מחקר: ספריי קטמין מונע דיכאון

טיפול חדש בספריי המכיל את החומר קטמין, הידוע כסם מסיבות, מסייע בטיפול במי שסובלים מדיכאון קשה ועמיד לתרופות ואף משפר את מצבם הנפשי של אנשים שביצעו ניסיון אובדני - כך עולה ממספר מחקרים שהוצגו לאחרונה.

 

כ-6.7% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון חריף, ואחד מתוך שלושה מטופלים יפסיק בשלב כלשהו להגיב לטיפול התרופתי שהוא מקבל, ויסבול מדיכאון המוגדר כ"עמיד לתרופות". קבוצת חולים זו נמצאת בסיכון גבוה פי 7 להתאבדויות. שיעור האשפוזים גבוה אצלם פי שניים, וזמן האשפוז הממוצע ארוך יותר בכשליש (36%). הם סובלים יותר מתחלואה נלווית כמו יתר לחץ דם, סוכרת, התקפי לב ומחלות מפרקים.

 

האתגר בטיפול בסובלים בדיכאון שמפתחים עמידות לטיפול תרופתי הוא עצום. מחקרים קודמים מצאו כי רק שליש מהמטופלים שפיתחו עמידות לתרופה אחת וסבלו מדיכאון, הצליחו להתאזן בהחלפה של תרופה אחת. עוד 30% נדרשו להחלפה של שתי תרופות עד למציאת איזון. מדובר בתהליך שאורך בכל פעם כחודש-חודש וחצי.

 

במרץ האחרון אישר מנהל המזון והתרופות טיפול חדש בספריי קטמין בשם ספרבטו, המיועד לחולים הסובלים מדיכאון עמיד לתרופות. ממחקרים שפורסמו בכתב העת המדעי new England journal of medicine עלה כי כ-70% מהחולים שסבלו מדיכאון עמיד לתרופות הגיבו לטיפול ומהם כ-80% הגיעו לרמיסיה (הפוגה). השפעת הטיפול והפחתת רמת הדיכאון החלה כבר ב-24 השעות הראשונות לאחר נטילת הטיפול. מנגנון הפעולה של הספריי שונה מהתרופות הקיימות. בעוד שרוב התרופות הקיימות לדיכאון פועלות על נוירוטרנסמיטורים מוחים בשם סרוטנין ודופמין הקטמין מעלה את רמתו של נוירוטרנסמיטור אחר בשם גלוטמט.

 

הספריי החדש // צילום: יצרן

 

אמנם מדובר בחומר מדולל פי 150 מזה הנלקח כסם מסיבות, אך אחד החששות מבחינת בטיחות הטיפול עם אסקטמין הוא פוטנציאל השימוש לרעה. אנשים שנוטלים אסקטמין עלולים לחוות אפקט דיסוציאציה (ניתוק) וסדציה (שינה) בסמוך לשימוש בתרופה. בנוסף, אסקטמין מעלה זמנית את לחץ הדם. תופעות הלוואי מתרחשות לאחר 40 דקות מרגע לקיחת התכשיר. מסיבה זאת בעולם ובארץ הטיפול ניתן רק במוסד רפואי ותחת השגחת גורם מטפל (צוות רפואי וסיעודי או רוקחים).

 

הטיפול בספריי הוגש השנה לסל התרופות בישראל, עבור חולים עם דיכאון עמיד לטיפול תרופתי שלא הגיבו לשני טיפולים תרופתיים קודמים נגד דיכאון. בכנס האירופי לנוירו-פסיכו-פרמקולוגיה בחודש שעבר בקופנהגן, הוצג מחקר המראה כי שימוש בספריי קטמין סייע לטיפול מיידי - גם באנשים שהגיעו לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות.

 

במחקרים נמצא כי טיפול בספריי קטמין (יחד עם תרופות נוגדות דיכאון) הפחית תוך 4 שעות את רמת הדיכאון באופן מובהק סטטיסטית. רמת הדיכאון נמדדה באמצעות שאלון מקובל והירידה החלה כבר 4 שעות לאחר השימוש בתרסיס ונמשכה למשך שתי שנות המחקר. במחקר נבדקו 451 חולים עם דיכאון חריף שהביעו מחשבות אובדניות וכוונות אובדניות, שהגיעו לחדרי מיון או לאשפוז לאחר ניסיון התאבדות ואושפזו.

הירידה הממוצעת במדד הדיכאון בקרב חולים שטופלו בספריי קטמין לאחר שנתיים עמדה על 16.4 נקודות במחקר אחד ו-15.7 נקודות במחקר נוסף. חולים שקיבלו תרופת דמה יחד עם טיפול נוגד דיכאון דיווחו גם הם על שיפור במדד הדיכאון, מדובר בשיפור קל יותר לעומת הקבוצה שקיבלה ספריי קטמין.

 

הכנס בקופנהגן // צילום: מיטל יסעור בית אור

 

עם זאת, דווחו יותר תופעות לוואי בקבוצה שקיבלה את ספריי הקטמין: 89% לעומת 75% בקבוצה שקיבלה פלסבו; ותועדו יותר אירועים שהובילו להפסקת הטיפול (6.2% לעומת 3.6%). האירועים החריגים הנפוצים בקבוצת הטיפול בספריי כללו סחרחורות (38.3%), דיסוציאציה (33.9%), בחילות (26.9%) וישנוניות (20.7%). בשני המחקרים תועד רק מקרה אובדנות אחד, בחולה שטופל בספריי קטמין.

 

בכל 40 שניות מתאבד אדם בעולם. כך על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי שפורסמו בחודש שעבר. ב-2016 נרשמו בישראל 390 מקרי התאבדות (מהם 321 בקרב גברים) והשיעור נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון. התאבדות מוגדרת כסיבת המוות השנייה בגילאים 15 עד 44 וסיבת המוות השביעית בגילאי 45 עד 64. ההערכה היא שמספר ניסיונות ההתאבדות גדול למעשה פי עשרה. בישראל ישנם 98 ניסיונות התאבדות ל-100 אלף נפש. בנשים יותר מגברים (110 לעומת 86 למאה אלף).

 

הכותבת הייתה אורחת חברת יאנסן בכנס האירופי לנוירו פסיכו פרמקולוגיה בקופנהגן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו