"אני חושש מפירוד במדינת ישראל" - כך אומר יהודה וקסמן בראיון מיוחד ל"ישראל היום", לאחר שבשבת צוינו 25 שנים לחטיפתו ולרציחתו של בנו, החייל נחשון וקסמן ז"ל.
סיפור חטיפתו והירצחו של נחשון נחקק בזיכרון הקולקטיבי של המדינה בעקבות הצעד ההירואי של לוחמי סיירת מטכ"ל ב־14 באוקטובר 1994. בהוראתו הישירה של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, הם יצאו לחלץ את החייל החטוף מבית בכפר ביר נבאלא, בסמוך לירושלים, אולם המחבלים הספיקו לרצוח אותו, ובחילופי האש נהרג גם קצין הסיירת, סרן ניר פורז ז"ל. "הזמן לא עוזר", מודה אביו של נחשון. "הפכתי לחלש יותר ולחולה. ההתמודדות יותר קשה".
למרות הקושי הרב, הוא שומר על אופטימיות ומספר כי בחודש הבא, ב־7 בנובמבר, יתקיים יום הזיכרון להירצחו של בנו (על פי התאריך העברי) עם לוחמי סיירת מטכ"ל ויחידת עורב גולני, שבה שירת בנו. "אני עדיין בקשר איתם ועם אחיותיו של ניר פורז".
יהודה מוסיף כי "נחשון היה בן 19, סמל התמימות. הוא רצה לשמור על מדינת ישראל, עם ישראל ותורת ישראל, על המסורת העתיקה שלנו, ומצא את מותו בידי חוליית מחבלי חמאס. הוא לקח את הדברים כהווייתם, כמו שאמרו לו. הוא שירת בלבנון במשך חצי שנה, מול החיזבאללה, ונתן את העבודה הטובה ביותר שהוא יכול היה לעשות".
עוד בנושא:
אחיו של נחשון וקסמן: "מרגיש מתוסכל ומושפל"
חטיפת נחשון וקסמן: ניסיון החילוץ שכשל
רב־מרצחים תופס פיקוד על שלטון חמאס בעזה
יהודה וקסמן אינו שומר טינה על מה שהתרחש באותה פעולה כושלת לחילוץ בנו. "אין בי כעס", אומר יהודה ומציין כי "עברו 25 שנה ורוב מי שהיה מעורב במבצע הזה כבר לא בחיים. יש מה לכעוס על המתים? חוץ מזה, אני בטוח שהם רצו את הטוב ביותר, וקרה מה שקרה".
הוא קושר בין אותו שבוע אפל, שבו התפללו מאות אלפים לשובו בשלום של וקסמן, לבין הקיטוב כיום בחברה הישראלית, וכן למצב הפוליטי הרעוע, וקורא להפסיק מייד את הוויכוחים. יהודה וקסמן: "בזמן שנחשון נחטף הגיעו אנשים רבים לכותל, מכל העדות, דתיים וחילונים, והתפללו להצלתו. הייתה אחדות מאוד גדולה בעם.
ניר פורז ז"ל
זה מה שהייתי רוצה שהמנהיגים שלנו ילמדו מזה, שחייבים להתאחד כדי להקים ממשלה בזמן הקרוב, לזכור את התקופה של נחשון". וקסמן מבהיר כי נחשון, "היה שבוי ויחידה של סיירת מטכ"ל יצאה להציל אותו בלי לשאול אם הוא שייך למפד"ל או למפלגה אחרת. הם היו מוכנים למסור את נפשם כדי להציל חייל ישראלי, ולא משנה מאיפה או למי הוא שייך. איכשהו, אחרי 25 שנה התופעה הזו, של ערבות הדדית ומסירות נפש, חייל אחד למען השני, נחלשה. אנחנו מפורדים, בסכנה גדולה לקיומנו בארץ".
אתה חושש שבעתיד לוחמים לא ירצו לצאת לחלץ חייל חטוף?
"יש חשש כזה, לפי מה שאנחנו רואים בפוליטיקה", אומר יהודה, "אנחנו נמצאים כל הזמן במלחמה, ואין לנו את הלוקסוס לחיות בפירוד כזה גדול. כולם צריכים לוותר כדי שנתאחד ונחזק את מקבלי ההחלטות. יש לנו אויבים מסביב שמחוזקים יותר, יש היום טילים מכוונים אלינו ואיראן רוצה להשמיד אותנו. דווקא בזמן כזה יש פירוד? נחשון סימל את התמימות".