הגיע להם עד כאן: בהודעה שיצאה אתמול (ד') ממשרדי התאגיד על כוונתה של כאן לעזוב את ועדת המדרוג (המודדת נתוני צפייה בקרב משקי בית), יש משב רוח מרענן והרבה היגיון. החברות בוועדת המדרוג עולה לתאגיד מיליוני שקלים בשנה, ואין ספק שהשיקול הכלכלי הוא גם אחד מהמניעים למהלך. אבל אם נסתכל מה קרה כאן בשנים האחרונות, נגלה שרוב התכנים של כאן נצפים ברשת ועולים לשם טרם שידורם בטלוויזיה. לכך מצטרפת העובדה שכאן מובילה זו השנה השנייה את הצפיות ביו-טיוב, מה שרק מחזק את ההיגיון מאחורי ההחלטה לעזוב את שיטת המדידה של ועדת מדרוג.
הרגלי הצפייה של פעם שייכים לפעם, ובכאן הבינו שהדיגיטל יוביל את המהפכה והם פועלים בכיוון הזה, שעדיין לא נחשב מדיד על ידי הוועדה למדרוג. מ-2020 יש כוונה לשקלל נתונים דיגיטליים לצד נתונים מהפיפל-מטר, אבל כאן כבר המשיכה הלאה.
כאן הוא ערוץ ציבורי, וככזה הוא נטול פרסומות ולא צריך להציג נתוני צפייה למפרסמים, אלא צריך בעיקר להתמקד בתוכן. נכון שהעולם שבוי בריאליטי, אבל בדיוק במקום הזה צריך שיהיה ערוץ ציבורי שלא מונע משיקולי רייטינג ומייצר אלטרנטיבה עבור ציבור משלם המסים שמממן אותו.
וכאן עושה את זה לאט ובטוח. היצירה המקורית שלה לרוב מעניינת ואיכותית, ולא מזלזלת בצופה שבבית. זה כמובן לא אומר שהתאגיד יכול להוציא את עצמו מהמשחק רק בגלל שהוא לא מוכן לשחק באותו מגרש עם שאר הערוצים. כן דרוש מנגנון (חיצוני), שימצא דרך לתת דין וחשבון לציבור על הצפיות בתכנים של הערוץ בטלוויזיה ובדיגיטל.
2010-2019 | מסכמים עשור:
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו