התייעלות במשרדי הממשלה: כך ייחסכו עשרות מיליוני ש'

בתחילת 2018 הממשלה קיבלה החלטה על סקירת תקציב משרדי הממשלה לשם בחינת הליך התייעלות וחיסכון תקציבי. מדובר בהחלטה שהתבססה על החלטות שהתקבלו שלוש שנים קודם לכן. 

את ההליך, בהתאם להחלטה שהתקבלה, מוביל משרד ראש הממשלה יחד עם אגף התקציבים באוצר והוא באחריות ראש הממשלה והשרים, באמצעות המנהלים במשרד ראש הממשלה ומנכ"לי המשרדים. רועי דרור, ראש צוות ממשל במשרד ראש הממשלה, הסביר ל"ישראל היום", כי "לצורך העניין מוקמת קרן שממנה אפשר ללוות כספים לצורך ההתייעלות, אך כספים אלו מוחזרים לקרן מהכספים שנחסכים בתהליך. את יתרת הכספים שייחסכו, המשרד יותיר בקרן משלו ויוכל להשתמש בהם לצרכיו". 

ב־2018 נקבע שיחול קיצוץ של 0.2% בכלל המשרדים, וקיצוץ התייעלות של 0.5% ב־2019. אלא שהמשרדים שנכנסו לתהליך חסכו מעצמם את הקיצוצים הללו. מדובר בטריגר קטן נוסף למשרדים להצטרף לתהליך. במסגרתו המשרד המצטרף בוחר סעיפים בתקציביו, שבהם נראה על פניו שכדאי לבחון התייעלות. 

אילוסטרציה // צילום: דודו גרינשפן

כך, למשל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ביקשה לבחון מעבר מ"סקר הלמ"ס", הקבוע בחוק ומבוצע באמצעות סוקרים, לסקר גם באמצעות האינטרנט והטלפון. הלמ"ס עצמה בנתה הליך שיתקנן סטיות אפשריות של מענה באמצעות האינטרנט ומענה טלפוני, כך שהסקרים המסורתיים, באמצעות סוקר שפוגש את האזרח פנים אל פנים, יצטמצמו באופן משמעותי.  

חיסכון של זמן לאזרחים

נקבע שבשנת 2021 חצי מכלל הסקרים לעסקים יתבצעו באינטרנט, וב־2020 כלל הסקרים לעסקים יבוצעו באינטרנט. ב־2023 ובשנה לאחר מכן יתווספו גם סקרים למשקי הבית. החיסכון השנתי מהליכים אלה חושב כ־8 מיליון שקלים באופן ישיר, בתוספת חיסכון של 6 תקנים ו־9,000 שעות עבודה במיקור חוץ, מה שיסתכם ביותר מ־10 מיליון שקלים בשנה. "מלבד החיסכון בכסף", מדגיש דרור, "ייחסך זמן לאזרחים, והנתונים של הסקר יהיו זמינים לממשלה ולאזרחים בטווח מהיר יותר". 

דוגמה נוספת שנותנים במשרד ראש הממשלה היא משרד האנרגיה, שבחן את תקציב האחסון של "גז פחמימני מעובה" בלתי חוקי הנתפס על ידי המשרד. מדובר בבלוני גז גנובים שנתפסים באופן שוטף. במקרים אלה משרד האנרגיה מאחסן אותם באתר באזור מפרץ חיפה ומשלם את ההוצאות בגין האחסון הזה. רק אחרי גמר משפט הם מוצעים למכירה.

במסגרת הליך ההתייעלות נמצא שאפשר לשמור דגימות אקראיות מכל "תפיסה" של בלונים חשודים כגנובים, ולהסתפק ברישום של השאר ובהוצאתם למכירה מיידית. "לצורך הפתרון הזה נזקקנו לייעוץ משפטי", מסביר דרור. בשורה התחתונה ההליך הזה צפוי לחסוך למשרד האנרגיה כ־20 מיליוני שקלים. 

עוד בנושא:

הדירוג המלא: אלה המדינות החזקות בעולם

התחזית העולמית ל־2020: סיכוי נמוך למיתון

מודי'ס: "כלכלת ישראל איתנה בפני משברים"

במתקני הכליאה של השב"ס יתבצע חיסכון באנרגיה. מדובר בחיסכון בחשמל ובמים, כתוצאה ממעבר לחימום בגז טבעי, במקום בדודי חשמל ובחימום בסולר. בכלא איילון צפויים לצמצם את צריכת החשמל השנתית מ־15,000 קוט"ש ל־9,000 בלבד ובכלא אשל מ־16,000 ל־8,000 קוט"ש בלבד. עוד צפויה ירידה של 50% ברמת זיהום האוויר בבתי הכלא. כתוצאה מכך תועמד הלוואה לצורך החלפת ציוד, שתזרימה יהיה שלילי בשלוש השנים 2022-2020, ובשיאו יעמוד על 12 מיליון שקלים, אך משנת 2023 ואילך יירשם תזרים חיובי של 5.69 מיליון שקלים בשנה. 

מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ אומר כי "המטרה בפרויקט המשותף שלנו, של אגף תקציבים ושל כלל הממשלה היא להעביר את הסמכות והאחריות לקידום הליכי התייעלות למשרדי הממשלה עצמם, ובכך להביא לחיסכון בהוצאות ולשיפור מרבי. פרויקט שמיטיב עם תוכניות המשרד ייטיב עם שירותיו לאזרח

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו