בית המשפט העליון קבע הערב (חמישי) בתגובה לעתירת אנשי הייטק כי אין מניעה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ממשלה בשלב זה, למרות כתבי האישום נגדו. את העתירה הגישו 70 בכירי תעשיית ההיטק ויזמים ישראלים באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר. יש לציין כי בית המשפט מחק את העתירה ולא דחה אותה - דבר המהווה פתח לעותרים לעתור שוב במקרה שמלאכת הקמת הממשלה תוטל על נתניהו לאחר הבחירות במארס 2020
"לעת הזו דין העתירה להימחק על שני ראשיה - זה הנוגע לצו ההצהרתי אשר נתבקש כי יוצא על ידי בית המשפט, ומאותם טעמים גם זה המורה ליועץ המשפטי לממשלה ליתן את עמדתו", כתבו השופטים וציטטו מקהלת "לכל זמן, ועת לכל-חפץ תחת השמיים".
בית המשפט ציין בהחלטתו כי הסוגיה שהועלתה בעתירה "היא אכן עקרונית וחשובה, הנוגעת לעקרון שלטון החוק, לטוהר המידות של נבחרי הציבור ולאמון הציבור במוסדות השלטון", ובשל כך דחו השופטים את עמדת ראש הממשלה והליכוד כי מדובר בסוגיה שאינה שפיטה.
לבסוף, עמד בית המשפט על כך שתקופת בחירות היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל כן מן הראוי כי ינהג באיפוק ובריסון וביתר שאת, נוכח התקופה הרגישה והמורכבת ביותר שבה נתונה כיום מדינת ישראל, אשר אין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו.
עוד בנושא:
• הדיון בכשירות רה"מ: "זה שדה מוקשים - יגידו שהיועמ"ש פועל להפיכה שלטונית"
• אם בג"ץ יפסול את נתניהו - תידרש חקירה
• "העותרים מתערבים בעבודת הכנסת"
העותרים: "מברכים את החלטת ביהמ"ש שלא לדחות את העתירה"
עורכת הדין הולץ לכנר דווקא ברכה על ההחלטה ובעיקר על החלטת בית המשפט למחוק את העתירה ולא לדחות אותה, וציינה בקשתו של נתניהו לחסינות מיו"ר הכנסת אמש היא ההמחשה לצורך בקביעה משפטית בנושאים אלו. "העותרים מכבדים את הכרעת בג"ץ ומברכים על החלטתו שלא לדחות את העתירה ולסגור את דלתו, אלא למחוק אותה בעת הזו תוך קביעה כי הסוגיה שהעלינו היא בעלת חשיבות ציבורית עקרונית, גם אם זמנה להתברר טרם הגיע. אנו מביעים גם סיפוק לאור הבהרת בג"ץ בדבר שפיטות הנושא.
"ההכרה של בג"ץ בחשיבות הציבורית של השאלה לגבי כשירותו של מועמד לראשות הממשלה, הנאשם בעבירות שיש עמן קלון - הכרה זו מן הראוי כי תעמוד לנגד עיניו של נשיא המדינה, בבואו לשקול אחרי הבחירות על מי להטיל את הרכבת הממשלה. העתירה ביקשה לתקן את המצב הקיים בישראל, שבו אין מענה בדין למצב חסר התקדים אליו נקלעה המדינה בעקבות הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה. סברנו, כי העיתוי הנכון לתיקון כזה, אשר ימלא את החלל המשפטי, הוא טרם ההליכה לבחירות.
"זאת, על מנת שלנגד עיני הבוחרים יעמוד המידע המלא והמדויק ביותר לגבי כשירותם של המועמדים ושל ראשי המפלגות להרכיב ממשלה. עם זאת, אנחנו מכבדים כאמור את החלטת בג"ץ שלא להכריע בסוגיה בשלב זה. בינתיים, בקשת החסינות של ראש הממשלה היא ההמחשה העדכנית ביותר למחיר הכבד שמשלמת החברה הישראלית בשל חוסר הודאות המשפטית בנושא. בקשת החסינות מוכיחה, כי אם לא נקבע נורמות מוסריות ברורות, ראשות הממשלה בישראל בדרך להפוך לעיר מקלט מאימת הדין".
התנועה לאיכות השלטון: "העליון מתחמק מאחריות, מסע ההפחדה השיג מטרתו"
בתנועה לאיכות השלטון תקפו במילים חריפות את החלטת בית המשפט, וטענה כי שופטי העליון ברחו מאחריותם. בהודעת התנועה נאמר כי "מסע ההפחדה והדמוניזציה השיג את מטרתו. כוחות חזקים הצליחו לזרוע פחד בלב השופטים. זה יום מצער לדמוקרטיה הישראלית.
"אחרי שהיועץ המשפטי ברח מהתמודדות, גם בית המשפט העליון בחר שלא להתמודד עם השאלה הדמוקרטית החשובה, ושלח מדינה שלמה להצביע בבחירות מבלי שידעו מה משמעות ההצבעה שלהם. נמשיך להיאבק על מנת שערכים דמוקרטיים עליונים יעמדו כנר לרגלי מערכות השלטון בישראל", אמרו בתנועה.
הדיון המקדמי בעתירה התקיים ביום שני האחרון ועיקרו האם הנשיא יכול להטיל על חבר כנסת שהואשם בעבירות שיש עימן קלון את הרכבת הממשלה, או במילים אחרות – האם נתניהו יכול להרכיב את הממשלה, גם אם יקבל את המנדט לכך מהציבור. כבר במהלך הדיון היה ניתן לחוש את הכיוון אליו הולך בית המשפט, וממנו עלה שהשופטים סבורים שיש להם הסמכות להחליט בשאלת הרת גורל זו, אך רק לאחר הבחירות.
הנשיאה חיות תהתה אל מול עו"ד לכנר שייצגה את העותרים: "אין הוראת חוק שמונעת מהמשיב (נתניהו י.א) להתמודד. אנו עדיין לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות ורק אז יצטרך הנשיא להפעיל את סמכותו בעניין. השאלה, למה (נדרשת התערבותנו י.א) בצומת הזו ולא בצומת הבאה ואני לא בטוחה שקיבלתי מגבירתי תשובה לעניין הזה".
השופט פוגלמן הוסיף: "גם בהלכת דרעי-פינחסי הייתה החלטה של הרשות המנהלית ובית המשפט ערך ביקורת שיפוטית אחרי ההחלטה. האם מבחינת סדר האירועים לא צריך לאפשר קודם לבעל הסמכות (הנשיא י.א) להחליט ואחר כך יעלו כל הטענות?"
לא מעט דרמות עברו בטרם הדיון עצמו. לאחר שניתנה שפורסם כאן שאלות בדבר ההרכב המצומצם בדיון (הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן) כה חשוב והרקע האקטיביסטי של השופטים ולאחר שהיועמ"ש ביקש זאת מפורשות, הובהר על ידי בית המשפט כי מדובר בדיון מקדמי בלבד שיעסוק בשאלה האם יש לדון בכך בשלב הזה. היועמ"ש מצידו שב והבהיר שאין בכוונתו לחוות דעתו בנושא עד אשר בית המשפט יעסוק במהות השאלה בהרכב מורחב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו