הנהלת האומות המאוחדות החלה לבחון חלופות למתכונת הפעלתה של אונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של הפליטים הפלשתינים. זאת בעקבות פרשות שחיתות שנחשפו בסוכנות והלחץ הכבד שמפעילה ארה"ב לרפורמות בתוכו.
ל"ישראל היום" נודע כי לשכתו של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ביקשה מארגונים לא ממשלתיים פרו־ישראליים, להגיש לה הצעות מודלים חלופיים להפעלת הארגון.
בין היתר, הבקשה הוצגה בפני המרכז לחקר המדיניות במזרח התיכון - ארגון א־ממשלתי שנחשב למובילי הביקורת על אונר"א, בראשות פעיל זכויות האדם, העיתונאי והחוקר דוד בדין. הוא היה מהראשונים לחשוף לפני עשרות שנים את הליקויים הקשים בפעילות אונר"א ומוכר לעוסקים בתחום.
תחילת המגעים במפגשים קצרים שקיים מזכ"ל האו"ם עצמו עם בדין ועם שותפו לתהליך, הרב אברהם קופר - יו"ר שותף במכון שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס. קופר הוא קול בולט במאבק נגד האנטישמיות, ומי שפעיל גם הוא שנים בסוגיית אונר"א. בעקבות השיחות איתם הטיל גוטרש על יועץ בלשכתו להידבר עם השניים.
"אני לא נגד אונר"א, ולא נגד הפלשתינים", אמר אמש בדין ל"ישראל היום". "הגעתי לנושא הזה כי בהכשרתי אני עובד סוציאלי ורציתי לסייע בשיקום הפליטים. אבל מרגע שגיליתי שאונר"א אימץ את הערכים של אש"ף - שחותר להשמדת מדינת ישראל, ולא את הערכים של האו"ם, שחותר ליישוב קונפליקטים ושלום - הבנתי שלא ניתן לשקם את הפליטים באופן מקצועי. לכן הארכת המנדט של אונר"א, שמתוכננת בקרוב, חייבת להיות מותנית בשקיפות ובשינוי יסודי של תוכניות הלימוד".
הרב אברהם קופר הוסיף כי הוא תמה במיוחד מעצימת העיניים של גרמניה ויפן. "שתי המדינות האלה החליטו להיכנס במקום ארה"ב ולהשלים את תקציבי התרומות שהממשל האמריקני הפסיק לשלם. גם אם איני מסכים אני יכול להבין זאת. אך הדבר שאינו מובן הוא מדוע המדינות האלה מסכימות לתרום עשרות מיליוני דולרים בלי בקרה ובלי שקיפות?! זה דבר שאין לא אח ורע".
הגברת הפיקוח
בין הצדדים התקיימו ארבעה מפגשים בתקופה המדוברת והמפגש הבא נקבע לאמצע החודש הנוכחי.
בשיחות הראשונות הציגו בדין, קופר והחוקרים את הליקויים הקשים בעבודת אונר"א. הם שמו דגש על תוכני ההסתה נגד ישראל והיהודים שמופיעים בספרי הלימוד בבתי הספר הרבים שמפעילה אונר"א במחנות הפליטים במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון, בעזה, בירדן ובלבנון.
עוד הוצגו ההבדלים המשמעותיים בין המנדט שהאו"ם העניק לאונר"א, לבין המנדט של סוכנות הפליטים של האו"ם, המטפלת בשאר העקורים בעולם. כך, למשל, סוכנות האו"ם נדרשת לשקם את הפליטים המגיעים לאחריותה בעוד אונר"א מנציחה את מצב הפליטות.
באופן דומה, הפלשתינים הם היחידים שמעבירים בתורשה את מעמד הפליטות לצאצאיהם, בעוד אצל אחרים מעמד הפליטות מסתיים לאחר דור או שניים. כתוצאה מהורשת מעמד הפליטות לכמה מאות אלפי ערבים שנמלטו מארץ ישראל בזמן מלחמת השחרור, אונר"א טוענת כיום כי היא מטפלת בכ־5 מיליון פליטים פלשתינים - תופעה שאין לה מקבילה בעולם.
במפגשים הראשונים הבכיר בלשכת גוטרש ביקש מבדין וקופר עוד מידע על הנעשה באונר"א. בשיחה האחרונה, שהתקיימה לפני חודש וחצי, שאל אותם כיצד לדעתם יש להפעיל את הסוכנות באופן נכון. השניים השיבו במקום כי הצעד הדחוף הראשון הוא הגברת הפיקוח והשקיפות בארגון, שגם למדינות התורמות אין מידע על אופן ניצול הכספים בו.
נציג האו"ם ביקש מודלים מפורטים יותר והצדדים סיכמו כי החלופות יוצגו במפגש חמישי שיתקיים בעוד כשבוע וחצי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
