כסף
"אנשים תמיד מדמיינים שחסר להם כסף, אבל מה שחסר להם זה לברר באמת מה חסר להם בחיים - אהבה, מימוש עצמי, או אולי בכלל להיות אדם טוב יותר. מניסיוני, ברוב המקרים כשאתה מדמיין שמה שחסר לך זה כסף - אז חסר לך משהו אחר. אם לא הצלחת להיות אתה עצמך - אתה עלול לשגות שכסף יעזור לך להיות אתה" (עמי ברונסקי, פסיכולוג קליני).
"האם יש אנשים שאין להם קונפליקטים סביב נושא הכסף? כנראה שלא. כסף הוא ביטוי קונקרטי לשאלות רבות בחיינו - שאלות של אהבה, ערך עצמי, כמה אני שווה בעיני עצמי ובעיני העולם, ולכן כרוכות בו עוצמות רגשיות עצומות. כסף הוא למעשה חלק מן המציאות ה'מלוכלכת' שקשה מאוד לדבר עליה, לעיתים רק עד שאין ברירה" (דפנה ערן, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית).
קבלת החלטות ושינוי
"חשוב אמנם להתייעץ אך בעיקר להקשיב לתחושות הבטן. לפעמים לא ברור לנו למה אנו מחליטים בכיוון זה או אחר, ורק בפרספקטיבה של זמן, אנו מבינים את משמעות ההחלטה עבורנו" (אורנה אפק, פסיכולוגית קלינית בכירה, מנהלת מכון תמוז).
"כדי לקבל החלטות בצורה טובה יותר, אדם צריך קודם כל לזהות את האג'נדה שלו, מה חשוב לו, במה הוא מאמין. לכל אחד יש אג'נדה, וכשאתה מזהה אותה - קל יותר לקבל החלטות. אם אתה לא יודע מהי או שאתה טועה באבחונה, תקבל החלטות שלא בהתאם לאג'נדה ולא תבין מדוע הן לא גורמות לך להרגיש טוב יותר; כי לא ידעת מה הניע אותך" (עמי ברונסקי).
"כשמזהים את האג'נדה שלנו, קל יותר לקבל החלטות". עמי ברונסקי // צילום: גדעון מרקוביץ'
"לשינוי יש את הקסם שלו. הוא חייב לעבור דרך ההתנגדות הטבועה באדם למרות רצונו בשינוי. לכאורה זה נראה פשוט. מדוע שתהיה התנגדות לשינוי? בטח ובטח כשמדובר בתחושות כמו סבל, דיכאון, הימנעות, ולעיתים ביקורת וזלזול של האדם בעצמו.
אנחנו מעדיפים את אזור הנוחות על שלל חסרונותיו, על פני הטריטוריה החדשה שלמרות שיתרונותיה עולים על חסרונותיה, יש בה פגם ממשי המעוגן בזה שהיא זרה ולא מוכרת. אנחנו מוכנים לסבול, לדבוק באמונות שלנו על צדק ועל מה שמגיע לנו, מאשר לצאת לחופשי ולטעום ממה שיש לחיים להציע לנו.
"החשש מחוסר ודאות מונע מאיתנו להצליח". עמוס מיתר // צילום: יהושע יוסף
"עד כמה שזה נראה לא רציונלי, בכל זאת, כל כך הרבה פעמים אנחנו נפגשים עם תחושת הרתיעה והבושה שיש לנו כשאנחנו מבינים שטעינו ועשינו בחירות מוטעות בחיינו. המבוכה מגודל הטיפשות והבורות העצמית, הפחד מחוסר ודאות - הם אלה שגורמים לנו להמשיך לאחוז בעמדותינו, להיאבק עליהן ובכך - לא פעם למנוע מעצמנו גם סיפוק והצלחה" (עמוס מיתר, פסיכולוג קליני).
פחד ואושר
"פחד זה מניע אנושי חזק מאוד, אבל לא מניב. מוטב לבני אדם שיזהו היכן הם מונעים מפחד, מה שעשוי להפחית את הפחד כמניע. צריך ללמוד לקבל את זה - אנחנו בני אדם, מניע אותנו פחד וככל שנקבל את זה יותר - כך נפחד פחות. פחד מאפשר בעיקר לשרוד ולהישאר בחיים. והיום, בעולם המערבי שהוא יחסית בטוח, הישארות בחיים היא אינה מטרה נשגבת" (עמי ברונסקי).
לכל הכתבות, הדעות והפרשנויות של "ישראל השבוע"
"הפחד הכי גדול בעמקי הנפש האנושית הוא הפחד מבדידות על צורותיה השונות - הפחד להיות לבד או להישאר לבד, הפחד להיעזב, למות לבד, להיות בלי אהבה, בלי אכפתיות, דחוי. זה פחד שפעמים רבות אינו כרוך במציאות חיצונית של בדידות, אלא קשור לעולם הפנימי ולחוויות ילדות ראשוניות, שלפעמים לא מובן להורים עד כמה הן יכולות להיות טראומטיות.
למשל, הורים שמחליטים לא לגשת בלילה לתינוק כשהוא בוכה. לפי גישתו של הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט, זה מאוד קשה, כי בנפשו של התינוק נרשמת־נחרטת באופן ראשוני הידיעה שהוא יכול להיות מאוד בודד, נפחד ואבוד. והתוצאה היא שהוא ימנע מעצמו כל חייו מלהגיע לסיטואציות שיצטרך שייגשו אליו. לעולם לא עוד. אני חושבת שאם הורים יחשבו איך זה יהיה עבורם להיות במצב כזה - יתהווה משהו הרבה יותר נכון ואמפתי באופן שבו יתמודדו עם המצוקות של הילד שלהם, לפעמים לא רק הילד הקטן בחוץ, אלא גם הילד הקטן אצלם בפנים" (ד"ר עפרה אשל).
"האומנם מחשבה חיובית יוצרת מציאות? האם באמת יש לה כזו השפעה מיטיבה עלינו, על האמונות הבסיסיות שלנו ועל הבחירות שלנו? נראה שלא בהכרח. האכזבה מכישלון גדולה יותר באופן משמעותי מההנאה הנגרמת מהצלחה.
"אחרי פרק זמן ההצלחה מתקבלת כמובנת מאליה, בעוד את הטעויות והביצועים הלקויים שלנו אנחנו נוטים לקחת ברצינות יתר. זה מופנם בזיכרון שלנו ופוגע באמון שלנו בעצמנו. זה קשור לכך שמחשבה חיובית הקשורה לעתיד אינה מיצרת בהכרח רגש חיובי, ואילו כישלון והפסד מייצרים לרוב רגש שלילי שמתחבר לעבר. כדי להגיע לרגש חיובי שיטעין את מאגרי הנפש במטענים חיוביים - אנחנו יכולים לתרגל הכרת תודה. ההבנה שכל מה שיש לנו הוא זמני ויכול להיעלם כל רגע, יכולה ליצור חרדה ופחד אך יותר מכך - ליצור תחושת שמחה והכרת תודה על מה שיש. זה נתון לבחירתנו במה להתמקד וכיצד לייצר שמחה בתוכנו, ללא קשר ותלות בגורמים שמחוץ לנו" (עמוס מיתר).
אהבה ותשוקה
"הכוח המחבר, בלי אהבה איננו יכולים לשרוד. תינוקות ללא קשר מפסיקים לחיות, ואנשים ללא חיבור וקשר רגשי שוקעים ומאבדים את החשק לחיים. האהבה היא מקור לאושר הגדול ביותר ולכאבי הלב הגדולים ביותר. האהבה היא המענה המרפא, המנחם, לחוויית הבדידות הקיומית. ברגעי האהבה נוצרת חוויית אחדות והתמזגות עם האחר, ונופלות המחיצות הקיימות בינינו לבין האחר" (דפנה ערן).
"קיים בלבול בין התאהבות, שמקורה בפנטזיה, לבין אהבה הקשורה במערכת יחסים מציאותית. התאהבות היא טובה להתחלה והיא מהווה דלק לבניית מערכת יחסים מתמשכת המושתתת על אהבה. במערכת יחסים טובה אמור להישאר ניצוץ של התאהבות שישאיר את הקשר חי ותוסס" (אורנה אפק).
"אהבה וצורך באהבה הם קריטיים לנפש: אהבה ביחסים זוגיים, לילדים, להורים, למקצוע, לרעיונות, לחיות, לטבע, אהבה של אדם לעצמו - כל אהבה. בטיפול, אם לא מגיעים למקור של אהבה - כל אהבה - שרוחשת־נסתרת אי שם בנפשו של האדם, ואשר מעזה להפציע, או אפילו להיוולד בטיפול, לא מגיעים לגרעין הקריטי בנפש, ללב הנפש; ובלי לב אין חיים. הקנאה, הזעם, השנאה והדיכאון הם הרבה פעמים פרי פגיעה ראשונית גדולה, ומהווים רישום בנפש של חוסר תקווה להרגיש רגשות אחרים" (ד"ר עפרה אשל, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בכירה).
"אהבה היא הגרעין הקריטי בנפש". ד"ר עפרה אשל // צילום: מתן אשל
"מטופלת אמרה לי פעם, 'למה לי להתקשר ולהתאהב אם בסוף תגיע פרידה?' אי הכחשת הסופיות מנעה ממנה ליצור קשרים ובמובן מסוים לחיות את החיים במלואם, עם הכאבים הכרוכים בהם" (דפנה ערן).
"תשוקה היא אנרגיה חזקה וחיובית. אנשים לא תמיד מבינים שאפשר למצוא תשוקה ולהחיותה. יש לנו גרעין תשוקה שניתן להעצים, רק צריך למצוא אותו, את אותו גרעין של אמת שגורם לנו להרגיש טוב. תשוקה צריכה להיות מטרה מרכזית בחיים, שניתן לבנות ולפתח. מקצוע מתוך תשוקה, הורות מתוך תשוקה, קשר, מוזיקה, אוכל וחברים מתוך תשוקה" (עמי ברונסקי).
"המנוע החשוב לקיומנו. תשוקה מעוררת אותנו לחיות, לחשוק מינית באחר, לחשוק בהזנה, או ברצון להצליח. חיים נטולי תשוקה או עם תשוקה נמוכה נראים ומורגשים כמדבר ללא מים. אנשים מגיעים לטיפול הרבה פעמים עם תלונות שאינם יודעים מה הם מרגישים, שהם חיים על טייס אוטומטי, מרגישים כאילו שהם חיים 'חיים שלא נחיו'" (דפנה ערן).
"לעיתים מטופלים מגיעים עם תחושת 'חיים שלא נחיו'". דפנה ערן // צילום: יהושע יוסף
"תשוקה היא המלט של הזוגיות. זוגות שהופכים את מערכת היחסים לאפלטונית, המאפיינת שותפים טובים, בסופו של דבר הופכת להיות מתסכלת ואף עלולה להתפורר יותר בקלות. במקרים כאלה לא פעם אחד מבני הזוג מוצא לו אובייקט אחר לתשוקה - מחוץ למסגרת הנישואים" (אורנה אפק).
משמעות
"אני חושב שמטרה של אדם בתוך תהליך של חיפוש עצמי היא לחיות באופן טבעי מתוך הנטיות הטבעיות שלו. לכל אדם יש נטייה טבעית שלו, ואם הוא יגלה את המבנה הטבעי שלו - הוא יממש אותו. מימוש המבנה הטבעי והנטיות הטבעיות - הם במובן מסוים העצמי האמיתי. בעיניי, המטרה של אדם היא למצוא את המבנה הטבעי שלו, שבו הכל זורם" (עמי ברונסקי).
"טיפול הוא אזור סיכון־סיכוי שמצריך אומץ, גם אצל המטופל וגם אצל המטפל. הצלם המפורסם רוברט קאפה אמר, "אם הצילום לא מספיק טוב, לא היית מספיק קרוב". בעיניי, זה כך הרבה פעמים גם בטיפול. נפשו של האדם מדברת אם באמת מקשיבים לה - הקשבת נפש לנפש, כשהמטפל נמצא בתוך המפגש והתהליך הטיפולי, ודלת נפשו או ליבו נפתחת אל המטופל" (ד"ר עפרה אשל).
"טיפול הוא מפגש בין שני אנשים היוצרים ביניהם מרחב בטוח המאפשר עצירה והתבוננות. מרחב שבו נוצרת הרשות שהיתה שם תמיד ומעולם לא מומשה. יש בו הזמנה פתוחה להתבונן בפיגומי הבטון ובעמודי הקש, המהווים את התשתית שממנה ועליה צומחת הנפש; לטלטל ולהסיר את עטיפות הבושה והאשמה, את עטיפות הגאווה והעיוורון, להעז לחשוף את מה שהיה חבוי לגלוי. זו מעין חוויית בריאה של מציאות חדשה, שיש בה דמיון רב ללידה" (עמוס מיתר).
"משמעות היא טובה יותר מכדורים נוגדי דיכאון. ככל שיש משמעות עמוקה לחיינו, כך יש לנו אנרגיה טובה יותר לפעול בחיים" (אורנה אפק).
"משמעות טובה יותר מכדורים נוגדי דיכאון". אורנה אפק // צילום: גדעון מרקוביץ'
"האם ניתן לחיות חיים ללא משמעות? אני חושבת שחיים ללא משמעות הופכים לאוכל ללא תבלינים, אפשר לחיות ממנו ולהיזון ממנו, אבל ההנאה ניטלת ממנו. לעיתים אנשים מאבדים את המשמעות ומתמלאים ייאוש ועצבות ואז הם יגיעו אלינו. בתהליך הטיפול נחפש משמעות בדברים שאבדו או בדברים חדשים שנמצא. תהליך החיפוש כשלעצמו מתחיל ליצור משמעות" (דפנה ערן).
"משמעות היא חוויה סובייקטיבית. מי שמוצא משמעות הוא אדם ששמח שהוא בחיים, ובסוף ייפרד מהחיים באהבה. מנגד, זה דבר שהרבה אנשים מתקשים למצוא אותו. ואני לא בטוח שכולם צריכים משמעות. יש הרבה אנשים שמשמעות חייהם היא פשוטה, לחיות מיום ליום. במובן הפשוט והטוב, משמעות יכולה להיות - אני יודע מי אני, וזה בסדר לי שאני - אני" (עמי ברונסקי).
זיקנה ומוות
"אדם זקן מה יש לו בחייו? / הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם / הוא מדשדש אל המטבח / ושם המים הפושרים יזכירו לו / שבגילו... שבגילו... / אדם זקן מה יש לו בערבו?
לא מלך הוא / ויפול על חרבו" (דפנה ערן מצטטת משירו של דוד אבידן, "אדם זקן").
"אם אפשר היה לשלב בין הגוף בגיל הצעיר לבין החוכמה בגיל הזיקנה, העולם היה מושלם" (אורנה אפק).
"כאשר אנו שלמים יותר עם חיינו, קל לנו להשלים עם סופיותינו. המודעות לקיום סופיות החיים מאפשרת חיים משמעותיים יותר. יש התבוננות נכונה יותר, פרופורציונלית, על עצמי, על הסובבים אותי ועל החיים" (אורנה אפק).
"הדרך הכי משמעותית להתמודד עם המוות היא לחיות חיים מלאי משמעות" (עמי ברונסקי).
משפחה
"משפחה? הרשת או הקורים שבהם כולנו שזורים, לעיתים בצורה הדוקה ומצמצמת, ולעיתים בצורה רופפת מדי" (דפנה ערן).
"משפחה יכולה להיות מקור לכוח, תמיכה וביטחון, אבל גם מרעילה, ועל כן אחרי חגים הרבה אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי" (אורנה אפק).
"ילדים הם העבר - הילדים שהיינו, ההווה - הילדים שאנו, והילדים של העתיד - של כל חלומותינו ומאוויינו" (דפנה ערן).
"בניגוד לעבר, אז המטרה העיקרית היתה רק לשרוד, היום הציפיות מזוגיות הן הרבה יותר גדולות מאשר להסתדר בחיים ולשרוד, ולכן אנשים מפרקים זוגיות כשהם מרגישים לא מסופקים. הם מרגישים שהם ישרדו ויסתדרו, שלא יהיה תיוג חברתי ושהם גם ימצאו זוגיות אחרת. לגבי גירושים - צריך להיזהר שהם לא יהיו מכוערים. אם שניים ייתנו כל אחד לשני ללכת לדרכו - זה ייצא הכי זול לכולם, זול במובן הכי רחב של המילה" (עמי ברונסקי).
"גירושים זו לא רק תופעה שלילית כמו שנהוג לחשוב, וזה לא אומר שיש פה כישלון. הנישואים לא בהכרח היו טעות, הם התאימו לתקופה מסוימת. לעיתים זוגיות ממצה את עצמה כי בני הזוג מתפתחים לכיוונים אחרים, דבר שהוא טבעי. מי שהיית בגיל 25 הוא לא בהכרח מי שאתה בגיל 45. אצל מתגרשים סדרתיים - בהכרח קיימת בעיה, ייתכן של שחזור דפוס בעייתי - למשל אישה שמתחתנת שוב ושוב עם גברים מנותקים, שלא מעניקים לה חום ואהבה ולפיכך - בכל פעם היא מתאכזבת מחדש" (אורנה אפק).
"יש אינסוף סוגים של זוגיות. לכל זוג השפה והריקוד שלו" (דפנה ערן).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו