מחקר שחוקר מהאוניברסיטה העברית השתתף בו ונטל חלק מרכזי, מועמד כרגע להיות מוכרז כמחקר פורץ הדרך החשוב ביותר של השנה בכתב העת Science, ואתם יכולים לסייע לו על ידי הצבעה עבורו.
מדובר במחקר שערך פרופ' לירן כרמל במסגרת מאמצי השחזור וההדמיה של האדם הדניסובי, קרוב משפחה אנושי קרוב שלנו שרק מספר עצמות נמצאו ממנו ולכן היה קשה לחוקרים לשחזר את הצורה שלו.
בעידן המודרני, האנושות מורכבת רק מהמין האנושי ההומו סאפיינס, אבל בתקופה הפרה היסטורית חיו לצד ההומו סאפיינס עוד מספר מינים אנושיים כשהמוכר בהם הוא האדם הניאנדרטלי, שעימו אנחנו חולקים עד 2 אחוזים מהדנא שלנו. אולם, בניגוד לניאנדרטליים עליהם יש לנו מידע רב, מין אנושי אחר שהתגלה ב-2010 ושחי בהימליה ובסיביר, הוא האדם הדניסובי, שהתקיים ככל הנראה עד לפני 50 אלף שנה.
כמות העצמות שנמצאו של האדם הזה היא כה מועטת עד שהיה בלתי אפשרי לשחזר את האנטומיה שלו ומכך להסיק על אורח חייו ותרבותו. אולם החוקרים הצליחו להפיק את הרצף הגנטי של עצמות אלו והתברר כי מין אנושי זה התערבב עם אבות אבותיהם של אנשים שחיים כיום באיי האוקיינוס השקט, באוסטרליה ובמזרח אסיה. בחינה נוספת חשפה כי דנ"א דניסובי, עזר מאד לטיבטים להסתגל לחיים בגובה, ולאסקימואים לשרוד באזור הקוטב.
הבעיה היתה שמידע גנטי אינו מספיק כדי לבנות תמונה של האדם הזה ולהבין כיצד הוא היה נראה. אולם את הפער הזה הצליחו למלא בעקבות מחקר פורץ דרך של האוניברסיטה העברית שנערך בהובלת פרופ' לירן כרמל ופרופ' ערן משורר, החוקרים מצאו שיטה המאפשרת להבין אילו גנים יצרו שונות אנטומית בדניסובים, בניאנדרטליים ובבני אדם מודרניים. על סמך השיטה הזו, הצליחו החוקרים להראות כיצד שינויים גנטיים מייצרים הבדלים פיזיים בקבוצות האדם השונות. כך ניתן היה לראשונה לבנות פרופיל אנטומי של האדם הדניסובי וזאת רק על סמך המידע הגנטי שלו.
פרופ' לירן כרמל // צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית
התחרות קשה - ההצבעה שלכם נדרשת
"במחקר הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי", הסביר פרופ' כרמל, "בתכונות רבות הם מזכירים את הניאנדרטליים, בין היתר במצחם המשוך אחורה, פניהם המוארכות והאגן הגדול שלהם. סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים, כגון קשת השיניים שלהם, שהייתה ארוכה מאוד וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד. האם תכונות אלו יכולות לשפוך אור על אורח חיי האדם הדניסובי? האם הן יכולות להסביר כיצד שרד בתנאים הקיצוניים באזור סיביר? הדרך עוד ארוכה עד שנענה על שאלות אלה, אבל המחקר שלנו פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות בינינו לבין קבוצות האדם האחרות, שלא שרדו".
ההישג הגדול ופורץ הדרך של שני החוקרים הישראלים, הופיע במגזינים רבים בעולם והיה מאמר השער של המגזין המדעי הנחשב Cell, אך מגזין Science הנחשב גם הוא, מעמיד להצבעה את המחקר ומאפשר לקוראים לבחור מה היא התגלית הגדולה של השנה.
והתחרות היא קשה: מול המחקר הישראלי, עומדים מחקרים פורצי דרך כמו הצילום הראשון של חור שחור, הצילום של גוש האבן המצוי בקצה מערכת השמש אוּלְטִימָה ת'וּלֶה, (ששמו הוחלף באחרונה לארוקות'), שחזור השלד של האב הקדמון של "לוסי" מלפני 3.8 ומחקרים חשובים פורצי דרך בעולם הרפואה.
אז איך אתם יכולים להשפיע? היכנסו לאתר המגזין והצביעו עבור החוקר הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו