יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נשא אתמול את אחד הנאומים החזקים בחייו הפוליטיים. ברגע אחד מכונן, הצליח להפוך את היוצרות, ולמצב את עצמו מחדש כדמות הממלכתית והאחראית ביותר בסביבה, אחרי שניסו במשך שבועות להציגו כמשת"פ של נתניהו. באותו רגע ממש סובב אדלשטיין את התמונה על פיה כשהציג את מתנגדי הקמת ועדת החסינות כשקולים ואחראיים ואילו את האובססיביים להקימה כפוליטיקאים קטנים וצרי רואים במקרה הטוב, מאפיונרים במקרה הרע.
בכחול לבן התמכרו לקמפיין החסינות שעליו הם מנצחים כבר כמה שבועות, אבל כמו כל התמכרות סופה להיגמר בכי רע. כי בינתיים, הקהל שלהם מאבד סבלנות. מאז פיזור הכנסת מדברים ראשי כחול לבן רק על דבר אחד. אין כלכלה. אין חברה. אין ביטחון. ובעיקר אין כל בשורה. קמפיין הבחירות רק בתחילתו. דווקא בשבועיים־שלושה האחרונים, הקריטיים, יגלו בכחול לבן שבזבזו את הזמן ושהנושא המרכזי שבו בחרו לעסוק - חומק להם ברגע האחרון בין האצבעות.
נתניהו יודע שלא יקבל חסינות מהכנסת. לא זאת - וכנראה גם לא הבאה. משפטו יתחיל ויהיה זה, ככל הנראה, תוך כדי כהונתו כראש ממשלה. הדבר היחיד שהניע את נתניהו לבקש חסינות היתה משיכת זמן, כדי שבמהלך הקמפיין לא יראו אותו יושב על דוכן הנאשמים. ואת המטרה הזאת, למעשה, כבר השיג - כי אין שום תסריט בעולם שהמשפט יחל עוד לפני הבחירות. התרחיש שבו מוסרת החסינות באופן סופי עוד לפניהן, גם אם קיים, הוא קלוש ממילא.
אדלשטיין יאפשר, בהתאם להנחיית היועמ"ש של הכנסת, את כינוס הוועדה המסדרת שתחליט על הרכב ועדת החסינות. אולם את לוח הזמנים יסדר כך שלא יתאים לפנטזיות של כחול לבן. יו"ר הכנסת לא יתמודד לבד, בליכוד כבר הכינו את "ארסנל העיכוב" הכולל שורה ארוכה של מהלכים פרלמנטריים ומשפטיים שלא יאפשרו את לוח הזמנים הצפוף המתוכנן של בני גנץ וחבריו. הם מעריכים כי המהלכים יובילו למסמוס הסופי של העניין והותרת מפלגות האופוזיציה חסרי כל.
סכנת אובדן הקולות בימין - מוחשית
האיחוד הצפוי בשמאל בין מפלגת העבודה ומרצ יחסל את הסיכוי - אשר היה קטן גם כך - שקולות ממחנה השמאל ילכו לאיבוד. גם אם תהיה בריחת קולות מהמפלגה המאוחדת, הרי שאלו קולות שיישארו בתוך המחנה, ויעברו לכחול לבן ולרשימה הערבית המשותפת. אולם בימין המצב עדיין לוט בערפל ואובדן הקולות שעשוי להתרחש שם - שוב - למעשה יטרפד כל אפשרות להכריע את הבחירות בניצחון.
אם הימין החדש והבית היהודי ירוצו בנפרד, ייתכן שמפלגה אחת תיפול תחת אחוז החסימה, כפי שאכן קרה בבחירות 2019 א'. לעומת זאת, אם ילכו יחד ויותירו את עוצמה יהודית בחוץ - שוב ילכו עשרות אלפי קולות לפח, כפי שקרה בבחירות 2019 ב'. המתקפות על הרב רפי פרץ, כולל מתוך המחנה שלו עצמו, פחות על התבטאויותיו - אלא יותר על החובבנות התקשורתית שהפגין, עשויות להביא להחלפתו בבצלאל סמוטריץ'. האם המינוי החדש - אם אכן יתרחש - יביא איתו גם בשורה חדשה? השאלה הזו תישאר, בינתיים, פתוחה.