חוק סימון מוצרי מזון נכנס לתוקפו היום (רביעי), ומעתה כל מוצר שמכיל כמות שומן רווי, סוכר גבוה או נתרן ברמה גבוהה יסומן באדום. האם זה יגרום לנו לצרוך אוכל בריא יותר? מחקר חדש שנעשה ב"מרכז האקדמי לב" מראה כי למרות המודעות המוגברת, רוב הציבור אינו אוכל מזון בריא ותופעת ההשמנה רק מתרחבת. מודעות, אם כן, לא צפויה להוביל לשינוי גדול בצריכה.
החוקרות בדקו בקרב 200 בני אדם את התפיסות, העמדות וההתנהגות ביחס לאכילת מוצרי מזון בריאים. הן גילו כי קיימת מודעות גבוהה מאוד לחשיבות של אכילת מאכלי בריאות (94%) וכי רוב מכריע מהנשאלים (91%) השיבו כי הקפדה על אורח חיים בריא חיונית לשמירה על הבריאות. בנוסף, כ-83% מהמשתתפים הביעו העדפה לרכישת מוצר שמוגדר בריאותי ו-86% הסכימו כי שינוי הרגלי אכילה הכרחי.
הנתונים מלמדים כי בקרב הציבור ישנה מודעות הולכת וגוברת לשמירה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא. אך מתברר שמודעות אינה חזות הכול. למרות עוצמת השינוי בתודעה, בפועל, כמעט דבר לא השתנה. בקרב מרבית הנשאלים נותרו הרגלי התזונה לא מאוזנים, הרוב אוכלים מזון שאינו בריא ותופעת ההשמנה נמשכת ביתר שאת.
מנתוני המחקר עלה כי רק 24% מהמשתתפים סיפרו כי הם צורכים באופן קבוע מוצרי בריאות, ממצאים דומים מאוד לאלו שנמדדים בארצות הברית. בקרב הציבור האמריקאי המודעות לנושאים הבריאותיים גבוהה ביחס למדינות מערביות אחרות, אולם ההתנהגות בפועל הפוכה - האמריקאים אינם מקפידים על תזונה בריאה. מחקרים שנערכו בקרב אירופאים שאוכלים מזון בריא, העלו כי הם עושים זאת ממגוון מניעים, חיפוש אחר איזון נפשי, גיוון תזונתי או רענון של התפריט. כלומר, לרוב הם עושים זאת דווקא שלא מתוך מודעות לנושא הבריאותי.
אחת הסיבות לפער בין המודעות הגבוהה לצריכה הנמוכה, נובעת מהעלויות הגבוהות יחסית של מזון בריאותי לעומת מאכלים אחרים. מהמחקר עלה כי 63% מהנשאלים הסבירו כי אינם מוצאים הצדקה לשלם מחיר גבוה יותר על מזון בריאות וכי הם מעדיפים לרכוש את המוצר הזול והזמין יותר, על פני המוצר הבריא. סיבה נוספת היא הקושי לשנות הרגלים. כשני שליש (67%) הבהירו כי היו מאוד מעוניינים לשמור על אורח חיים בריא יותר, אך הם מתקשים לשנות את אורח חייהם.
מה הפתרון? "התקווה כי מודעות לחשיבות התזונה הבריאה תביא בעתיד גם לשינויים בהרגלי האכילה", אומרות החוקרות. "לפחות כעת נראה כי המודעות איננה מספיקה כדי לסייע בהתמודדות עם האתגרים הבריאותיים שלפניהם אנו ניצבים. כדי לגשר על הפער נדרשת עשייה נוספת, הן מצד ארגוני הבריאות והן מצד יצרני המזון. על ארגוני הבריאות לבחון מחדש את המסרים שהם מציגים לציבור כדי לדייק את מהלכי ההסברה שלהם, כך שיהיו מעשיים ולא יישארו ברמת המודעות בלבד. דבר אחד ניתן לומר בבטחה, המזון הבריא כבר נמצא בתודעה שלנו. עכשיו נשאר להמתין ולראות כמה זמן ייקח לו להגיע גם לפה שלנו".