רגע אחרי הבחירות לכנסת החליט יואב אליאסי לעצור הכל ולהוציא שיר חדש לרדיו. "רוב הסיכויים שלא ישמיעו אותי ברדיו", הוא כתב ל־400 אלף העוקבים שלו בפייסבוק. "אני לא מבקש מכם הרבה, אבל אם אהבתם - תשתפו".
לשיר קוראים "בא לי", והוא מביא דוגמאות לנושאים שבא לו לשיר עליהם, כמו קיץ וביקיני, "אבל יש פה טרור, מלחמות יא חביבי, טיבי, בני, בוגי וביבי". בתוך דקות הפך השיר לוויראלי, עם יותר מ־20 אלף לייקים, 1,600 תגובות, וכמעט 7,000 שיתופים. "היו לו יותר מחצי מיליון צפיות באופן אורגני, ובלי להשקיע שקל. כמה זמרים בישראל יכולים להשיג את הנתון הזה? לא הרבה.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
"אני יודע שזה שיר טוב. ברוב התחנות משמיעים אותו. הבעיה שלי היא גלי צה"ל וגלגלצ, שלא מוכנים להשמיע אותו ומתעלמים ממנו לגמרי. בשבילם אני לא קיים".
אתה חושב שזה בגלל הדעות שלך והפעילות שלך ברשת?
"חד משמעית. שלחתי עשרות חיילים שיבקשו מהתחנה להשמיע את השיר, וגם זה לא עזר. הם אפילו לא מעלים אותו להצבעת הקהל במצעד, כדי שהקהל יחליט. אני פאקינג אוויר בשבילם. זה מאוד מרגיז, ויותר מזה - מטריד.
"מי שמכיר אותי יודע שאני לא בכיין, אבל הפעם אני לא מתכוון לוותר, כי זה כבר מוגזם. הרדיו הוא לא של אבא שלהם.
"האבסורד הוא שבגלי צה"ל, רוב המגישים הם אנטי צה"ל. משמיעים את תאמר נפאר, שיש לו שירים נגד צה"ל, ושירים פוליטיים של 'הדג נחש', כי זה הגיוני להשמיע שירים נגד הצבא, ואת שלי לא. הם מוטים פוליטית בצורה הכי מוגזמת.
"אני אוסף את השמות של כל מי שיושב בפלייליסט, אחטט להם בפרופילים ונראה מי הם, ואז נראה אותם מתמודדים עם זה. מעבר לזה, אני מתייעץ עם עורך דין, ואם צריך, אגיע עד בג"ץ".
תהיו בטוחים שזה לא הדבר היחיד שהצליח להרגיז את הצל בתקופה האחרונה. בשבוע שעבר פרסם כוכב הילדים אביעד, חצי מהצמד אודי ואביעד, פוסט פוליטי שנוי במחלוקת, שבו כינה את תומכיו של ראש הממשלה נתניהו "חבורת הזבל, קרנפים ופחדנים". הצל, בתגובה, שיתף את הפוסט וכתב: "אביעד הוא סכנה לדמוקרטיה ורעל שמוחדר למוח ילדינו. אני קורא מכאן לא להגיע להופעות של האדם האלים מלא השנאה הזה".
מה כל כך עצבן אותך הפעם?
"אני בן אדם שדוגל בחופש הביטוי בצורה מוחלטת, כי חופש הביטוי הוא ערך עליון. אבל במקרה הספציפי הזה, כוכב ילדים שאלפי ילדים מושפעים ממנו, מדבר בצורה מטונפת, והוא זה שמחנך ילדים - יש פה בעיה. זאת הזוועה שיוצאת לו מהפה? זה לא לגיטימי".
ואם זה היה מישהו שאתה מסכים עם הדעות שלו, זה היה בסדר?
"בחיים לא היית רואה מישהו מימין מתבטא כמוהו, כי הוא היה מפחד על התחת שלו. אתה תראה גם שלא יקרה לאביעד כלום בעקבות הפוסט הזה. אם זה היה הפוך, היו עושים עליו עליהום".
כמו שאתה מביע את דעתך, זכותו להביע את דעתו.
"מותר לו להתבטא, ומותר לי לענות. ההבדל בינינו הוא שהוא אפילו לא זמר, אלא כוכב ילדים. ככה מתבטא בן אדם שמופיע בפני ילדים קטנים?"
דיברת איתו מאז?
"לא. הוא סגר את הפייסבוק ליום אחד עד יעבור זעם, וחזר להופיע, והכל טוב. המשכתי הלאה, כי יש דגים יותר גדולים ממנו".
"הטענה שאני גזען מגוחכת. אני מתייחס לכל אדם כאל אדם. אם אתה סטרייט, גיי, שחור, לבן או עם זנב על הראש" // צילום: פיני מ. סילוק
אליאסי (41) חי עם אם ילדיו, לין מור, בשכונת פלורנטין בתל אביב, בזוגיות שהוא מכנה "מערכת יחסים מורכבת". הם ההורים של קאי (ראשי תיבות של "קדושת ארץ ישראל") בן ה־5, ותיה (ראשי תיבות של "תוצרת ישראל היפה") בת השנתיים.
"אנשים אוהבים לשאול אותי למה נתתי לילדים שלי שמות לא עבריים", הוא אומר. "ואז אני מסביר להם את המשמעות של השמות, והם משתכנעים".
• • •
בשנים האחרונות מתפרנס אליאסי בעיקר מהרשת. "אני חי מהפייסבוק, ויש לי אתר שמכניס כסף. לא חשבתי שאי פעם ארוויח מהדברים האלה אגורה, אבל זה הפתיע גם אותי, כי מסתבר שטראפיק גבוה מכניס כסף. יש אופציה שפייסבוק מכניסה לך פרסומות בתוך הדף, ואתה מקבל כסף בהתאם לצפיות ולפעילות. עם כמות עוקבים כמו שלי, אתה יכול לחיות טוב.
"חוץ מזה, אני עובד עם משרדי פרסום בתור יועץ. כשרוצים שפרסומת תעשה באזז, מתייעצים איתי".
"באזז" אצלו שווה פרובוקציה. הוא בוחר את הנושאים הבוערים, מביע דעה נחרצת, משתמש בדימויים קשים ומשחרר את הטקסט לאוויר. הגולשים הישראלים לא נשארים אדישים, ובתוך דקות אחדות הופך הפוסט לוויראלי. "אני פיצחתי את הדבר הזה", הוא מתגאה.
כך, למשל, השווה בין מחנה השמאל למחלת האיידס - מחלה שהיא מוטיב חוזר במסרים שלו. "הטרור הפלשתיני הוא כמו צינון, והשמאל הוא כמו איידס", כתב בפוסט באוגוסט 2016.
אתה מתחרט על האמירה ההיא?
"לא. זאת מטאפורה. ידוע שאיידס מחסל את המערכת החיסונית, ובן אדם חולה איידס שמצטנן לא יכול להילחם בצינון, כי מערכת החיסון שלו חלשה.
"השמאל הוא האיידס של מדינת ישראל, כי הוא מחליש אותנו ואת המערכת החיסונית של המדינה. זה שהם לקחו את הדימוי הזה למקום אחר, זו כבר בכיינות.
"מרצ הגישו נגדי כמה תלונות במשטרה על דברים שכתבתי נגדם, ואתה לא מאמין על איזה קשקושים. הם אבירי חופש הביטוי, עד שמדברים נגדם, ואז זו הסתה. מדהים שכל מטאפורה שלי מתפרשת כהסתה, ומה שעושים ב'ארץ נהדרת' זה בסדר".
יכולת להשתמש במטאפורה עדינה יותר.
"האיידס הוא דוגמה מעולה למסר שרציתי להעביר. אבל כשאני אומר שמאל, צריך להבדיל בין השמאל של בן־גוריון לשמאל של היום, כי אלו שתי אידיאולוגיות שונות לגמרי. כשאני אומר שהשמאל הוא איידס, אני מדבר על השמאל הרדיקלי. לא על מפלגת העבודה, אלא על מרצ ושמאלה ממנה. אלה שמוצאים לנכון לחרבן על הדגל".
מאיפה המצאת שהם מחרבנים על הדגל?
"לחבק את המחבלים ללא הפסקה ולצאת נגד החיילים שלנו זה לחרבן עלינו".
דווקא מרצ ידועה כמפלגה חברתית.
"היא היתה חברתית בימי יוסי שריד, אבל היום הם שמאל רדיקלי מתריס. הם מתהדרים בנוצות של המפלגה החברתית שהם היו, אבל היום אין להם שום אידיאולוגיה חברתית.
"למשל, הם תומכים מאוד בקהילה ויוצאים להגנתם, אבל כשבתל אביב ערבים תקפו הומואים שיצאו ממסיבה ופירקו אותם במכות, הם לא אמרו על זה מילה. למה? כי זה התנגש להם עם האהבה לערבים. בהיררכיה שלהם, ערבים באים לפני הומואים.
"אני, שנתפס בעיני רבים כימני קיצוני פנאט, כן אגן על ההומו הזה שהותקף. מהרוצח של שירה בנקי הייתי עושה דשן. מבחינתי הוא מחבל לכל דבר ועניין. אני לא סובל צביעות, וזאת מפלגה צבועה".
באוקטובר אשתקד נשבר שיא שלילי חדש במונחים של הצל, כשהציג בעמוד הפייסבוק שלו פוטושופ של ניאו־נאצי מצדיע במועל יד ולובש חולצה של "בצלם".
"זה לא היה מוגזם, כי באמת יש להם את אותה האידיאולוגיה", הוא אומר. "הם אוהבים להגיד שהם לא אנטישמים אלא אנטי ציונים, אבל מבחינתי אנטי ציוני ואנטישמי זו אותה מילה. כמו ה־BDS".
ניאו־נאצים הם אנשים שרוצים להשמיד את היהודים, אתה לא יכול לטעון את זה על פעילי "בצלם".
"האידיאולוגיה המשותפת של כולם היא חיסול היהודים. אנטי ציוני זה חיסול הציונות, חיסול הציונות זה חיסול מדינת ישראל, חיסול מדינת ישראל זה חיסול העם היהודי. זאת המתמטיקה".
זאת מתמטיקה שאתה המצאת.
"אז מה זה חיסול הציונות? כשאני אומר שאני רוצה לחסל את הציונות, אני רוצה שמדינת ישראל תהיה מדינה דו־לאומית, לא? ומדינה דו־לאומית זה להרוג את העם היהודי. ראית פעם את הסמל של אבו מאזן? מה יש בו?"
מפת ארץ ישראל.
"בדיוק, מפת ארץ ישראל בלי יהודה ושומרון, כי הם רוצים את המדינה שלנו".
עדיין לא הבנתי איך הגעת מפה להשוואה לניאו־נאצים.
"אפילו מרצ מסרבים להשתמש בהגדרה 'אנטי ציוני'. ציונות זו התיישבות יהודית, התיישבות בכל חלקי הארץ. ואם אתה נגד התיישבות בחלק כלשהו בישראל, אתה אנטי ציוני".
לא הלכת רחוק מדי?
"לא" .
התחושה שלי היא שיש דברים שאתה באמת מאמין בהם, אבל אתה מקצין אותם בכוונה כדי שיפגעו לאנשים בבטן הרכה, וכך הם לא יוכלו להתעלם מזה.
"ברור, חד וחלק. כשאני לוקח משהו נחמד, שאני רוצה שיתייחסו אליו, אני אעשה אותו מפלצתי ברמה כזאת שאתה לא תישן בלילה".
הכל למען הפרובוקציה?
"ברור".
אתה מביא בחשבון שזה מחלחל לאנשים?
"ברור שזה מחלחל, וזאת ההצלחה שלי. אבל תזכור שאין כאן שום דבר למעני. אם הייתי עושה למעני, הייתי עושה שתי הופעות בחודש וסוגר עניין".
• • •
אתה לא מפחד שאחת הפרובוקציות שאתה מייצר תהיה צעד אחד רחוק מדי?
"בינתיים אני רק משתמש בחופש הביטוי שלי, ובסופו של דבר, אני זה שמפנצ'רים לו את הרכב ושולחים לו תמונות של הילד בארון קבורה".
אתה בעצמך אמרת שמחנה הימין הם אמוציונליים.
"אז אחד יבוא ויתהפך, אבל בפועל, מי זורק את האבנים על החיילים? אנרכיסטים תוקפים חיילים, למה אתה לא נגדם?"
כי כרגע אני מדבר איתך.
"אני לא חושב שדבר כזה יקרה".
ניסו לפגוע בך פיזית?
"ניסו לפוצץ אותי ב־2016, שמו לי מטען בתוך מכל הדלק באוטו. לפי הביצוע נראה שזה משהו שהם למדו באינטרנט, לא מחבל מקצועי. בתכנון היינו אמורים להישרף ברכב, אבל הם לא לקחו בחשבון שאם הטנק מלא בדלק, אין חמצן ואין פיצוץ. בפועל לא קרה כלום, למעט המנוע שהתפוצץ".
המשטרה טיפלה?
"המשטרה לא מטפלת. אני יודע מי זה, ולא יכול לדבר על זה יותר מדי. יש עלי איומים ברצח מפה ועד הודעה חדשה, כולם על רקע פוליטי. גם בשכונה עשו לי תג מחיר וריססו את כל השכונה בגרפיטי של 'כהנא מת, הצל מת'. לאורך השנים היו לי 70 פנצ'רים ברכב, ואף אחד לא דיבר על זה. לרני רהב פנצ'רו ארבעה גלגלים, וכולם דיווחו על זה".
אתה כנראה לא יחצן טוב כמוהו.
"אני יחצן מעולה, אבל כשרואים פגיעה בי, טוענים שאני מסית ושאני הבאתי את זה על עצמי".
נשמע כמו חיים בפחד.
"אני לא פראייר. הבעיה היחידה היא שהם באים בלילה, בחשיכה, ולא פנים אל פנים".
• • •
בשבועות האחרונים הוא עבד שעות נוספות. "לא ציפיתי שיהיה לי תפקיד כל כך חזק בבחירות האלה", הוא אומר. "להצליח לחבר בין פייגלין לביבי זה הישג. אני הייתי בין המגשרים, אני זה שהעביר מסרים בין אחד לשני, ואין בכיר בימין שלא הזמין אותי להתייעצות. הייתי מעורב מאוד".
מה חשבת על התוצאות?
"התוצאות היו צפויות, אבל בעקבות הבחירות האלה קרה משהו רע למחנה השמאל. היו אנשים שהצביעו לכחול לבן כי לא הבינו שהם אנשי שמאל. הם רצו שינוי, ופתאום, כשהבינו שיש מסמך הבנות עם הרשימה המשותפת, קיבלו סטירת לחי על כל מה שהולך להיות פה. ראיתי הרבה אנשים שהצביעו להם והצטערו".
ובכל זאת, הם המפלגה הגדולה בישראל.
"זאת לא מפלגה אחת, אלא גוש של מפלגות, ועם כל ההפגזה שלהם, זה עדיין פחות ממה שהם ציפו לו. זה שהם הביאו מנדט אחד יותר מהליכוד זה לא הישג, זה כבר קרה בעבר, וראינו איך זה נגמר.
"לשמחתי, גוש הימין הרבה יותר גדול, אבל התקשורת מוכרת לנו את גוש השמאל כגדול יותר, כי מחברים את הערבים. תגיד לי אתה: ממתי ערבים שקוראים להרוג את היהודים הם חלק מהשמאל? שלא לדבר על כך שמצביעי ליברמן הם ממש לא שמאלנים. חד־משמעית, גוש הימין הרבה יותר גדול".
אתה בעד ממשלת אחדות?
"ממשלת אחדות מבחינתי זו ממשלה בלי מרצ. מצד שני, לסחוב את ישראל למערכת בחירות שלישית זה כבר חוסר אחריות. הגיע הזמן שיבלעו את האגו, שיבנו ממשלה עם הייצוג של כל אחד, ויזוזו הלאה. די, מספיק".
התעייפת?
"ברור, כל מדינת ישראל עייפה. אנחנו שנה בתוך הזוועה הזאת. אם נעשה עוד בחירות, יהיה כאן קסם? התוצאה תהיה שונה?"
מה חשבת על הכישלון של ימינה?
"כולם שם פעלו מתוך אגו, וכשפועלים מתוך אגו, אתה מפסיד. ימינה יכלה להיות אחת המפלגות הגדולות בישראל, והפסידה את זה. תאר לך שהיו עושים איחוד של הימין בלי אגו, מה היה קורה פה? אפילו המפלגות הערביות, שהפערים ביניהן הרבה יותר גדולים, הצליחו להתאחד. והימין לא".
• • •
אליאסי נולד בצפת וגדל בתל אביב. יש לו שני אחים צעירים ממנו - איתמר, בעלים של מועדונים בתל אביב, ואביב, משפטן נכה צה"ל.
הוא פרץ בשנת 2002 כחצי מהצמד המוזיקלי "סאבלימינל והצל". סוג של סטטיק ובן־אל של התקופה ההיא, רק בלי אינסטגרם ורשתות חברתיות. ב־2009 הצמד התפרק, וכל אחד הלך לדרכו. סאבלימינל המשיך בקריירה מוזיקלית.
"אותי מכירים מהפייסבוק, והוא זה שהיה ב'אקס פקטור'", עוקץ אליאסי. "אגב, רבים מהקהל שלי היום הם חיילים, שהיו בני 3 כשפרצתי".
בימיו כראפר, מאחורי סאבלימינל. "הרבה פעמים בא לי לעצור הכל, ללכת לאולפן, להופיע" // צילום: קוקו
לראשונה זה עשור הוא עובד על אלבום חדש. "אני ממעט להופיע, אבל זה מבחירה. אני יכול לשיר היום שירים שיצאו לפני 15 שנה, וכולם יכירו אותם. לפעמים אני עושה את זה, אבל לרוב אני מסרב. אני רוצה לחזור עם דברים חדשים, לא עם דברים ישנים".
יכול להיות שאתה הרבה יותר בטוח בעצמך מאחורי המקלדת ואיבדת ביטחון על הבמה?
"לא, אבל איבדתי את התשוקה למוזיקה. אני בן אדם טוטאלי, וכמו גבר טיפוסי, לא מצליח לעשות שני דברים יחד. כשאני נכנס למלחמה על משהו מסוים, אתה לא רוצה להיות האויב שלי. כרגע אני בזה".
לפעמים העולמות מתערבבים, והוא מנצל את כישורי הראפ שלו לטובת העברת מסרים. באפריל השנה העלה את השיר "לא שם זין", שבו יצא בין היתר נגד התקשורת, כולל מגישת החדשות יונית לוי ("בלי יושרה ובלי פס שיזוף"), כשבין קטע לקטע בשיר הוא שיבץ את הגמגומים של בני גנץ מהראיון שהעניק לה.
"אני חושב שכל מי שעובדים בתקשורת הם אנשים נטולי יושרה, והרבה מהם רק מקריאים מפרומפטר. כשאני יושב וצופה, אני רואה שהדעה היחידה היא 'רק לא ביבי', והצביעות מטפטפת שם בלי הפסקה.
"לגבי יונית, אני ראיתי את הפרצוף שלה כשטראמפ זכה וכשביבי ניצח, וזה מספיק לי כדי להבין הכל. כולם יודעים מה הדעות שלה, היא גם לא מסתירה אותן, ולדעתי היא משתמשת בתפקיד שלה לשטיפת מוח".
נניח שההופעה הטלוויזיונית שלה מפריעה לך ואתה לא מסכים עם הדעות שלה, למה לרדת לפסים אישיים?
"כי היא לבנה לגמרי, ואני בספק אם היא היתה בים".
מה זה קשור?
"כשאתה עושה היפ הופ, אתה מכניס פאנצ'ים שהמטרה שלהם היא לגרום לאנשים להאזין לשיר עד הסוף, כי יש הרבה מלל, וזה יכול לעייף. כשאני מכניס שורות כאלה, אני גורם לך גם לחייך ולהסתקרן מה יהיה בשורה הבאה".
גם עמית סגל לא מסתיר את הדעות שלו. למה נגדו אתה לא יוצא?
"עמית סגל נזכר עכשיו לצאת מהארון כימני. עד עכשיו הוא הופיע על המסך כפרשן נטול אג'נדה ונאלץ לסתום את הפה, אבל היום הקרקע בשלה להכיל את הדעות שלו, וזה בזכות השיח שאני הובלתי. הרוב המוחלט בתקשורת הוא שמאלני, וכשהצלחתי לפטר את אושרת קוטלר, כל התקשורת נכנסה לכוננות ספיגה".
אתה חושב שזה בזכותך?
"אני יודע שזה בזכותי. ניהלתי נגדה מלחמה. כל מוצאי שבת בתחילת המהדורה כתבתי: 'כל מי שמכנָה את חיילי צה"ל חיות אדם - אנחנו לא צופים בה'. והרייטינג צנח. אני הורדתי אותה מ־11 אחוז ל־3 אחוזים".
שמחת שהיא יצאה לחופשה?
"מאוד. היא אומרת שיצאה לשנת שבתון, אבל אני לא מאמין לזה. אני יודע בדיוק מה קרה שם מאחורי הקלעים. היא הרוויחה 100 אלף לחודש, נראה לך שהיא תצא לחופשה מינוס מיליון?"
היא הרוויחה הרבה פחות.
"נניח שאתה צודק. השורה התחתונה היא שהיא אולצה לצאת לחופשה, ועובדה שאחר כך הרייטינג חזר לעצמו. ברגע שהיא עזבה שחררתי מהם, כי המטרה שלי היא לא לפגוע בערוץ שלם".
• • •
בטלוויזיה לא מיהרו להזמין את הצל להופיע אצלם על המסך, אבל נדמה שבחודשים האחרונים הגישה כלפיו השתנתה, הפתיחות גדלה, והוא מקבל יותר ויותר זמן מסך.
"היה שלב שהתעלמו ממני והתכחשו לי, אבל אחרי ש'הצינור' עשו עלי כתבה, והם בעצמם היו בשוק מכמות הצפיות שהיו לה, כולם התחילו לפתוח את העיניים ולתת לי לגיטימציה.
"לאחרונה, הצל 'הימני קיצוני' אמר לרוצח ראש הממשלה שהוא לא מעוניין בשיח איתו. כולם היו בשוק: איך יכול להיות שימני כמוני לא תומך ברצח של רבין? ואתה יודע מה קרה באותו הרגע? הופעתי בכל תוכנית אפשרית, ובחלק מהערוצים בו־זמנית. בדרך כלל מבקשים בלעדיות, ופה התראיינתי לכולם. זהבה גלאון ישבה בבית וצפתה בי, והתפוצץ לה הגלאון, איך נותנים לי במה ואני תופס את המקום שלה".
"אני, הצל 'הימני קיצוני', אמרתי לרוצח ראש הממשלה שאני לא מעוניין בשיח איתו, וכולם היו בשוק // צילום: פיני מ. סילוק
לפני העונה האחרונה של "האח הגדול" היו שמועות שאתה אמור להשתתף. זו אופציה מבחינתך?
"היתה אופציה חזקה מאוד, כולל הצעת מחיר, אבל נתתי להם תנאי שיהיה איש מטעמי שילווה את ההפקה ויראה שלא מוציאים דברים מהקשרם, בלי לגעת בעריכות. אתה יודע מה זה לתת לאויבים שלי ולאנשים שהכי לא סובלים אותי כוח עריכה עלי? היה ברור לי שהם לא יסכימו. העדפתי לא להכניס את עצמי לחרא הזה".
הציעו הרבה כסף?
"כן, אבל לא הכל בחיים זה כסף".
לאחרונה הופעת גם בסרט של מירי מסיקה, ששודר בתשעה באב.
"כשפנו אלי מייד הסכמתי, ואיך שהגעתי לסט, הרגשתי שהגעתי לשטח קרב. היה אפשר להרגיש את העוינות באוויר. מירי אמרה לי כבר בהתחלה שבעיניה, אני מסמן את החושך וההסתה, וברגע כזה אני יודע שניצחתי. אתה יודע למה? כי ברגע ששמאלני צועק לי 'אתה פשיסט, גזען ומסית', אין פה שום דבר ענייני ומנומק, אלא סתם מנטרות.
"התחלתי להגיב לה, והתשובות שלי כל כך שינו לה את מה שהיא חושבת, שהיא אפילו לא הצליחה לענות לי. הבמאית ישבה בצד, הצלמים ישבו מסביב בדממה מוחלטת, ואני מרביץ שם. פתאום היא אומרת לי: 'אתה משנה לי את כל התפיסה'. הצלחתי לשים לה מראה ולהסביר לה איפה היא טעתה".
איפה למשל?
"היא אמרה שאני הולך על הראש של אנשים פרטיים ועושה להם רצח אופי. סליחה, כשהיא יצאה נגד הבן של ראש הממשלה, זה היה בסדר? הוא לא בן אדם פרטי? מה אכפת לך ממנו? איך היא יכולה לבוא בטענות נגדי שאני הולך על אנשים פרטיים?"
צפית בסרט?
"כן, ומאוד התאכזבתי. הבנתי שהיא היתה צריכה להכניס לסרט הרבה אנשים ושהיה צריך לחתוך, אבל חתכו גם הבעות והקשבה מתשובות אחרות ועשו סמטוחה. כאב לי לראות את זה, אבל לא הופתעתי.
"כל השנאה הזאת כלפי הימין מגיעה מבורות. מירי מסיקה מעולם לא ראתה מחסום, ואני בספק אם היא ישבה עם ערבי באמת. הסביבה שלה היא אנשים כמו אביב גפן, שהוא שמאלני עם אפס (אצל שמאלנים קיצוניים הוא מחליף את האות ש' בספרה אפס; ע"ס), וכשזו הסביבה שלך, אתה לא מצפה שהיא תחשוב אחרת.
"היא הפוסטר־גירל של אמן ישראלי תל־אביבי מנותק לחלוטין, שגיבש את הדעה כי זה מה שהוא ראה בחדשות ובסביבה. אין לה באמת ביסוס, ולכן היה לי קל מאוד לשנות אותה. זה היה כמו להתווכח עם ילד.
"כשסיימנו את הצילומים, כולם באו ולחצו לי את היד, והיא אמרה לי: 'אוף, נורא רציתי לשנוא אותך, והרסת לי את זה'".
זו תגובה שאתה מקבל הרבה?
"אוהבים למתג אותי כמשהו מסוים, גם בגלל המראה שלי. אבל כשיושבים לדבר איתי, מגלים משהו אחר. וזה מה שקרה עם מירי. אני בן אדם מפוכח ברמות שאתה לא מבין בכלל".
ויש רבים שטוענים שאתה גזען.
"לשמאל יש את מילון אבן שמאלן. מבחינתם, כל בן אדם שהם לא מצליחים להתווכח איתו - הופך אוטומטית לגזען. אני גדלתי עם ערבים, יש לי חברים ערבים שעושים לי כבוד, ומעולם לא דיברתי בצורה גזענית על שום דת, גזע, צבע ולאום. בשמאל, הערבי היחיד שהם מכירים זה אחמד מהחומוס. זה מגוחך בעיניי.
"בשלב מסוים הפכו אותי לגזען, לא רק כלפי ערבים, אלא כלפי כולם, כולל שחורים. וזה בזמן שחצי מהמשפחה שלי מאפריקה וניגריה וגאנה. אתה מגיע לארוחות המשפחתיות שלנו - כולם שחורים. ואני עושה מוזיקה שחורה מגיל אפס.
"הטענה שאני גזען היא מגוחכת. אני מתייחס לכל אדם כאל אדם. אם אתה סטרייט, גיי, שחור, לבן או עם זנב על הראש. זה לא משנה לי. אני הבן אדם הכי ליברלי שיש. פי מיליון ממי שטוען שאני גזען".
לאחרונה התארחת אצל שרון גל, ימני מובהק. שם הרגשת בטוח יותר?
"כשאני הולך להתראיין אצל ימנים, אני יודע שזה יהיה פחות מלטף מאשר אצל שמאלנים. כי בטלוויזיה יש התייפייפות של ימנים, שלא קיימת אצל השמאלנים. ברור שהוא צריך לשאול אותי שאלות קשות, אבל כשהם מראיינים שמאלנים, הם הרבה יותר מלטפים.
"הרגשתי שהוא שואל שאלות שהוא היה שואל את עצמו אם היה מראיין את עצמו. 'שרון, למה אתה קיצוני?'. מבחינתי זה היה בסדר גמור, אבל הקהל שלי פחות אהב.
"גם המתנחלים, הם באמת מלח הארץ שנלחמים אידיאולוגית למען המדינה, אבל הם רוצים להיות כמו כולם. וכדי שזה יקרה, הם ימכרו את אמא שלהם. כשיראיינו מתנחל, הוא יגיד אפילו דברים שנוגדים את האידיאולוגיה שלו, כדי למצוא חן בעיני האחרים".
אני מרגיש שזה די מיותר לשאול אם אתה בעד או נגד חוק הלאום.
"זה החוק הכי חשוב שנחקק במדינת ישראל. מצד שני, אני מאוד פעיל למען הקהילה הדרוזית, והם מקדישים את חייהם עבור המדינה. אנחנו והם זו דוגמה מצוינת לדו־קיום. יש לי הרבה חברים דרוזים, והם מבינים את החוק הזה. אבל בגלל שהם כל כך נאמנים למדינה, צריך לתת להם את הכבוד שמגיע להם, כדי שירגישו שהנתינה שלהם למדינה היא לא מובנת מאליה, ושהם שווים אלינו".
התאכזבת לשמוע על המקרה שבו שגריר ישראל בפנמה, ד"ר רדא מנצור, שהוא דרוזי, עוכב בשדה התעופה?
"לא. כי כשבאה בחורה צעירה שמקבלת הוראה לבדוק, ומגיע מישהו שנשמע לה ערבי, והיא לא מכירה אותו ולא יודעת שהוא מכפר דרוזי - איך אפשר להאשים אותה? אני רוצה שכל ערבי שעובר בנתב"ג ייבדק. מי עושה פיגועים? איך בודק יכול לדעת מי מחבל ומי לא?"
יש הרבה דרכים, ומעבר לזה, יש בדיקה מקיפה שכולם עוברים ממילא.
"אם היית נכנס עכשיו לחדר עם עשר נשים, והייתי אומר לך שלאחת מהן יש איידס ויש לך פה ערכה לבדיקת איידס, היית בודק את כולן או לא?"
דיברת על נאמנות של מיעוטים למדינה. איך היית מודד נאמנות?
"מי שמתגייס לצבא. יש לי הרבה חברים מוסלמים שהתגייסו לצה"ל, ומי שלא התגייס לצה"ל, התגייס למשטרה, ואם לא למשטרה, אז למד"א. מי שבאמת רוצה לתת למדינה, ימצא את הדרך. אם יש לך תעודה כחולה ואתה נאמן למדינה, אנחנו אחים. אבל אם אתה חותר תחת המדינה, אתה אויב".
רותם סלע כתבה בזמנו פוסט בעד מדינת כל אזרחיה ומתן שוויון לערבים, וגם היא חטפה ממך.
"אני לא קראתי להחרים אותה. מותר לה להביע את דעתה. אני רק תיקנתי אותה ונתתי לה את הזווית שלי, ומה אני חושב. כתבתי לה: רותם, אני לא בא להטיף לך מוסר, אבל בואי אסביר לך מהו חוק הלאום, ולמה אנחנו לא יכולים לחיות ביחד. העם, במקרה הזה, לקח את זה יותר קשה ממני וקרא להחרים אותה".
מה חשבת כשראש הממשלה הגיב לה?
"זו היתה טעות. מי זאת בכלל רותם סלע שהוא צריך להגיב לה? היום אני חושב שהוא יודע שהוא טעה".
• • •
בחודש יוני השנה הצליח אליאסי לעצבן קהילה נוספת, הפעם היו אלה הגייז. רגע אחרי שהסתיימו אירועי הגאווה בתל אביב, הוא העלה תמונה שצילם שוטר בתפקיד, שתיעד חוגגים שהגיעו בלבוש חושפני ופגע בפרטיותם. השוטר זומן לבירור, אבל גם הצל לא נתן למקרה לעבור לידו: הוא החליט לדברר את השוטרים.
למה זה היה כל כך חשוב לך?
"השוטרים עמדו בסיטואציה קשה ביותר. חלקם חשו השפלה, מה גם שהמעשים האלה הם בניגוד לחוק. אסור שמחזות כאלה יחזרו על עצמם, ומי שאישר את הזוועה הזאת צריך לשלם את המחיר".
מקרה שהיה אמור להיות מטופל במח"ש הפך להיות עוד פרובוקציה ברשת, מלאת שנאה ותגובות הומופוביות.
"כשאני רואה אותך, אני לא רואה את הקהילה הגאה", הוא אומר. "אתה מבחינתי אינדיבידואל, בן אדם שהוא גיי. אני לא רואה שום הבדל ביני לבינך, למעט השוני בהעדפות המיניות. אני מסרב בתוקף להתייחס להומואים כהומואים, וזה משגע אותי שמכריחים אותי להתייחס לאנשים מהקהילה כאל אנשים שונים ממני.
"המקרה הזה שכתבתי עליו - מבחינתי לא משנה אם היו שם סטרייטים, לסביות או חיות. ראיתי מה שהשוטר פרסם, הסכמתי איתו, והחלטתי לתת לזה במה. אתה לא יכול להכריח בן אדם לראות משהו כזה בפרהסיה ולסתום".
מה זה עניינך מה קורה בתוך מסיבת גייז? למה לא הלכת למסיבת סקס של סטרייטים?
"כי זה שטח ציבורי. זה שטח שנקרא סלקציה, והוא לא שייך להאנגר 11, אלא לעיריית תל אביב. מבחינתי, שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל למה זה צריך להיות שם כשהשוטרים מסתכלים עליכם? נגיד שהיו שמים את השוטר במועדון סטרייטים, והוא היה צריך לשמור על המבלים בזמן שהם מסניפים. זה היה נשמע לך נורמלי?".
זה בדיוק מה שקורה בכל שבוע, ולא זכור לי שכתבת על זה.
"השוטר שלח לי תמונה אחרי שהעביר אותה לממונים עליו. הוא טען שמכריחים אותם לראות אנשים מקיימים יחסי מין בציבור, וצילם כדי להמחיש עם מה הוא צריך להתמודד. זה הרגיש לו כמו התרסה.
"לא יפה ולא מקובל להסתכל על מישהו שמקיים יחסים. גם אם הייתי הולך עם הילד שלי ורואה זוג סטרייטים מקיים יחסים, לא הייתי שותק. גם כשאישה מיניקה ברחוב, זה לא מרגיש לי נוח. להיניק זה משהו אינטימי, ולא נעים לי כשזה קורה בציבור".
אתה מעולם לא עשית סקס במסיבה?
"בתוך שירותים מותר לעשות הכל. לא עשיתי סקס מול אנשים".
ברחוב לא עשית?
"בפינה אפלה כן. גם אתה יכול לעשות. אבל פה זה היה במקום מואר. הרעיון מבחינתי הוא לדבר על השוטרים שעושים את תפקידם וצריכים לראות את זה, ולא על האקט עצמו.
"אגב, כמה שעות לפני שקיבלתי את הסרטון מהשוטר, שלחו לי סרטון של זוג הומואים שעשה אקט מיני באמצע מצעד הגאווה, מול כולם, והחלטתי שאני לא מעלה אותו, כי זה יגרור תגובות לא טובות על כל הקהילה, והם לא מסמלים את המצעד".
למה לא ראיתי גם פוסט שלך על אהבה חופשית וקבלת האחר?
"מצעד הגאווה הוא מאוד חשוב למדינת ישראל, ושיראו אותנו בעולם. מצד שני, מצעד הגאווה מחזק את הסטריאוטיפים של ההומואים, שאתם נלחמים בהם כל השנה. כשתשאל מישהו מהפריפריה מה זה הומו, הוא יגיד לך 'חוטיני ונצנצים', למרות ששנינו יודעים שזה לא ככה. יש לי חברים הומואים, והם הכי גברים בעולם. ב־20 השנים האחרונות הקהילה עשתה מהפכה, אז למה לא לתת דגש למהפכה הזאת?"
מצעד הגאווה זה גם מחאה, גם מפגן תמיכה, וגם שני אבות שהולכים עם הילדים שלהם.
"אבל כשמשה משדרות רואה את ההומו עם הנצנצים, הוא זוכר רק אותו. ותאמין לי שזה מה שאני שומע. אגב, כשכתבתי את מה שכתבתי, אמרו שגם אני הומופוב. ואתה יודע שאני לא".
• • •
מאחורי המקלדת יש בן אדם, והוא הרבה יותר קטן פיזית ממה שהיה. הצל החדש הוא הצל של פעם מינוס 60 ק"ג, אחרי דיאטה קשוחה והרבה מאוד אימונים. המשקל המעודכן, נכון להשבוע: 85 ק"ג.
לפני ההרזיה ואחריה. "קיבלתי המון תגובות"
זה התחיל לפני שנתיים, כשהוא איבד את ההכרה במהלך טיול משפחתי. "ישבתי על הכיסא בארוחה, צחקתי, ופתאום התחלתי לפרפר. פינו אותי לבית חולים, והרופא שבדק אותי אמר לי: 'אתה בן אדם צעיר, אבל אני מצטער להגיד לך שלא נשאר לך עוד הרבה זמן לחיות. יש לך חור בקיבה, סוכרת, כולסטרול, כבד שומני. אתה לא תמות במכה, מהתקף לב. בהתחלה יכרתו לך איברים בגלל הסוכרת. אחר כך תתעוור, ואז יגיעו כמה התקפי לב קטנים בשינה, ויום אחד אתה תמות. אלה יהיו החיים שלך בשנים הבאות'.
"זה היה כשאמא של הילדים שלי היתה בהיריון השני, והרופא הוסיף: 'אתה לא תראה את הילדה שלך מגיעה לגיל שנה'. כשהוא אמר את זה, הרגשתי את הראש שלי מסתחרר".
מה עשית?
"קודם כל נכנסתי לניתוח בשביל החור בקיבה. זה היה אמור להימשך מקסימום חצי שעה, אבל נשארתי שם שלוש שעות, כי לא הצליחו להגיע למקום, מרוב שהייתי שמן.
"אחרי הניתוח שלחו אותי לדיאטנית קלינית, והבנתי שאם אני לא לוקח את עצמי בידיים, זה הסוף שלי. הבנתי שבחיים לא אצליח לעשות את הדיאטה שהיא מציעה, ועשינו בה כמה שינויים, עם כמה עצות מפתח".
אין יותר לאפות.
"פעם הייתי אוכל לאפה וחצי בצהריים. עכשיו אני אוכל אותה לאורך היום, עד שלוש שעות לפני השינה, בלי לערבב שתייה רבע שעה לפני ורבע שעה אחרי. במקביל התחלתי להתאמן, ואחרי כמה זמן, אני רואה פתאום שירדתי קילו, ועוד קילו, והתחלתי לקבל תגובות. בתוך שנה הפכתי לרזה, ובתוך שנתיים הפכתי לשרירי".
איך המצב הבריאותי שלך עכשיו?
"עכשיו אני בריא. השמנה זו מחלה. כשאני רואה את נטע ברזילי, שכולנו מאוד גאים בה ומצעידים אותה על המסלול, זה מדכא אותי. להרגיש טוב עם הגוף זה טוב וחשוב, אבל להיות שמן זאת מחלה. נטע, את חולה, ותטפלי בעצמך. גם אני חשבתי שאני בריא. חשבתי שאני שרירי, אבל לא הבנתי כמה אני שמן וחולה".
אתה עדיין מקפיד על תפריט?
"אני אוכל איך שבא לי, אבל אין לי את התיאבון שהיה לי פעם".
יכול להיות שזה היה סוג של איתות שאתה צריך לפרוש מכל המלחמות?
"את המלחמות אני עושה למען הילד שלי ולמען הילדים האחרים. אני באמת אוהב את המדינה הזאת. אולי יותר מדי, ברמה שאני חושב לפעמים שלא מגיע לה. הכי נוח בשבילי היה לעבור ממסיבה למסיבה. אבל לקחתי על עצמי משהו שהוא הרבה יותר משמעותי".
אתה לא שואל את עצמך לפעמים, למה אני צריך את כל הדבר הזה?
"הרבה פעמים בא לי לעצור הכל, ללכת לאולפן הקלטות, להופיע, לגור בפנטהאוז שלי, לבחור איזו בחורה שבא לי, לקבור את הראש בחול ולדמיין שהכל בסדר. אבל אז הבן שלי יגדל וילך לצבא. במקרה הטוב הוא ייצא אלאור אזריה, ובמקרה הרע, יילחם במלחמה וימות. אני לא יכול להרשות את זה לעצמי. הילד שלי לא יהיה הקורבן הבא".
בהפגנת תמיכה באלאור אזריה, 2016. "אני רק משתמש בחופש הביטוי שלי, ובסופו של דבר, אני זה ששולחים לו תמונות של הילד בארון קבורה" // צילום: גדעון מרקוביץ'
יכול להיות שנסחפת לתוך הדבר הזה גם מסיבות אחרות, מעבר לאידיאולוגיה? אולי הפידבק של הקהל?
"אין ספק שהאהבה שאני מקבל ברחוב ממכרת. אני לא מקבל קללות ברחוב. בחמש השנים האחרונות אני יכול לספור על יד אחת דברים שאמרו נגדי ברחוב. כל הסוחרים שרואים אותי הולך ברחוב יוצאים החוצה כדי לגשת אלי ולהצטלם איתי ולהזמין אותי לקפה.מצד שני, אני מאוד מפחד על עצמי, כי אני יודע שהיום, הדרך הקלה להפיל מישהו היא דרך בחורה. אני בפרנויות בהקשר הזה, כי אני יודע כמה קל להסתבך עם בחורות, ולכן אני נזהר מאוד. להיות גבר היום זה מפחיד".
אולי הגיע הזמן שתנצל את הכוח שלך גם לדברים טובים.
"אני כותב גם הרבה דברים יפים, כמו גיוס תרומות למטרות טובות, אבל הבעיה היא שהם מקבלים פחות במה מדברים קשים. אנשים פחות נהנים לראות מישהו שעזר למישהו. כשאני מפרסם משהו טוב, פחות מתייחסים אליו".
רגע לפני יום כיפור, ממי היית רוצה לבקש סליחה?
"אני לא בן אדם של סליחות, ואין מישהו שאני צריך לבקש ממנו סליחה. אני עומד מאחורי הדברים שאני אומר במיליון אחוז ושלם עם כל דבר שעשיתי. אולי סליחה שלא עשיתי יותר".
תגובות
מגלי צה"ל נמסר: "כל השירים נבחנים באמות מידה מקצועיות בלבד. אף זמר או זמרת אינם מוחרמים בגלי צה״ל או בגלגלצ בגלל דעות פוליטיות, או מכל סיבה אחרת. בזכות העבודה המקצועית של העורכים ואנשי התוכן, גלגלצ היא תחנת המוזיקה המואזנת ביותר בישראל".
אביעד מסר: ״גם לכוכב ילדים יכולות להיות דעות, והוא רשאי להשמיע אותן. הדברים שכתבתי בפוסט לא יועדו לילדים, לא אמרתי אותם בהופעות או בתוכניות הילדים שלי, אלא בפוסט בפייסבוק שיועד לחבריי המבוגרים. אז די להתחסדות. לא שמעתי שהצל יוצא נגד התבטאויות של שרים בממשלה או של בני משפחתו של ראש הממשלה. להם יש השפעה קצת יותר גדולה עלינו ועל הילדים שלנו.
"הפוסט שלי היה מאוד אמוציונלי כי אכפת לי ממה שקורה פה. הצל מתבלבל - הבעת דעות וניהול ויכוח ענייני הם לא סכנה לדמוקרטיה - זוהי בדיוק דמוקרטיה. לקרוא לפגוע בפרנסתו של אדם רק כי הוא כתב משהו שאתה לא מסכים איתו, זו שפלות רוח. לצערי, זו תוצאה של שנים של הסתה, שנאה, פילוג והפחדה, שמגיעים מכיוון המנהיגים שלנו. ריבוי דעות רק מחזק את החוסן של החברה שלנו. הדוגמה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו היא לא לפחד להביע את דעתם".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו