מה שקורה בימין הדתי מעורר תמיהה, ומבחינת בוחרי הציונות הדתית וגוש הימין בכלל, זה בלתי נסלח. בעוד נפתלי בנט מדבר בזחיחות על איחוד הכוחות, הבוחרים נתקפו בדמורליזציה ממהלך ה"איחוד" בין בנט, שקד וסמוטריץ'. אלה שמחים על משהו שאולי מבטיח להם הישרדות אלקטורלית, ואלה שהולכים לקלפי נתקפים בסחרחורת.
עוד בנושא:
סמוטריץ׳ מתרחק מפרץ ובן גביר: "אין לו מה לחפש שם"
השר סמוטריץ': "נשמט הבסיס לאיחוד עם הבית היהודי - מחשב מסלול מחדש"
מרכז הבית היהודי אישר את האיחוד עם בן גביר
הציונות הדתית עוברת ב־20 השנים האחרונות מפנה דרמטי. היא פיתחה כלים ארגוניים, אינטלקטואליים ותקשורתיים. רק לא מכבר פרסם עורך "מקור ראשון", חגי סגל, מוסף שלם שאותו כתב בעצמו, על תולדות התקשורת השמאלית בישראל, וכיצד בעשור האחרון התבצעה פלישה מוצלחת של עיתונאי ימין בולטים אל תוך העורק המרכזי של דעת הקהל.
בכל תחום, הציונות הדתית הזריקה אנרגיה חדשה לגופים המקיימים את הציונות: צבא, מערכת המשפט, תקשורת, התיישבות. היא הפכה לגורם משפיע במכוני מחקר וחשיבה. היא תרגמה את השמרנות הדתית־ציונית שלה למושגים אינטלקטואליים מודרניים. אלא שבשנה האחרונה מתברר שכל ההתפתחות החיובית והממריצה הזאת, לא מוצאת מנהיגות פוליטית. יש כאן מקרה קלאסי של אוסף עשיר של דמויות שמחפשות מחבר.

לא מאוחדים כבעבר // צילום: יוסי זליגר
נפתלי בנט יזם לפני כשנה את המפץ בימין הדתי כשהקים את הימין החדש. זאת התבררה כקטסטרופה פוליטית, שתרמה את תרומתה הייחודית למחלה הפוליטית הכרונית שמשתקת את מדינת ישראל זה קרוב לשנה. אבל נפתלי בנט ואיילת שקד לא איבדו מאומה מהביטחון והזחיחות שלהם. מנגד, הבית היהודי בהנהגת רפי פרץ מתבחבש עם חלקי מפלגות שלא כדאי אפילו לנסות להתמצא בהן. אוי למי שמתמצא בהן.
הוא סגר עם בן גביר, והיתה תחושה שאחרי שתי מערכות בחירות עקרות, אחרי שניתן להם כל הזמן שבעולם "להפיק לקחים", הם הבינו סוף־סוף שאסור לבזבז שום קול. אבל זה לא מרשים את חכמי הימין הדתי. הכל מתכנס לעובדות פשוטות: השמאל מתאחד ונוהג באחריות מבחינתו. שום קול לא יבוזבז. כמו במשק המים, כל טיפה תשקה משהו. גם ציפי לבני, כשהבינה שאין לה לאן להתחבר, החליטה להקריב את עצמה למען האוטופיה הגדולה של עולם בלי נתניהו.
ואילו בימין רק פיצולים, ופינים מפצילים שלא מחברים שום בורג. לכאורה, מי שמקביל לציפי לבני זהו איתמר בן גביר. הוא יכול היה להסיק מסקנות, ולטובת הכלל להקריב את עצמו ולהודיע שלא ירוץ - אך ההערכה המבוססת היא, שמדובר בכ־80 אלף קולות שילכו רק איתו, ואם בן גביר לא ירוץ באיזושהי מסגרת - הם פשוט לא ילכו לקלפי. קשה למצוא נוסחה שתאחד את האנשים האלה, שההבדלים ביניהם בלתי ניתנים למדידה בעין בלתי מזוינת.
הדעת נותנת שבלוק טכני, שיאחד את כל פצלי ופלגי הימין הדתי, זה הפתרון - ובנט ושקד ינהלו קמפיין עצמאי וייפרדו מהגוש מייד לאחר שיתקבלו תוצאות האמת. בכל אופן, כל הדינמיקה החיובית בציונות הדתית נעכרת בגלל מפגן עוצר נשימה של חוסר אחריות לאומית, מצד אנשים שעומדים בראש משרדים ממשלתיים חשובים ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו