כלכלת ישראל ממשיכה להיות חזקה, אך קצב הצמיחה נחלש במעט. אלו המסקנות העיקריות מהתחזית העדכנית של ארגון מדינות ה־OECD שפורסמה אתמול.
"הצמיחה בישראל מאטה במקצת, אך ממשיכה להיות באזור ה־3% בשנים 2020 ו־2021", קובעים כלכלני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שהורידו את תחזית הצמיחה של ישראל בשנתיים הבאות מ־3.3% ל־2.9% בלבד. התחזית של ה־OECD עקבית ותואמת את תחזית הצמיחה שפרסם בנק ישראל לפני כחודש.
לפי התחזית, שיעור הצמיחה הצפוי בישראל בשנתיים הקרובות תואם את שיעור הצמיחה של הכלכלה הגלובלית - 2.9%.
יצוין כי כלכלת גוש היורו תגיע, לפי התחזית העדכנית, לשליש משיעור הצמיחה החזוי לישראל - 1.1% בלבד. כלכלת ישראל תצמח בשנה הבאה בשיעור גבוה משיעורי הצמיחה הצפויים ביתר מדינות ה־OECD - אפילו יותר מארה"ב, יפן, בריטניה, צרפת וגרמניה. התחזית העדכנית מבטאת גם צמיחה חיובית לנפש של כ־0.9% בשנה ואולי אף בשנתיים הבאות.
מזכ"ל ה־OECD, אנחל גורייה
בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי מציינים כי ההאטה העולמית מחלישה את תחום היצוא הישראלי והצריכה אף היא תרד, לאור עלייה קלה בשיעור האבטלה, המצויה כעת בשפל של 3.7%. מנגד, הריבית הנמוכה ותחילת יצוא הגז למצרים ולירדן בחודשיים הקרובים תמכו בפעילות הכלכלה הישראלית. ב־OECD צופים כי האינפלציה בישראל תעלה במעט לרמה של 1.7%, אך עדיין תהיה נמוכה משמעותית מהיעד העליון שהציב בנק ישראל. על פי הנתונים שפורסמו, הגירעון עלול לחרוג ליותר מ־4%, אך להתמתן בהמשך, ויחס החוב/תוצר יעלה ל־65% לאחר שעמד על 60% בלבד לפני שנתיים. לפני עשור הסתכם נתון זה ב־75%.
כלכלני הארגון מציעים לממשלת ישראל הבאה לנקוט שורה של פעולות לחיזוק הכלכלה, לרבות הטלת אגרת גודש בכבישים, הגדלת גיל הפרישה לנשים ל־67, הסרת חסמים ופתיחת השוק לצורך הגברת התחרותיות, שיפור התשתיות, והחלק הקריטי ביותר - העצמת המיומנויות המקצועיות בקרב האוכלוסיות החרדית והערבית.
ברמה העולמית, ה־OECD הוריד את תחזית הצמיחה לכלל המדינות החברות בארגון - מלבד הודו וסין, שצפויות לצמוח ב־6.2% ו־5.7% בהתאמה. כלכלת ארה"ב תצמח ב־2% בלבד, וקוריאה הדרומית ב־2.3%, בדומה לאוסטרליה.
ברזיל תצמח ב־1.7% ורוסיה ב־1.6% בלבד. בארגנטינה יחוו צמיחה שלילית של קרוב ל־2%. "סכסוך הסחר (בין ארה"ב לסין), היחלשות בהשקעות וחוסר יציבות פוליטי, מכבידים כולם על הכלכלה העולמית ומעלים את הסיכון לקיפאון ארוך טווח", חוזים ב־OECD, שקוראים למנהיגי העולם לנקוט "צעדים אמיצים", לרבות שימוש באנרגיות נקיות, טרנספורמציה דיגיטלית ויצירת מנגנון בינלאומי הגון של מסחר ומיסוי.