שלו, האופי הזה גרר אותו ללא מעט קטטות על הפרקט.
סיימון עם טפירו במדי אשדוד // צילום: אלן שיבר
"הייתי צריך להתמודד עם קשיים בשליטה באגרסיות שלי תוך כדי המשחק, כל מצב קטן הפך אצלי לקטטה", הוא מספר, "אלו דברים ששחקן מקצועני לא יכול להרשות לעצמו, אז עבדתי על זה הרבה. זה עזר לי להתפתח כאדם והפכתי בוגר יותר. תיעלתי את הכל לדברים חיוביים ולדברים כמו הגנה, שמצריכה אנרגיות".
זיכרונות מטרייסי מקגריידי
אחרי כמה עונות בקולג'ים קטנים, יצא הגארד־פורוורד לאירופה. הוא שיחק בליטא, בפולין ובספרד לפני שצד את עיניהם של מאיר טפירו ויונתן אלון (כיום עוזר מאמן הפועל ירושלים), שהביאו אותו בעונת 2016/17 למכבי אשדוד. "התחלנו לא משהו, כי לא היתה כימיה והיו הרבה שחקנים צעירים. היה קשה לשחק נגד קבוצות עם שחקנים מנוסים יותר, והתמודדנו עם בעיות של חוסר ניסיון, אבל לאחר שהגיעו שחקנים מנוסים במהלך העונה, שיחקנו הרבה יותר טוב. אם היינו משחקים ככה כל העונה - היינו בפלייאוף בוודאות".
היית חוזר לישראל?
"היה לי טוב בישראל ואני מתגעגע. קל לשחק וקל לחיות אצלכם, הרגשתי בנוח, וכל מה שהייתי צריך לדאוג לגביו זה הכדורסל, לא למצב הרוח שלי או לאוכל. אם אני צריך לבחור מקום רחוק מהבית, ישראל היא בוודאי אופציה טובה".
איך היה הקשר שלך עם המאמנים?
"הייתי קרוב יותר ליונתן. מאיר היה אחלה, אבל הוא היה מאמן בשנתו הראשונה, וקצת התקשיתי בהתחלה להבין מה הוא רוצה. לא בדיוק הבנתי את ההתקפה שלו. פעם אחת הוא לקח אותי לפגישה והלכנו לאכול משהו, ואז החלטתי שאני עושה הכל בשבילו, כי התקרבתי אליו. אני עדיין מדבר עם יונתן הרבה".
אחד מחבריו הטובים של סיימון הוא כוכב צסק"א מוסקבה ואקס הפועל חולון, וויל קלייבורן, שהמליץ עליו לאנשי אשדוד. גם קלייבורן הוא יליד דטרויט, והשניים מתאמנים ביחד בכל קיץ. "באזור שלנו כולם מכירים את כולם. לפני כמה שנים יצא לנו להתאמן ביחד וככה התחברנו. לא מזמן שלחתי לו איחולי החלמה מהירה בגלל הפציעה, אני בטוח שהוא ייצא ממנה במהירות וחזק יותר".
מקגריידי במדי סן אנטוניו. "אהבתי את הדרך שלו" // צילום: מתוך טוויטר
שמעתי שהגיבור הספורטיבי האהוב עליך הוא טרייסי מקגריידי.
"נכון. אהבתי בו הכל. אהבתי את היכולת ואת הכישרון שלו, את הדרך שבה שיחק ואת הצורה שבה התנהל כשחקן".
האמריקני בן ה־30 מעוניין לחזור ולשחק בעתיד בישראל: "זה יהיה נהדר אם זה יקרה. אני מכיר את התרבות ואת האנשים וארגיש בבית כי זה מקום נהדר לשחק בו, בוודאי אם זה יהיה בקבוצה גדולה כמו מכבי ת"א, למשל. זה יהיה כמו חלום. נראה איך זה יתקדם. אני אעשה כמיטב יכולתי בכל מקום שאשחק בו".
הערב, כאמור, מול הפועל ירושלים בליגת האלופות של פיב"א, הוא יקווה שניצחון אולי יחזיר אותו לרדאר של אנשי הכדורסל בארץ ויגשים עבורו חלום.
