אם יוגש כתב אישום ונתניהו יזוכה בביהמ"ש - הפרקליטות תואשם בצדק בניסיון הפיכה

ישראלי שצפה או קרא בתכני החדשות של השנים האחרונות, לא יכול להגיע למסקנה אחרת מלבד זו שראש הממשלה שלו בעשור האחרון, הוא אדם מושחת. או כפי שנוסח באותו שלט קולע באחת מהפגנות פתח תקווה, "נתניהו אשם עד שתוכח חפותו". 

גם מי שנחשף להלכי הרוח במשרד המשפטים לא יכול היה להימלט מהרושם שבכירי פרקליטנו חרצו מזמן את דינו של נתניהו. המחמירים שבהם ביקשו להעמידו לדין על שוחד בכל הפרשיות ששמו נכרך בהן. המקלים, בראשם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הסתפקו "רק" בחשד אחד לשוחד בתיק 4,000 (וואלה בזק). זו רוח התקופה. 

ואולם בחינה קרה של תיק וואלה-בזק, מעלה שאשמת השוחד המיוחסת לנתניהו ואלוביץ', כלל אינו ודאית. אלוביץ', המשחד לכאורה, הפסיד את כל הונו ועדיין אומר, "לא היה שוחד. הם רק רוצים את הראש של נתניהו". עד המדינה, שלמה פילבר, גם לאחר שחתם על ההסכם, משמיע מסרים זהים. לא מעט מומחים מצדיקים מקצועית את המהלכים שנתניהו נקט כלפי בזק. כלומר, בתיק יש חורים וממש כמו בפרשת הצוללות, מה שנראה כחד משמעי וברור בתחילת הדרך, מתברר שאינו כזה בהמשך. 

זאת ועוד, כדי להוכיח אשמה פלילית יש צורך להוכיח מודעות וכוונה, וגם בהיבט זה לא ברור אם יש לתביעה הוכחות. מעל לכל, ישנו כמובן ההיבט התקדימי שבו לראשונה, דווקא במקרה של ראש ממשלה מכהן, מכניסים יחסי מו"ל ורגולטור, שכמותם מתקיימים מאז ומתמיד בישראל, תחת פריזמה משפטית. להמצאה הזו, כפי שהעלו המשפטנים הבינלאומיים שגייס נתניהו ופרסמה בעיתון זה קרולין גליק, אין אח ורע בעולם החופשי. גם העניין המהותי הזה חייב לעמוד לנגד עיניו של היועץ.

• זה התקדים הדרמטי שהציגו פרקליטיו של נתניהו בשימוע - ועשוי למוטט את התיקים נגדו

כל אחד משיקולים האלה, ועל אחת כמה וכמה, המשקל המצטבר של צירופן, עשוי להביא בסופו של יום לזיכויו של נתניהו. אפשר לתעב את נתניהו ואפשר להעריץ אותו, אפשר לסלוד מהתחום האפור שאליו נכנס, ואפשר לראות במעשיו זוטי דברים, אך אין ספק שקיים סיכוי, אולי של עשרה אחוז, אולי יותר, שיזוכה. אחרי הכל, מן המפורסמות שבית משפט הוא כמו מלחמה – אתה יודע כיצד תיכנס אך אין לך מושג כיצד תצא. 

כך שההתלבטות המונחת לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה כבדה עד מאוד. מחד, ברור שנתניהו לא נהג כשורה ביחסיו עם אלוביץ', ולכל הפחות היה בניגוד עניינים. מאידך, נראה שהכלל לפיו מעמידים לדין כאשר הרשעה היא מעבר לספק סביר, לא מתקיים בתיק 4,000. 

המשמעות של כל אלה היא שאם מנדלבליט ידבק באישום השוחד אך נתניהו יזוכה, האשמה הציבורית תופנה אל היועץ כמי שהפיל בכלים משפטיים ראש ממשלה שנבחר על ידי העם. התפתחות כזו תמיט כתם נצחי על התביעה הכללית, שגם כך חלקים נרחבים בציבור איבדו את האמון בה, ולא רק בגלל ענייני ימין שמאל. הרי מפרקליט המדינה שי ניצן, לאיש כבר אין ציפיות של יושרה. שלל הפרשיות שדרדרו את הפרקליטות בתקופתו מעלים סימני שאלה כבדים על תפקודו וכשרותו.

כך שבפני היועץ המשפטי התלבטות כבדה להחריד. מחד, ברור שראש הממשלה לא נקי מרבב. מאידך, שגיאה מצדו של מנדלבליט, עלולה למוטט את יסודות הדמוקרטיה, הן בכך שימרה את פי בחירת העם, הן בכך שיפגע פגיעה אנושה בלגיטימציה הציבורית של מערכת אכיפת החוק. ההתקפות שהיו על הפרקליטות לאח זיכויו של אהוד אולמרט באחד התיקים, הן כאין וכאפס לעומת רעידת האדמה שתהיה כאן אם נתניהו יועמד לדין בשל שוחד, או למעשה בכל סעיף אחר, ויזוכה. 

בתנאים האלה דומה שליועץ המשפטי כדאי לחזור לרגע לימיו בצה"ל ולאמץ את הכלל המפורסם, 'יש ספק?! אין ספק'. כלומר, אין לקחת סיכונים מיותרים, אלא חובה לסגור את כל הפינות. בנסיבות המורכבות מאוד של תיקי נתניהו, דווקא הזהירות הזו היא האינטרס המשפטי העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו