ה"קדיש" שאמנון אברמוביץ' ועודד בן עמי קראו בשידור על כהונתו של נתניהו הוא אחד הדברים הטובים שקרו בטלוויזיה בשנים האחרונות. לא טוב כמו אושרת "חיילים הם חיות אדם" קוטלר, או ירון "במקרים מסויימים לחפון לאשה את השדיים זה לגיטימי" לונדון - אבל טוב מאוד.
חלק הגנו על השניים בטענה שלא התכוונו לדברים שמיוחסים להם ושכל הסערה הזו היא מניפולציה, וחלק מחו נגד מה שנראה להם כתפילה למותו של האיש בשידור חי. אבל זה לא העניין, רבותיי.
אכן, משהו מת באותו הרגע, לאחר שגסס כבר הרבה זמן, אך זה לא אדם חלילה או עידן, אלא "שקר האובייקטיביות", עליו השלום. וטוב מאוד שהוא הלך מכאן.
לכל הטורים של מעיין אדם
התקשורת היא החלון שלנו למציאות. אין לנו דרך אחרת לדעת מה קורה עם נעמה יששכר השבויה במוסקבה, בכנסת או בחדרי חקירות המשטרה. בלי התקשורת נחיה בעלטה. שנים על גבי שנים שעיתונאים הציגו לנו את מה שקורה בעולם כ"מציאות אובייקטיבית" ואנחנו היתממנו לקבל זאת כעובדה.
אבל מאחורי כל עיתונאי יש דעה, תפיסות עולם, אינטרסים ומגבלות מפה ועד הודעה חדשה. אף עיתונאי לא חף מהן, אבל חשוב שנבין שזה לא דבר רע. למעשה, להכיר בכל אלה זו בשורה חשובה.
עודד בן עמי, נתניהו, אמנון אברמוביץ' // צילומים: אורן בן חקון, קוקו
לכן אני מברכת על עיתונאים שמסירים את המסיכות וחושפים בכנות את דעתם. גם אם זה לא נעשה בטעם טוב, גם אם זה קרה בטעות וגם כשאיני מסכימה איתם. זה מאפשר לנו להתרשם מהעלילה המתוארת בתקשורת בצורה מושכלת, שיפוטית ודמוקרטית - שמשאירה בידנו את הכוח. אם אנחנו לא יכולים להרהר או לערער על הכתוב והנאמר, ניתן להמשיל אותנו לספוג בלי מוח.
עלינו להפסיק לצפות מעיתונאים להיות אובייקטיבים, זה אבסורד. הרי את מי אנחנו מרמים? הפוך גוטה, עלינו לדרוש מהם להיות הוגנים, שהרי "הוגנות" היא להבהיר את עמדתם ברקע הדברים.
הביקורת שהתקשורת חוטפת בשנים האחרונות היא שהובילה לשינוי המהותי והנחוץ כל כך. במקום קבוצה כביכול אובייקטיבית מציגים לנו שלל דעות על המסך. קשה לפעמים לעכל את זה, כי התרגלנו שאסור לעיתונאים להיות אנשים, אבל זה מבורך.
היום אנחנו יכולים לשמוע סיפור מכמה זוויות ולבחור למי ולמה להאמין. זכינו לתת פרשנות לפיות המדברים ולא להגיד "אמן" לחצאי אמת ולשקרים. אנחנו לא ספוג, לא פסיביים ולא נתינים חסרי אונים. אנחנו אזרחים חושבים, מנתחים ומחליטים.
אז בפעם הבאה שתיחשף עמדתו של עיתונאי עם ציטוט מקראי משונה, ענו בציטוט הנפלא "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
