ב"סיפור נישואים", סרטו עטור השבחים של הבמאי נואה באומבך ("פרנסס הא", "סיפורי מאירוביץ"), אדם דרייבר וסקרלט ג'והנסון מגלמים את צ'רלי וניקול - זוג בוהמייני שמתגרש.
סוגרים עשור:
• 20 הסרטים הגדולים של 2010-2019
צ'רלי הוא במאי תיאטרון ניו יורקי. ניקול היא השחקנית הראשית בקבוצת התיאטרון המצליחה שלו. הם החליטו להיפרד יפה, בלי עורכי דין ובלי דרמות מכוערות. אבל כאשר אנו פוגשים אותם בתחילת הסרט, הם בעיקר רוצים להרוג זה את זה. הסיבה? ניקול מתכננת לעבור לגור בלוס אנג'לס עם בנם בן השמונה. צ'רלי, שאינו מסוגל לדמיין את עצמו עוזב את ניו יורק, לא מת על הרעיון. ניקול היא הראשונה ששוכרת לעצמה עורכת דין יקרה ואגרסיבית, ועד מהרה צ'רלי מבין שאם ברצונו להיות אב לבנו - יהיה עליו להילחם על כך בבית המשפט. הרצון להיפרד יפה מתאדה ונשכח.
איך שני אנשים אוהבים מגיעים לנקודת שפל כה קיצונית? סרטו של באומבך מדגים זאת בצורה יפה, מרגשת ולעיתים מבריקה, ולאו דווקא מהמקום הצפוי. כיאה לדרמת גירושים עם פוטנציאל לסחיטת דמעות, יש כאן הרבה רגעים ריאליסטיים, רציניים ועצובים בסגנון "קרמר נגד קרמר", אך באותה הנשימה, הסרט גם חם, מצחיק ודינמי, ואפילו תמצאו בו כמה הפוגות מוזיקליות.
התסריט השנון והדברני משכיל להעניק עומק ממשי לצ'רלי ולניקול, ומיטיב גם לספק הצצה צובטת לב לחייהם המשותפים לפני הפרידה. האיבה והתסכול שלהם זה כלפי זה נבנים באופן הדרגתי ומשכנע, ובזמן שזה קורה, עורכי הדין משתלטים על הנרטיב ובונים את הסיפור - השונה לחלוטין מזה שהתרחש במציאות - שיסופר בבית המשפט.
דרייבר וג'והנסון נותנים את הנשמה ועושים עבודה נהדרת, שמגיעה לשיאה הדרמטי בסצנת ריב אפית ומאוד תיאטרלית, שבה השניים יורדים מהפסים באופן מעורר הזדהות. לורה דרן, ריי ליוטה ואלן אלדה, שמגלמים כולם עורכי דין, עושים עבודה מעולה גם הם, ומספקים לא מעט הומור שחור לתמהיל. דווקא מהילד המסכן - שאותו מגלם אזי רוברטסון - קצת פחות התרשמתי. אבל אולי זה בכוונה.
באומבך, שכבר עסק בגירושים מנקודת מבטם של הילדים בסרטו המצוין "חיים בין השורות" מ־2004, שאב השראה לסרט הנוכחי מגירושיו מהשחקנית ג'ניפר ג'ייסון לי. קצת אכזרי לומר, אבל נראה שהנושא הזה מוציא ממנו את המיטב.
"סיפור נישואים", ארה"ב 2019
ציון: 8
• אייל גולן מספיד: "אני נפרד ממך בכאב ודמעות"
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!