מחלקת המדינה תחת ממשל טראמפ ומזכיר המדינה האמריקני פומפאו ערכו תיקון חשוב במדיניות החוץ במזרח התיכון.
בעבר קבעה מחלקת המדינה כי התיישבות של ישראלים ביהודה ושומרון וברצועת עזה (ישראל נסוגה מעזה באופן חד־צדדי בשנת 2005) עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי, והיא בלתי ראויה. היא הכירה בכך שהמקרה של ההתיישבות הישראלית הוא מקרה ייחודי, שאינו עולה בקנה אחד עם הכוונה של מנסחי החוק הבינלאומי כאשר נגעו בסוגיה זו לראשונה.
הבסיס המשפטי לשאלת חוקיות ההתיישבות הישראלית החל עוד ב־1949 בעת ניסוח אמנת ז'נבה הרביעית, אשר נועדה להגן על אוכלוסיות כבושות. יועצו של הנשיא קרטר במשרד החוץ האמריקני הצהיר בעבר כי התיישבות ישראלים בשטחים שנתפסו ב־1967 אינה חוקית.
עם זאת, מומחים אמריקנים ידועי שם, כגון יוג'ין רוסטאו, לשעבר הדקאן של אוניברסיטת ייל, שאף שירת במחלקת המדינה, כתב כי ההתיישבות הישראלית חוקית. מוריס אברהם, לשעבר שגריר ארה"ב בז'נבה וממנסחי האמנה הרביעית של ז'נבה, כתב כי אל מול עיני מחברי האמנה עמדו פשעי הנאצים שנחשפו במשפטי נירנברג. באותם משפטים התברר כי הנאצים ביצעו גירוש בכפייה של אוכלוסייה יהודית כדי לבצע רצח המוני בפולין. ברור לכל כי אין קשר בין מעשי זוועות אלו לבין ההתיישבות ביו"ש, וכי כל השוואה בין המקרים היא מתועבת.
ישנם גורמים נוספים המייחדים את ההתיישבות הישראלית ביו"ש. הפעם האחרונה שבה הוכרזה ריבונות כלשהי על שטחי יו"ש היתה תחת האימפריה העות'מאנית. היא ויתרה על זכויותיה המדיניות על הארץ לאחר מלחמת העולם הראשונה. החלטה זו הובילה את חבר הלאומים ב־1922 להביע תמיכה ביישוב יהודים ברחבי המנדט הבריטי על פלשתינה. ירדן השתלטה על הגדה המערבית בסיומה של מלחמת העצמאות ב־1949. הממלכה ההאשמית סיפחה את השטח, אך מדינות ערב סירבו להכיר בריבונותה על שטח זה. במילים אחרות, לא היתה שום הכרה בינלאומית לריבונות על השטח לפני כניסת ישראל לשטח. כך נוצר למעשה ריק שלטוני במקום. נסיבות אלו הופכות את הקשר בין האמנה הרביעית של ז'נבה להתיישבות ישראלית במקום לבעייתית ביותר.
ישראל הזכירה לקהילה הבינלאומית כי יהודה ושומרון ורמת הגולן נתפסו כחלק מ"מלחמה להגנה עצמית". ברית המועצות דאז, ביקשה לקבוע כי ישראל היתה הכוח התוקף במלחמת ששת הימים, אולם המאמץ הדיפלומטי שלה נכשל הן בעצרת האו"ם והן במועצת הביטחון. הנסיבות הייחודיות של ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון היו אמורות להשפיע על אופן הדיון במעמד ההתיישבות, אך עתה, עם פרסום העמדה האמריקנית החדשה, תתקבל סוף־סוף העמדה המאשרת את חוקיותן.
הכותב הוא נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. בעבר כיהן כמנכ"ל משרד החוץ וכשגריר ישראל באו"ם