ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של המדינות המפותחות באירופה, פרסם היום (ראשון) דו"ח חדש ומיוחד העוסק בדרכים להפחית גודש תנועה בישראל. בין היתר, מומחי הארגון הציגו את הדו"ח בכנס שיזמו " פיוצ'ר מוביליטי איי אל", כשמטרתו כאמור, לשתף דרכים ועצות לסיוע בפתרון בעיית הפקקים המחריפה בישראל.
עוד בנושא:
עומסי תנועה בדרך לחירות: מפת הפקקים
מראשון: שורה של שיפורים בנתיב פלוס
התחבורה הציבורית בשבת צפויה להתרחב; מגעים לצירוף ערים נוספות למיזם
הדו"ח מספק תובנות ומסקנות בנוגע לאפקטיביות של מערכת האגרות גודש. בנוסף, מציג את האופן בו יישמו מדינות וערים את השימוש באגרות הגודש, אשר לטענתן הובילו לשינוי והצלחה בהפחתה. המסקנה המרכזית של הדו"ח, היא שמערכת אגרות גודש המתוכננת היטב, יכולה להקל על העומס הקיים. שיפור התחבורה הציבורית במקביל, גם כן יכול לסייע לצמצם את הגודש בטווח הארוך. הרווחים מאגרות הגודש יסייעו בהשקעה בתחבורה הציבורית. התשלום על השימוש יהיה מותאם לאפשרויות תחבורה שונות שרוצים לעודד כדוגמת נסיעות שיתופיות ואלטרנטיבות אחרות כדוגמה כרכיבה על אופניים.
פקקים בדרך נמיר // צילום: עמי בנטוב
עיקרי המסקנות העולות בדו"ח הן: הגודש צפוי להחריף בשל הגידול באוכלוסייה וההכנסה, ולכן הכלי היעיל לניהול הגודש הוא אגרה שתפעל על ידי מערכת גביה מתוכננת היטב, שתשפר את מצב הפקקים בשילוב השקעה בתחבורה ציבורית. יש לשקול שתי מערכות כעת בישראל: חיוב בשלושה מעגלים סובבי תל אביב או חיוב בקילומטר אחד סביב לעיר שמחירו ישתנה בהתאם לעומס. בין היתר הדו"ח ממליץ לבחון שימוש בטכנולוגיה מבוססת ג'י.פי.אס, וזאת כדי להגביר יעילות ולאפשר גמישות והטמעת אגרות. עוד מומלץ להשתמש בהכנסות מאגרת הגודש לשיפור תחבורה ציבורית ולצמצום המס על הרכב הפרטי, וכן הפחתת מס עבור הנוסעים מחוץ לאזורים ובשעות בהם קיים תשלום עבור נסיעה באזור עמוס.
אלברו פריירה, מנהל בכיר ללימודי מדינות המחלקה הכלכלית ב-OECD: "אגרות גודש עובדות אם הן מעוצבות ומתוכננות. בלונדון, מילאנו, סינגפור, ואחרות, האגרות הצליחו להפחית את הגודש. בניו יורק, מתוכננת תוכנית דומה. אני סבו שהדו"ח הזה יתרום רבות בנוגע לפתרון בעיית הגודש הגוברת".
סקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה מציג נתונים חדשים ולפיהם 53.5 אחוזים מהציבור הישראלי מתנגדים לכך שתונהג אגרת גודש במרכזי הערים הגדולות, לעומת 33.5 אחוזים התומכים במהלך. עוד יצויין, כי 55 אחוזים מהישראלים תומכים בהנהגת נתיבי נסיעה משותפת ("קארפול") בכניסה לת"א (נתיבי נסיעה בהם יכול לנוע רכב שבתוכו 2 או 3 נוסעים לפחות), לעומת 26 אחוזים המתנגדים לכך.
כזכור, כפי שפרסמנו בלעדית בשבוע שעבר, דו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע בכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ רם שפע לצורך דיון בבעיות תחבורה בישראל, עם דגש על תחבורה ציבורית חשף כי הנזק השנתי למשק כתוצאה מעומסי התנועה - 35 מיליארד שקלים. נזק זה צפוי לעמוד, על פי הערכות של כלכלנים מהאקדמיה, על כ-74 מיליארד שקלים כבר בתוך כעשור, ולהאמיר לכדי 100 מיליארד ש"ח עד לשנת 2040.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
