אלבום העשור שלי: ביונסה

ביונסה, צילום: GettyImages

Lemonade, ביונסה, 2016

בשנת 2013 ביונסה הדהימה את כל העולם עם "BEYONCE", אלבום שלם ששחררה בהפתעה מוחלטת, מלווה בלא פחות מ-17 קליפים מושקעים, ולמעשה הגדירה מחדש את המושג "הפתעה", בכל הנוגע לתעשיית המוזיקה הבינלאומית. את כל הבלגן הזה גיבו שירים מצוינים אחד-אחד, שהציגו לעולם ביונסה חדשה ונועזת, מהלך שאפשר לסמן כנקודת המפנה של הזמרת, מכוכבת פופ - למלכה בסדר הגודל של מדונה. היה מדובר בכזו הצלחה חוצת גבולות, שאף אחד לא ציפה מהזמרת להתעלות על היצירה ההיא אף פעם. אבל כמו מלכה אמיתית, היא עשתה את זה באלבום הבא, ובעוצמה משתקת.

סוגרים עשור:

• 20 הסרטים הגדולים של 2010-2019

• בחנו את עצמכם: מה לא קרה?

• סיפורי האהבה הגדולים של העשור

היה לזה מחיר. היה צריך שג'יי זי, בן זוגה מזה שנים ואבי ילדיה, יבגוד בה, כדי להצליח להתעלות על אותה יצירה שהפתיעה את כל העולם. אם האלבום הקודם הצטיין באלף ואחד גוונים של העצמה נשית, אבל באותה נשימה הכיל לא מעט טקסטים מביכים ויש שיאמרו אפילו זולים, אזי בלימונדה, ביונסה לא נתנה לאף מילה סוררת להפריע לקונספט. השותפים שלה ליצירה, כאלה שלאו דווקא מתכתבים עם פופ מיינסטרימי, כמו ג'יימס בלייק וג'ק ווייט, הבטיחו שמה שהיא רצתה לומר, בין אם רצתה לבטא כעס או כאב, היא תגיד בדרך הכי ישירה וכנה שאפשר.

בשיא הצלחתה, ביונסה קיבלה לימונים חמוצים, והיא עשתה מהם לימונדה שהשיאה אותה למחוזות הקלאסיקה. החל מתוכן מרגש ומעורר הזדהות, דרך זעם מתפרץ ועד השלמה שמכילה עדינות, פגיעות ומבט מפוכח לעתיד - מדובר ביצירה קונספטואלית על אף כל רבדיה, שלמה ומפעימה.

וכך, קפצה ביונסה עוד מדרגה בקריירה האימתנית שלה. לרבים זה עלול להישמע מוזר, הרי כבר היו לה לא מעט להיטים שלא ישכחו מהתודעה הציבורית לעולם. ההבדל נעוץ ביצירה שגדולה מסכום חלקיה. אמנם, יתכן שאף שיר בלימונדה לא יזכה לתהילת נצח בתחנות הרדיו. אבל גם עוד חמישים שנה, מי שיאזין לאלבום הזה בשלמותו, יצא למסע מטלטל ומזכך בן 45 דקות, בלי יותר מדי מרווח נשימה. וזו, רבותי, קלאסיקה.