"הכוח שלי בהנהלה הוא כמו שהיה. אף אחד לא יכול לכפות עלי כלום"

שמעון מזרחי. "זו תהיה הפעם הראשונה בשנים האחרונות  שיש לנו משחק בית ביורוליג  ביום ההולדת שלי" // צילום: פיני מ. סילוק, עוזר צלם: שרון אטיאס

פעמיים במהלך הראיון הארוך עם שמעון מזרחי הוא מאבד את קור רוחו המפורסם. הראשונה היא כשאנחנו שואלים על הפועל תל אביב. לשנייה עוד נחזור.

מה יש להפועל נגדך?

"אני יכול להגיד לכם מה שאמר לי פעם אוהד הפועל: 'לימדו אותי שכל זמן שאתה עומד בראש מכבי תל אביב, הסיכויים שלנו לזכות באליפות נמוכים מאוד. אם היית עובר להפועל, היו רק מברכים אותך כל הזמן'. אז מה אני יכול לומר?

"וכי יש מישהו מאלה שמקללים שבכלל יודע מה קורה בכדורסל? לימדו אותו לקלל, אז הוא מקלל. אותם אוהדים עושים את זה גם בכדורגל".

לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת

אבל אלה לא רק האוהדים, אלא גם ראשי הקבוצה.

"ומאיפה באו ראשי הקבוצה? מהאוהדים, לא? זו עובדה. אז הם רוצים לרכוש את הלב של החברים שלהם על ידי ההתנהגות הנלוזה הזאת. וזה מגעיל. 

"אני יכול להגיד לכם שקרה משהו בשנה שעברה, שלא פרסמנו, כדי לא לחמם עוד את האווירה. בחימום בדרבי בדרייב אין, ניסו מכיוון הספסל של הפועל להכשיל שחקן שלנו". 

שמו לו רגל?

"שמו לו רגל, שמו לו כדור בין הרגליים. דברים שלא ייעשו, בטח לא ממי שעשה אותם. יש לנו את זה מונצח בווידאו". 

מישהו מראשי הקבוצה?

"לא חשוב. כשבאו ואמרו לאיש שהוא נתפס בקלקלתו ושהכל מונצח, הוא בא והתנצל".

במשחקים האלה בא לך לפעמים להגיד לשחקנים שלך לרדת מהמגרש?

"היו לנו דיונים בהנהלה, שאם מקללים אותי, או קוראים קריאות נאצה כמו 'נאצי' ו'תלכו למשרפות' - נקום ונעזוב את המגרש". 

אז אם זה יקרה שוב, יכול להיות שתרדו מהמגרש?

"בהחלט כן". 

גם אם תיענשו?

"במה יכולים להעניש אותנו? מקסימום הפסד טכני".

ואתה חושב שזה יעזור?

"אני חושב שהאלימות המילולית תגיע בסופו של יום גם לאלימות פיזית. תזכור מה היה עם האוהד שתקף את שחורציאניטיס, וגם את המעסה שלנו. גם הוא אדם שבא ויוצא מחדר ההלבשה של הפועל חופשי. בזמנו הם לא רצו להגיד את שמו".

מאבטחים מוציאים אוהד הפועל בדרבי במאי השנה. "צריך להכביד בענישה" // צילום: אלן שיבר

מה אפשר לעשות כדי לעצור את האלימות הזאת?

"אם לא מבינים בטוב, צריך להכביד בענישה. ולא לגרור עונשים של שלוש שנים על תנאי, ולא לפרוס קנסות של 100 אלף שקלים לעשרה תשלומים. זה נראה לכם נורמלי?" 

ואם היו אומרים להם לשלם את ה־100 אלף עכשיו, הקללות היו נעצרות?

"את ה־100 אלף משלם המועדון. אם פעם אחת יענישו אישית את מי שזרק, את מי שקילל, את מי שניאץ - והם ישלמו את הכסף מכיסם - הכל ייראה אחרת. ויודעים מי האנשים, כי יש מצלמות, והן ממוקדות עליהם.

"בימים האלה מתקיימים מגעים בין מינהלת הליגה לאיגוד הכדורסל, להוציא תקנון משמעת חדש שיאפשר לתבוע אישית כל מתפרע".

בהפועל טוענים שגם לכם יש אוהדים אלימים.

"אני יכול להגיד לכם שאם אני שומע בהיכל קללות מכיוון גוש כזה או אחר, אני ניגש למיקרופון ומבקש להפסיק. מעולם לא ראיתי את זה קורה בדרייב אין".

האוהדים של מכבי שרים בדרבי שירים כמו "יאללה לזיין את הפועל". זה לגיטימי?

"לא חושב, אני לא אוהב את הביטוי. אבל לא פוגעים אישית ולא מביאים את השואה לשולחן, שזה הדבר הכי מגעיל שיכול להיות".

הבעיה היא רק קריאות שקשורות לשואה? ואם סתם צועקים "שתמות", זה בסדר?

"למה אתם לא אומרים את הביטוי המפורש, 'תתאבד'? תקראו לילד בשמו! זה מה שהם שרים".

אז לא מדובר רק בעניין השואה. 

"זה בנוסף! זה חלק מהרפרטואר, לא? והנכדים צריכים לשמוע את הדברים האלה ואחר כך להביא אותם הביתה. חמור מאוד". 

מה אתה אומר להם?

"אני לא יודע להסביר להם למה מקללים את הסבא שלהם".

במשחקים נגד הפועל ירושלים זה גם קורה?

"לא. מינורי לגמרי".

אתה מקבל איומים על חייך?

"קיבלתי כל מיני קריאות נאצה וקללות בטלפון". 

המתקשרים הזדהו?

"מקללים וזהו".

אתה שונא את הפועל?

"אני לא מכיר את הביטוי הזה, שנאה. מכיר תחרות הוגנת, ישרה, בידיים נקיות ובתום לב.

"אני הגעתי למכבי ב־1969, אחרי שמכבי לא זכתה באליפות ובגביע. מועצת הפועלים הזרימה אז כספים ללא הגבלה להפועל. ואני וכמה חברים באנו למכבי, והבאנו אותה למה שהיא. אני רק התחריתי, באתי כדי להתחרות ולנסות לזכות".

גם באיגוד לא אוהבים אתכם?

"כל זמן שיש באיגוד רוב להפועל, אז יש רוב להפועל".

את החוק הרוסי הצלחתם לבטל.

"לכאורה ירדו משישה זרים לחמישה, וישראלים משניים לאחד. לנו זה לא עשה טוב, אבל אנחנו לא רוצים לחרוג, ונחיה עם זה. בגלל ההחלטה הזאת בכל משחק שלנו שניים או שלושה זרים יהיו בצד, וזה גרוע מאוד".

• • •

מזרחי, מאושיות הכדורסל הישראלי, יחגוג בחודש הבא יום הולדת 80. את רוב שנותיו הבוגרות, 50 במספר, עשה כיו"ר מכבי תל אביב.

השנים האחרונות, יש לומר, לא הסבו לו הרבה נחת. מאז הזכייה המדהימה ביורוליג ב־2014, הגיעה הקבוצה רק פעם אחת לשלב ההצלבה של המפעל, ב־2015, ועפה אחרי שלושה הפסדים לפנרבחצ'ה הטורקית. בזירה המקומית, מה שמזרחי מכנה "הלחם והחמאה", היא עברה כמה מהעונות הגרועות בתולדותיה וזכתה רק פעמיים באליפות ושלוש פעמים בגביע המדינה.

חוגגים את תואר האליפות ה־53 ביוני האחרון. "תואר האליפות היה מאוד מאוד חשוב לי" // צילום: אלן שיבר

מאז הליכתו של דיוויד בלאט בסוף עונת 2014, החליפה הקבוצה שמונה מאמנים; המאמן הנוכחי, יאניס ספרופולוס, הוא התשיעי.

מה החלק של ההנהלה בכישלון של השנים האחרונות?

"אולי במינוי מאמנים. אולי לא ראינו את העובדה שהקבוצה לא נבנתה נכון. אבל אנחנו לא מחליטים במקום אנשי מקצוע".

ביקורת רבה נמתחה על המנהל המקצועי, ניקולה וויצ'יץ'.

"מי שלא עושה, לא מקבל ביקורת. אני לא בטוח שנכון להפנות אליו את האצבע המאשימה. לכל אחד יש חלק בזה. למאמנים, לצוות המקצועי, להנהלה. ניקולה הצעיד את המועדון להרבה מאוד הישגים, מבין כדורסל מצוין. הוא תורם לנו הרבה מאוד".

הוא יישאר במועדון?

"כל עוד ירצה, הוא יישאר".

יכול להיות שהמותג מכבי נחלש לעומת מה שהיה פעם?

"אני יכול לומר לכם שהיום, באמצע ספטמבר, אנחנו כבר נוגעים ב־9,000 מנויים (מתוך 11 אלף המקומות בהיכל). זה יותר ממספר המנויים שהיה לנו בשלב מאוחר יותר בכל אחת מהשנים האחרונות".

אפקט עומרי כספי?

"אני חושב שזה בזכות המאמן, ההמשכיות של הסגל, ההופעה של דני אבדיה באליפות אירופה עד גיל 20, ההופעה של יוֹבל זוסמן בנבחרות הצעירות, והעובדה שיש את עומרי כספי ושהבאנו את הסגל המקסימלי האפשרי במגבלות שיש לנו".

זה הסגל הכי חזק בחמש השנים האחרונות?

"מבחינת הקו הקדמי, כן. כושר הריבאונד חזק יותר, משמעותית. גם בקליעה ובהשגת נקודות, מבחינת אתלטיות ומשחק מהיר, השתפרנו מאוד בהשוואה לעונה שעברה.

"מבחינת המרקם האנושי, יש לנו העונה מרקם אנושי יוצא מהכלל. מבחינת כישרון אישי - יש שחקנים ברמה גבוהה מאוד. אני מרוצה מהעובדה שהצלחנו לשמר לא מעט שחקנים מהעונה שעברה. יש המשכיות גם בגזרת המאמנים וגם בקרב השחקנים". 

אבל אין לכם רכז טבעי.

"כולם שוכחים שנייט וולטרס היה רכז מוביל בז'לגיריס. נוסף עליו יש לנו את ג'ון דיברתולומיאו, ויש לנו גם את סקוטי ווילבקין, שזה אמנם לא תפקידו הטבעי, אבל אני בטוח שהוא יתפקד הרבה יותר טוב בעמדה 2".

הבאתם את כספי כדי שיהיה הסמל?

"הבאנו אותו כי הוא תוצר של המועדון. הוא היה עשר שנים ב־NBA, ואך טבעי שהוא יחזור לכור מחצבתו. אין ספק שהוא סמל ישראלי. וזה היה מוזר מאוד, בלשון המעטה, אם ברגע שהחליט לא להמשיך בארה"ב, הוא לא היה חוזר למכבי".

הוא אמור להיות גם השחקן המוביל, לא?

"אני לא יודע מה זה שחקן מוביל. כל אחד מה־12 הוא שחקן מוביל. את המנהיגות אתה לא מעניק, אלא לוקח, ואתה מוכיח אותה במשחק. אני לא מצפה מעומרי שבמשחק הראשון ביורוליג יקלע 20 נקודות וייקח 10 ריבאונדים. סבלנות היא המפתח".

אבל אתה מסכים שלראשונה אחרי שנים, יש שחקן יליד הארץ שמוביל את הקבוצה.

"בהחלט כן. אני מזדהה איתו לחלוטין, כמו שאני מזדהה עם דני אבדיה או עם זוסמן".

אבדיה כמעט לא שיחק. גם יוֹבל שיחק מעט.

"לא, לא, לא... אל תגררו אותי למקומות לא טובים. יובל שיחק הרבה". 

אבל הוא לא עטור תהילה אחרי עשר שנים בליגה הטובה בעולם.

"הוא יגיע לזה. אנחנו בדרך כלל סיפקנו שחקנים ל־NBA. פארקר, באסטון, שאראס, אחרים. היום אתה מביא שחקנים מה־NBA. הבאנו את עומרי, כנגד זה נעביר את דני ל־NBA בעוד שנה, וזוסמן נבחן שם.

"אגב, הזהות הישראלית שלנו היא לא רק מה שרואים בקבוצה הבוגרת, אלא גם בנוער. קבוצות הנוער שלנו לוקחות אליפויות".

לא בטוח שאת האוהדים מעניין מה שקורה בנוער.

"זה לא מעניין אותם? אז כדאי שזה יעניין אותם. אם הם רוצים לראות מיקי ומוטי חדשים - משם הם מגיעים".

יש מיקי ומוטי חדשים במחלקת הנוער? מי הם?

"יש שלושה שחקנים מהנוער שמתאמנים עם הקבוצה ויהיו בסגל. דורי סהר, אחרים. השאלנו העונה 12 שחקנים מהנוער, שיתחשלו בקבוצות אחרות".

אז למה לא ראינו בעונות שעברו את הנוער של 2012 או 2013?

"יובל זוסמן הוא תוצר של הנוער. גם דני אבדיה גדל שם, עם מאמנים אישיים מהאקדמיה".

• • •

הזכייה האחרונה באליפות המדינה, לפני שלושה חודשים, הוציאה ממזרחי פרץ רגשות שלא נראה אצלו שנים, אולי מעולם. בסיום המשחק הוא פרץ בבכי לעיני המצלמות.

"זה היה רגע של התפרקות. זאת שנה שנייה ברצף שאנחנו לוקחים אליפות, ואמרתי לעצמי שאנחנו מתחילים סוף־סוף שושלת חדשה של זכייה באליפויות. בעונה האחרונה לא הגענו לטופ 8 באירופה וגם לא זכינו בגביע המדינה, אז תואר האליפות היה מאוד־מאוד חשוב לי".

מה ייחשב השנה להישג בעיניך?

"קודם כל, זכייה בגביע המדינה ובאליפות המדינה. אחר כך - להגיע לשלב ההצלבה ביורוליג".

פיינל פור הוא לא יעד?

"אני לא קופץ כל כך גבוה. אני הולך שלב־שלב. קודם כל להגיע לשמונה הראשונות. היורוליג גדל העונה מ־16 קבוצות ל־18. ברצלונה התחמשה בצורה פנטסטית, כפי שאף אחד לא האמין. מבחינת השחקנים, היא מפלצת. אם אתה מסתכל על אוסף השחקנים והסכומים המטורפים שהושקעו שם, לא היה דבר כזה.

"גם מילאנו התחזקה מאוד, וגם פנרבחצ'ה, שכולם חשבו שתהיה בבעיה כספית. וכמובן יש את צסק"א וריאל מדריד. אני חושב שיש לפחות ארבע קבוצות ביורוליג שיכולות לשחק ב־NBA". 

אם לא תגיעו להצלבה, זה יהיה כישלון?

"אני לא אוהב להשתמש במילה כישלון. זו תהיה אכזבה".

מייד אחרי ראש השנה אתם מתחילים את עונת היורוליג שלכם, במשחק נגד חימקי במוסקבה. אתה רואה את מכבי מסוגלת העונה לזכות בגביע אירופה?

"אני חושב שיש לנו קבוצה שיכולה להתמודד עם קבוצות אחרות במגרשים ניטרליים או בסדרות של הטוב מחמישה". 

בשנים האחרונות נראה שמתוך ארבע הקבוצות בפיינל פור, לשלוש כבר יש מקום קבוע - ריאל, צסק"א ופנרבחצ'ה, וכל האחרות נלחמות על המקום הנותר.

"תראו, לפני שנה ז'לגיריס התגנבה. הכל יכול לקרות".

אז מכבי תנסה להתגנב למשבצת הזאת.

"כן, בהחלט".

אתה חושב שהפועל ירושלים יכולה לשחק ביורוליג?

"מבחינת חומר השחקנים והמגרש, כן".

אז למה איל חומסקי, מבעלי הקבוצה, אומר שאתם מנעתם מהם את הכניסה ליורוליג?

"אני חושב שהוא אומר דברים לא אמיתיים. אני חושב שהוא יודע את היפוכם של הדברים: שדיוויד (פדרמן) ואני עשינו הכל כדי שהם ייכנסו. הם גם יכלו להיכנס ליורוקאפ ולא רצו".

לא יפריע לך שהם ישחקו ביורוליג?

"ודאי שלא. אם היתה עוד קבוצה ישראלית ביורוליג, זה היה מחזק את האחיזה של ישראל ביורוליג". 

מתנגדיך טוענים שמבחינתך רק מכבי קיימת. שאתה לא רואה קבוצות אחרות סביבך.

"תראו, אם היינו ברחוב עכשיו, הייתי משתמש במילה לא יפה. 50 שנים אני פועל רק למען הכדורסל הישראלי. בפיב"א, ביורוליג, באיגוד הכדורסל, קשרים בינלאומיים. תמיד דאגתי לכדורסל הישראלי, לא רק למכבי. ברור שמכבי תמיד היתה בראש מעייניי, אבל להגיד דבר כזה זה מגעיל".

• • •

כבר 50 שנים שמזרחי מגיע לאימוני הערב של מכבי. בכל מזג אוויר, בכל מצב. גם היום, בגיל 80, הוא לא מחמיץ כמעט שום אימון.

"אמנון נתנאל, שהיה איש משק במועדון, אמר לי פעם: 'שמעון, כשאתה נמצא באימון, זה טיפה אחרת'. אבל זו לא הסיבה שאני שם. אני חושב שאתה לא יכול להרגיש את הקבוצה, להבין איפה הבעיות שלה, אם אתה לא נמצא עם הקבוצה. אם אתה לא מרגיש את השחקנים, את האווירה, את הזיעה".

אתה היחיד בהנהלה שבא לאימונים?

"יש גם אחרים, אבל לא בתדירות שלי".

לפני כמה שבועות השווית את ספרופולוס ליהושע רוזין האגדי. לא שמענו אותך מתלהב ככה שנים ממאמן של מכבי.

"אני מתלהב מיאניס כמו מרוזין, כי הוא לא רק מאמן כדורסל, הוא גם מלמד כדורסל. אם תבואו לראות אימון, תראו כמה הוא מלמד.

"בעיניי זה חשוב מאוד. יהושע תמיד היה אומר שחסרים יסודות, ופה אתה רואה מאמן שממש מלמד כדורסל. כל אימון הוא חוויה בפני עצמה. הכבוד והיראה של השחקנים כלפיו, במובן הטוב, חשובים. והוא נכנס מהר מאוד לדנ"א של מכבי. ההזדהות שלו עם המועדון ועם הערכים שלו היא מדהימה".

זה לא היה בשנים האחרונות?

"אני יכול לומר שמהבחינות הללו הוא עולה על המאמן הקודם".

ועל דיוויד בלאט?

"בלאט זה טיפוס אחר. הוא ידע להכתיב לשחקנים את הרצונות שלו, להטביע את אופי המשחק שהוא רוצה. לבלאט יש הרבה מאוד מעלות, אי אפשר לקחת את מה שיש לו. תמיד הערכתי אותו".

עם בלאט והגביע ב־2011. "ראיתי אותו כשהתקשה לעלות במדרגות ביד אליהו, זה היה מכמיר לב. אני מאחל לו בריאות מלאה" // צילום: אלן שיבר

ועדיין, יאניס לא הצליח להביא את מכבי להצלבה.

"הוא בא לקבוצה אחרי ההפסד בגראן קנאריה. יכול מאוד להיות שאם הוא היה המאמן מתחילת העונה, התוצאות היו אחרות".

למה לא השארתם את בלאט אחרי הזכייה ביורוליג?

"הוא קיבל הצעות מה־NBA, ואתה לא יכול לחסום מאמן. כשצביקה שרף היה חתום אצלנו ובא ואמר לי, 'קיבלתי הצעה מאריס סלוניקי', אמרתי לו: 'צביקה, זה העתיד שלך. אם ההצעה כל כך קוסמת, אני אשחרר אותך'". 

בעונה ההיא דובר הרבה על כך שלא רוצים את בלאט במועדון.

"אני לא זוכר דבר כזה. אני וחבריי תמיד הערכנו ואהבנו את בלאט. את הדמות שלו, את האופי, את הדרך הפנטסטית שבה הוא מתנהל. אני תמיד שמרתי על קשר איתו. אני בטוח שברבות הימים הוא יהיה טל ברודי שני, בכך שייצג את מדינת ישראל בפורומים בינלאומיים". 

לא התכנסתם אז, אחרי ההפסד לנס ציונה, ורציתם לפטר אותו?

"אני לא זוכר שהתכנסנו כדי לפטר את בלאט. כשאני צריך לפטר מאמן, אני לא ישן ארבעה חודשים לפני. לפטר מאמן זה לא קל. נכון שבעונות הקודמות זה קרה יותר מדי. לפעמים זה מתחייב".

אם הייתם באים אליו בסוף משחק הגמר במילאנו ואומרים לו "קח חוזה לשלוש שנים", סביר להניח שהוא לא היה מחפש עבודה ב־NBA.

"אני לא יודע לומר בדיעבד. תזכרו שהיו לנו מגעים עם בלאט כעבור שנתיים, ובשניות האחרונות זה עלה על שרטון".

נפגעת?

"אני יכול להגיד שחבל שזה קרה. הייתי בטוח שזה עומד להתגשם". 

שוחחת איתו אז? 

"כן. הוא הסביר לי שהיו לו כל מיני חסמים, חלקם יותר אישיים. הבנתי, ועברנו הלאה".

יכול להיות שהוא לא שכח את היחס אליו?

"לא נכון. ממש לא".

אולי לא מבחינתך, אבל יש עוד אנשים בהנהלה של מכבי.

"זה לא נכון להצביע על אדם כזה או אחר. אני לא חושב שזה מה שעמד מאחורי ההחלטה שלו לא לחזור".

היית רוצה לראות אותו חוזר למכבי?

"תמיד אשמח לראות אצלנו את דיוויד בלאט, בתפקיד זה או אחר".

גם כמאמן?

"גם, בהחלט".

זה עוד יקרה?

"הכל ייתכן".

מתי נודע לך על המחלה שלו?

"ידעתי שהוא בא לארץ לעבור ניתוח בגב. אחרי הניתוח הבנתי שהניתוח לא עלה יפה, וגרירת הרגל נמשכה. ראיתי אותו כשהתקשה לעלות במדרגות ביד אליהו, זה היה מכמיר לב. אחרי שהוא הודיע בפומבי על המחלה שלו, דיברתי איתו כמה פעמים. אני מאחל לו בריאות מלאה".

• • •

הפעם השנייה בראיון שבה מזרחי מאבד לרגע את שלוותו, שלא לומר מתעצבן, מגיעה כשאנחנו שואלים אותו על אחד, פיני גרשון.

אתה בקשר איתו?

"לא, כי הוא עובד באיגוד הכדורסל". 

או אולי משום שהוא דיבר מאוד לא יפה על מכבי.

"פיני גרשון הוא האחרון עלי אדמות שיכול לדבר לא טוב על מכבי". 

פיני גרשון. "שימשיך בשלו" // צילום: משה שי

אבל הוא עושה את זה.

"בעיה שלו. אני יכול להבטיח לך דבר אחד: אנחנו במכבי לא נפצה פה. הוא יכול להמשיך בשלו".

למה?

"לא אגיד. הוא יודע טוב מאוד. אני גידלתי את פיני גרשון. כשהגעתי למכבי, הוא היה במכבי דרום עם צביקה. אני מיניתי אותו למאמן מכבי דרום.

"הוא עבד במכבי, נזקפות לזכותו הרבה הצלחות. הוא מנהל משחק בחסד עליון. אני לא יודע מה מביא אותו לדבר כפי שהוא מדבר".

ניסית לדבר איתו?

"לא. למה? כי לא בא לי".

הוא לא המאמן הכי טוב שהיה למכבי?

"לא חושב. הוא היה מאמן מצוין ומעוטר. היו עוד מאמנים טובים, כמו בלאט ואחרים. אלוהים חנן את פיני בתכונות של רלף קליין בניהול משחק".

וגם בפה גדול.

"כן, אולי יותר מדי".

הוא יכול לחזור פעם למכבי?

"אני אומר - never say no".

באמת? למרות הכל?

"כרגע זה לא על הפרק. אני גם לא חושב שהוא מעוניין לאמן קבוצה. יש לנו מאמן, שאני מקווה שיישאר איתנו כמה שיותר. אני לא מסתכל כרגע על מאמנים אחרים".

בשבוע שעבר שוב עלתה מכבי לכותרות בעקבות הפרסום של אלי סהר ב"ישראל היום" כי בהנהלה שכרו חוקרים פרטיים כדי לבדוק את התנהלות המועדון, וכי חלק מהעובדים עברו "בדיקת שב"כ" שבעקבותיה אושפז אחד מהם. על פי גורם עבר במועדון, החקירה נוהלה ללא ידיעתו של המנכ"ל אלי דריקס בעת שהיה בחופשה פרטית, ובעקבותיה החליט דריקס לפרוש. הגורם אמר עוד כי בעקבות פרישתו של דריקס ביטלה חברת נדל"ן את כוונתה לתת חסות לקבוצה.

"לא היתה חקירה ולא היו חוקרים פרטיים", אומר מזרחי נחרצות, "זו לא אמת. כמו בכל חברה מסודרת, מפעם לפעם אנחנו עושים רענון נוהלי, בודקים את ההתנהלות. משרד של רואי חשבון עשה זאת. מה פתאום 'בדיקת שב"כ'. לא היה ולא נברא.

"ואני לא יודע על עובד שאושפז בעקבות הבדיקה. גם לא היתה שום חברת נדל"ן שביטלה את הכוונה להיכנס כמאמצת בגלל שדריקס עזב.

"אלי לא פרש. כבר לפני שנה הוא הודיע לנו שהוא רוצה לצאת לדרך חדשה, כי מיצה את עצמו. למרות זאת הוא המשיך. בשלב הזה הוא יישאר עד סוף השנה, ואם יהיה צורך, אף מעבר לכך".

• • •

אתה מתערב למאמן בתרגילים באימון?

"אני לא מדבר עם המאמן על תרגילים. אני יכול מדי פעם לשאול אותו איך הוא רואה את הקבוצה, אם חסר לו משהו. ואני מזמן אותו לפעמים לישיבות הנהלה, שירצה את משנתו ויגיד מה הוא חושב".

במשחקים קורה שאתה מתערב?

"בחיים לא. אני גם יושב רחוק ממנו עכשיו".

זו לא היתה החלטה של דיוויד פדרמן שתשבו רחוק?

"סליחה? בהחלט לא. בואו תבינו משהו. אף אחד לא יכול לכפות עלי כלום. אם יש דברים נבונים, שמתקבלים על הדעת, אז הכל נעשה בעצה אחת".

למה זה התקבל על הדעת? ישבתם קרוב מדי?

"יש כאלה שסברו שצריך לאמץ אצלנו את השיטה שיש ביורוליג, שלא מתירים להנהלה לשבת בסמוך למאמן. אבל העובדה היא שבליגה המקומית כולם חיקו אותי".

אולי העובדה שישבתם צמוד למאמנים הלחיצה אותם.

"אני לא יודע. אם עצם הישיבה היוותה לחץ, אז כנראה שעשינו נכון".

הכוח שלך בהנהלה הוא כמו שהיה?

"אני חושב שכן. העובדה היא שאני היו"ר. אני מצליח להחזיק את ההנהלה מאוחדת ומלוכדת. אנחנו מצליחים להחזיק את הקבוצה, את מחלקת הנוער, את כל מה שקשור במכבי, בדרך יפה מאוד".

איך היחסים עם דיוויד פדרמן?

"מצוינים". 

בתקשורת אמרו שדיוויד ודני קצת דחקו אותך הצידה.

"לא יודע מי אמר. מי שאמר, אמר שטויות".

אתה מנהל את ישיבות ההנהלה?

"אני יו"ר המועדון, יו"ר הדירקטוריון, ומטבע הדברים אני מנהל את הישיבות".

אז אתה האיש החזק במכבי?

"אני לא אוהב את הביטוי הזה. אין חזק וחלש. כל אחד תורם את חלקו במה שהוא מבין ובמה שהוא יכול לעשות".

עם דיוויד פדרמן ביורוליג ב־2017. "היחסים בינינו מצוינים" // צילום: אלן שיבר

אתה מתגעגע לפעמים לתקופה שבה היו לקבוצה רק שני מנהלים, אתה ושמלוק מחרובסקי?

"ההנהלה של אז באמת היתה מצומצמת יותר, אבל עמדה בפחות אתגרים מאשר היום. אני לא בטוח שבהנהלה ההיא יכולנו להתמודד עם האתגרים של היום".

אילו אתגרים?

"התמודדות עם קבוצות היורוליג של ימינו. כיום יש לנו איתנות כספית יותר חזקה".

אבל אז הרגשת נוח יותר.

"אני מרגיש מאוד נוח היום. ואני יכול רק להגיד תודה שיש לנו חברים ושותפים כאלה, אחרת לא היינו יכולים להחזיק את המועדון".

• • •

יש משהו שאתה מתחרט עליו ב־50 שנותיך במכבי?

"לא יכול להיזכר עכשיו במשהו".

יש מישהו שאתה צריך לבקש ממנו סליחה על משהו?

"לא שאני יכול לזכור. אם אי פעם פגעתי במישהו, אני יכול רק להצטער. לא חושב שפגעתי, אני מתייחס לכל אדם בכבוד". 

שמלוק אמר לנו בראיון ב־2012 שהוא פגוע ממך.

"שמלוק היה בשבילי כמו אח. אם פגעתי בו, זה בוודאי לא היה בכוונה. אני דאגתי לכל מה שקשור בסדרי ההלוויה שלו".

אז למה הוא מצא את עצמו מחוץ למכבי?

"בטח לא בגללי". 

אז בגלל מי?

"אני לא יכול להגיד לכם למה הוא עזב".

אתה באמת חושב שזה היה מרצונו?

"כן. אני תמיד אהבתי את שמלוק. היה לו לב והיתה לו גישה ישירה לשחקנים. הוא הבין כדורסל בצורה בלתי רגילה".

כאב לך שהוא עזב?

"בהחלט כן. אבל תזכרו ששמלוק החליט מרצונו, ועשה חפיפה עם מוני פנאן".

מה עשה לך הסיפור של מוני?

"השאיר לי צלקת קשה. הייתי חבר קרוב שלו, ולא ידעתי כלום. וכמובן, האובדן שלו".

לא ידעת בכלל על כל העיסוקים שלו?

"ידעתי על החברה שלו, הכרתי את השותף שלו, ידעתי איפה המשרד שלו. אבל לדעת שהוא מלווה כסף לשחקנים או לאנשים מקורבים? הוא בחיים לא שיתף אותי".

לא היה דיבור על זה בקבוצה? השחקנים לא דיברו ביניהם?

"אם דיברו ביניהם, אני לא ידעתי על זה".

כלומר, היית בתדהמה מוחלטת כשהפרשה נחשפה?

"בהחלט. הגעתי מארה"ב ישר לשבעה של מוני, ואז אשתו אמרה לי: 'הוא היה השחקן הגדול בתבל. הוא הסתיר מכולנו את האמת'. אני לא יודע מה היא ידעה, אני רק יודע שלי לא היה מושג. אם הייתי יודע, חייו אולי היו ניצלים".

• • •

מזרחי נולד ב־1939 בתל אביב למשה, בנקאי, ועליזה, עקרת בית. אביו שיחק כדורגל במכבי תל אביב וטניס במגרשי מכבי, ואף השתתף במכביה הראשונה כאתלט. ממנו ספג מזרחי את האהבה למכבי. לא רק בכדורסל, אגב: הוא פוקד עם הנכד שלו את כל משחקי הבית של קבוצת הכדורגל ("אני קונה שני מינויים כל עונה"), ולפעמים גם את משחקי החוץ. בעבר הלך גם למשחקים של קבוצת הכדורעף.

בצבא שירת כחוקר במצ"ח, ובמילואים הגיע עד דרגת אלוף משנה. את לימודי המשפטים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב־1969, כשקבוצת הכדורסל של מכבי היתה במשבר, היא פנתה למזרחי וביקשה ממנו לכהן במשך שלושה חודשים כיו"ר המועדון. המינוי ההוא הפך לקבוע.

הוא זכה עם מכבי ב־43 אליפויות המדינה, ב־36 גביעי המדינה ובשישה גביעי אירופה, מה שמציב את הקבוצה במקום השלישי בין הקבוצות האירופיות בכל הזמנים (אחרי ריאל וצסק"א).

בשנת 2004 השיא מזרחי משואה בטקס הדלקת המשואות, וב־2011 זכה בפרס ישראל לספורט ולתרבות הגוף. בסוף 2018 נכנס להיכל התהילה של היורוליג.

הציעו לך להצטרף לפוליטיקה?

"הציעו לי בזמנו. היו כאלה שסברו שאני מתאים לזה. אבל נדרתי נדר לאבי המנוח, שלעולם לא אלך לפוליטיקה, ואני מקיים אותו".

מהליכוד הציעו לך?

"מה זה חשוב? הציעו. לא מהרשימה המשותפת".

הוא היה נשוי במשך 45 שנים לציפורה קרסו, עד שנפרדו ב־2009. בתם, מיכל (52), היא בוגרת לימודי כלכלה ומנהל עסקים ("והיום בעיקר דואגת לילדים"), ואם לשלושה - רון (22), ששיחק כדורסל בקבוצת הנוער של מכבי ועכשיו משרת בקבע; דנה (18); ומאיה (16 וחצי).

בנו של מזרחי, שי (49), גם הוא עורך דין. עד לפני חמש שנים עבד במשרד של אביו, והיום הוא שופט בבית משפט השלום בתל אביב, מתגורר בהרצליה, נשוי ואב לשלושה: התאומות אלה ושירה (9), ואופק (6).

עם הנכד רון ב־2012 "קשר מיוחד" // צילום: אלן שיבר

• • •

מזרחי הוא עורך דין פעיל, שמנהל משרד המתמחה בדיני נזיקין, תאונות דרכים, ביטוח, חוזים, חברות ומקרקעין ומופיע בבתי משפט. היום שלו מתחיל ב־6 בבוקר ביקיצה טבעית. הוא עובר על העיתונים, אוכל ארוחת בוקר ויוצא למשרד בתל אביב או לבית המשפט. למחרת הפגישה שלנו הוא אמור להופיע בבית המשפט בנצרת; לכל מקום הוא נוהג בעצמו.

אחרי הדיונים בבתי המשפט הוא שב למשרד, ומשם לאימון של מכבי. בערב הוא חוזר הביתה, עובר על התיקים של יום המחרת, קורא עוד קצת עיתונים וצופה בחדשות הספורט. הוא לא נרדם לפני שפתר לפחות שלושה תשבצים.

ב־2017 נפרד מזרחי מבת זוגו, עו"ד ענבר בארי (51), אחרי שמונה שנים יחד. הוא עזב את הבית בבנימינה ועבר להתגורר לבדו במגדלי יו בתל אביב.

הפרידה היתה ברוח טובה?

"בהחלט. בהבנה מלאה. נשארנו חברים טובים, היא גם באה ועובדת פה במשרד, אנחנו בקשר הדוק".

אתה רואה את עצמך שוב בזוגיות?

"לא יודע. כרגע זה לא נראה באופק, אבל אלה דברים שיכולים להשתנות בִן־רגע".

קשה לגור לבד?

"מתרגלים. אני יוצא הרבה כשאפשר, ויש לי משפחה אוהבת סביבי".

מי מבשל לך בבית?

"בצהריים אני אוכל כאן במשרד. בערבים אני אוכל בבית. יש לי בן ובת. דואגים לי, אני לא נשאר רעב".

ובסופי שבוע?

"את ארוחת ליל שבת אני אוכל אצל בתי מיכל, היא גרה ממש קרוב אלי, חמש דקות הליכה. בשבת אני אצל בני שי, בהרצליה, או שכולנו נפגשים לארוחה משותפת".

איך היה המעבר לתל אביב?

"אגיד לכם את האמת. כדי להגיע בבקרים מבנימינה לתל אביב, אתה לא צריך לקום ברבע ל־6. אתה צריך לקום ברבע ל־4, כדי להיות ברבע ל־6 על הכביש. עשיתי את זה כמה שנים טובות.

"ניסיתי פעם אחת לנסוע ברכבת, וקיוויתי שאוכל לשבת ולקרוא. אבל כל אחד בא אלי, 'מה יהיה במכבי?', 'מי יבוא?'. אמרתי לעצמי, כבר יותר טוב להיות באוטו". 

אתה יוצא לבלות?

"כן, אני הולך למופעים".

ושם בטח מזהים אותך.

"כן, רבים מבקשים להצטלם איתי. אני עושה זאת באהבה רבה".

לא קשה לעבור מבית פסטורלי בבנימינה למגדל דירות?

"צריך להסתגל, אתה יודעים".

איפה תחגוג את ראש השנה?

"במלון, עם אשתי לשעבר ציפורה וכל הילדים, כל המשפחה". 

אתה בקשר עם ציפורה?

"בהחלט. היא אם ילדיי, היינו נשואים הרבה מאוד שנים, ונפרדנו ברוח טובה. זה חשוב מאוד. לְמשפחה אין תחליף".

אתה מצליח להיות סבא?

"אני קשור מאוד לנכדים. בכל סוף שבוע אנחנו יחד, ולפעמים גם באמצע השבוע".

הם באים למשחקים של מכבי?

"כשהם יכולים, כן. גם מיכל ובעלה יורם באים. יורם הוא גם חבר הנהלה אצלנו. הוא שיחק כדורסל ומבין כדורסל".

• • •

אתה אדם מאושר?

"בהחלט, אני לא מתלונן. לא שמעתם אותי מתלונן".

הגיל מעסיק אותך?

"לא. אם אצטרך לחשוב שהנה מגיע גיל 80, ומה קורה אחריו, אני לא כל כך אוהב את המחשבות האלה".

המוות מפחיד אותך?

"האמת היא שלא. זה לא משהו שאני יכול למנוע. אם יש משהו שאני יכול להילחם נגדו או להתמודד איתו אז כן, אבל אלה דברים שהם דרך הטבע". 

איך הבריאות, אגב?

"בלי עין הרע, אתם רואים".

אתה עושה ספורט? כושר?

"אני עושה הליכות לפחות פעמיים בשבוע, וזהו".

עישנת פעם סיגריה?

"לא עישנתי סיגריה מעולם. עישנתי סיגרים, אבל הפסקתי לפני 15 שנים".

אתה שותה אלכוהול?

"לא נוגע".

גם לא יין?

"אפילו בפסח אני לוקח לגימה קטנה מכל אחת מארבע הכוסות".

יש לך חברים?

"יש לי חברים שהולכים איתי יותר מ־50 שנים. שירתנו יחד בצבא, אנחנו שומרים על מסורת של ארוחת צהריים משותפת כל שלושה שבועות. יש לי גם חברים אחרים, אני משתדל לשמור על קשר עם אנשים. בשבתות אני משחק כדורעף עם חברים קבועים בדן אכדיה.

"אגב, אם תבואו לשמחות של מכבי, כמו חתונות, תראו שם את מיקי ומוטי, את אולסי, את שוקי שוורץ, את זיסמן. אודי (רקנאטי) עושה כל פעם מפגש ותיקים אצלו בבית, משחקים כדורסל ליד הבריכה. אז תבין שהעניין של הקִרבה והמשפחתיות נשאר כאן לנצח".

"לא מכיר את הביטוי שנאה" // צילום: פיני סילוק

 

איך תציין את יום ההולדת?

"זו הפעם הראשונה בשנים האחרונות שיש לנו משחק בית ביורוליג ביום ההולדת שלי. השנה זה יהיה משחק הבית הראשון שלנו, נגד הכוכב האדום בלגרד". 

אז יחגגו לך בהיכל.

"לא יודע. כמה שפחות חגיגות, יותר טוב. בשביל מה זה חשוב?"

לא היית מצפה שיעשו לך חגיגה גדולה?

"לא, באמת שלא".

עד מתי תהיה במכבי?

"כל זמן שכוחי במותניי, וראשי צלול, וכל זמן שאני חושב שאני יכול לתרום לכדורסל ולמועדון, אני אשמח להמשיך".

תשלים לנו את המשפט: שמעון מזרחי הוא...

"מכבי".

• • •

מהפועל תל אביב נמסר בתגובה: "הטענה שאחד מאנשי הספסל של הפועל שם רגל לשחקן מכבי וזרק עליו כדור היא בדיחה ממוחזרת מהעונה שעברה. צחקנו מהשטות הזו בעונה שעברה, אבל על בדיחה לא חוזרים פעמיים. האירוע כפי שהוא מתאר אותו מעולם לא קרה. 

"בקשר לשאר הטפות המוסר של מזרחי, נספר לו שרק לפני כמה שבועות הפיצה מכבי ברשתות החברתיות שלה תמונה של שחקן שעליו מודבקת מדבקה, שבה נראה צלף יורה בסמל של הפועל. כשאוהדי מכבי נכנסו לדרבי עם חולצות 'למחות את זרע עמלק' ו'מוות להפועל', היו ראשיה היחידים באולם שלא ראו". 

השאלון - "ההישג הטוב ביותר: גביע אירופה הראשון ב־1977"

במה אתה הכי גאה בכל שנותיך במכבי?

"אני גאה במסורת. בראש השנה יש כינוס של הקבוצה, בפסח יש כינוס. אנחנו לא מתעלמים גם מכריסמס או מהשנה החדשה, ונותנים לשחקנים הזרים שי מיוחד לחג. בזמן מחנה האימונים בפולין הקבוצה ביקרה במחנה ריכוז. אנחנו חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית".

פסח וראש השנה מדברים לשחקנים הישראלים. מה זה אומר לשחקנים האמריקנים?

"הם כולם מכבדים את חגי ישראל, כולל כיפור. הם לא ישמעו מוזיקה ולא ייסעו באוטו בכיפור". 

איך אתה יודע?

"אני יודע, כי הם מחונכים ככה". 

יש לך קשר אישי עם השחקנים?

"לא. אם יש שחקן שנפצע חלילה, או לא מרגיש טוב, אני כמובן שואל ומברר".

יש מצב ששחקנים מצלצלים אליך?

"אם מישהו צריך משהו מיוחד, זה יכול לקרות".

מה ההישג הספורטיבי הטוב ביותר של מכבי בכל שנותיך?

"גביע אירופה הראשון, בלגרד 1977. זו היתה שבירה של תקרת הזכוכית. ב־1969 קבענו לנו למטרה לזכות בגביע בתוך עשר שנים. אני וחבריי המנוחים צבי רול ושמלוק, וייבדלו לחיים ארוכים - אמנון אבידן, אריה ברנוביץ' ואחרים, החלטנו להידמות לריאל מדריד, שהיתה מועדון פאר. השגנו את המטרה בתוך שמונה שנים, וזה היה הישג עצום".

חוגג אליפות בראשית שנות ה־80. "כל זמן שכוחי במותניי - אשמח להמשיך במכבי" // צילום: משה שי

מי המאמן הכי טוב שהיה לקבוצה?

"אם אני מודד לפי הישגים - רודי דאמיקו. זכינו איתו בכל התארים האפשריים: גביע אירופה, אליפות המדינה, גביע המדינה, הגביע הבין־יבשתי, לא משנה שכל ניצחון היה בנקודה או שתיים.

"מה שיפה הוא שבשלב מסוים באותה עונה, שחקנים באו אלי ואל שמלוק ואמרו: 'תשמעו, הוא לא מחזיק את הקבוצה, אולי צריך להחליף אותו'. אמרנו: 'לא מחליפים'. אתה חייב להיות עם אורך רוח.

"בזמנו, פיני ובלאט לא אהבו את פארקר ואת באסטון, ואחרי שבועיים־שלושה ביקשו שנחליף אותם. אמרתי: 'על גופתי המתה. תחכו עוד חודש'. ואז הם הפכו לכוכבים. אתה לא יכול לשפוט שחקנים על פי כמה אימונים ומשחקים, בלי שאתה נותן להם הזדמנות".

דאמיקו הביא ארבעה תארים בעונה. פיני גרשון הביא שלוש זכיות בגביע אירופה בארבע עונות, ימי הזוהר של מכבי.

"בסדר גמור, גם היה לו הרכב שחקנים טוב מאוד".

איזה שחקן הכי אהבת במכבי?

"בלוחמנות - את מוטי ארואסטי. מי ששינה את מפת הכדורסל - טל ברודי. נס בדאלונה, הניצחון הראשון על צסק"א מוסקבה בווירטון, בלגרד - הרבה מאוד בזכותו. הוא גם דמות, הוא שינה את כל התפיסה.

"לא אשכח איך בחדר ההלבשה כולם היו מסתכלים איך הוא שורך את שרוכי הנעליים שלו. מיקי ישב והסתכל עליו. איך הוא גרב את הגרביים. איך הקפיד על כל תג שעשה. טל ברודי גרם לכך שהרבה בני נוער באו אז לכדורסל, במקום ללכת לטניס. 

"ומיקי ברקוביץ' הוא ווינר. כדור אחרון תמיד למיקי".

תבחר את החמישייה של כל הזמנים.

"זאת תהיה החמישייה של וירטון - טל ברודי, אולסי פרי, ג'ים בוטרייט, לו סילבר, מיקי ברקוביץ'. זה לא נמדד במי לוקח הכי הרבה ריבאונדים.

"אחר כך באו כמובן שחקנים כמו פארקר, שאראס, באסטון ואחרים. אבל מי שהתחיל את השושלת הנצחית הזאת, זה החבר'ה האלה". 

השחקן הזר הטוב ביותר?

"אנתוני פארקר". 

ושאראס?

"שאראס היה מנהיג. תזכור את המשחק (מול סיינה, 2005) שהיה לו 0 מ־8 מחוץ לקשת, ואת השלשה המנצחת הוא קלע".

מה היה הכישלון הכי צורב?

מזרחי עוצר לדקה ארוכה. "אני לא יכול לדבר על הפסד ספציפי, אבל לא לזכות באליפות, או לא להגיע לגמר גביע המדינה, זה דבר צורם מאוד".

מי היה השחקן הכי גרוע שהבאתם?

"אולי אד הורטון, בעונת 90'-91' (צוחק). ענק כזה. הוא דווקא היה שחקן מבטיח. אבל לא תמיד אתה מצליח.

"קחו, למשל, את סופו. בהתחלה מאוד הצלחנו. אני מבין שהיום הוא חזר לשחק בליגה הראשונה ביוון, אבל הוא צריך להוריד 60 קילו או משהו כזה".

מה היה הרגע הכי מביך שלך במכבי?

"מה שקרה אחרי המשחק עם הניו יורק ניקס במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, באוקטובר 2009. לעיני קהל עצום כזה, פיני לא רצה לרדת מהמגרש" (פיני גרשון העיר לשופט ברבע השלישי, ספג עבירה טכנית שנייה והורחק. רק אחרי רבע שעה הסכים לרדת לחדר ההלבשה; ע"נ).

זיכרונות - החדרנית הרוסייה שהוציאה את הכורסה

50 שנים במכבי מספקות לשמעון מזרחי אינספור רגעים בלתי נשכחים. ובלי עין הרע, הוא זוכר אותם לפרטי פרטים.

למשל, הסיפור על הנסיעה עם הקבוצה למוסקבה בתחילת שנות ה־90. בין ישראל לרוסיה עדיין לא היו אז יחסים דיפלומטיים, ולנסיעה הצטרפו רן פקר ז"ל, שהיה תא"ל (מיל') אחרי שירות ארוך בחיל האוויר, ומנחם דיגלי, שהיה אל"מ (מיל'), מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר. את הוויזות קיבלה הקבוצה דרך וינה, יום לפני הנסיעה. 

"ברגע שהגענו לשדה התעופה במוסקבה, לקחו את פקר ודיגלי למלון אחר. כנראה ידעו בדיוק מי הם. אבל הם פחדו להיות במלון ההוא, ובלילה התגנבו למלון שלנו. אני ומוני ישנו באותו חדר והכנסנו אותם לחדר שלנו.

"היה במלון נציג רוסי רשמי, שתפקידו היה לטפל בנו. בבוקר הוא בא לחדר שלנו, שאל מתי אנחנו יוצאים למשחק, אם צריכים משהו. אמרנו שלא.

"הוא הולך, ואחריו עוד דפיקה בדלת. הבבושקה שמסדרת את החדר באה ומדברת איתנו ברוסית. לא מבינה מילה באנגלית. מצביעה לנו על הכורסה, שהיא רוצה לקחת אותה. מה כורסה? לא ביקשנו שום דבר. לוקחת את הכורסה והולכת.

"אחרי שעה היא שוב דופקת, מחזירה את הכורסה. אמרתי למוני, בוא נראה מה קורה פה. התחלנו לבדוק את הכורסה מכל הכיוונים.

"אחרי כמה דקות של חיפוש, אנחנו מוצאים מתחת למושב מכשיר הקלטה קטן. אמרנו, וואי, זה לא ייאמן. זה אחד הדברים שקשה לי לשכוח".

גם את גמר היורוליג בסלוניקי, ב־20 באפריל 2000, מזרחי לא ישכח. "ליל הסדר חל בערב שלפני הגמר. במלון לא היה חדר אוכל גדול מדי. לקחנו האנגר גדול וארגנו ליל סדר המוני לאוהדים. לראות ליל סדר בסלוניקי עם אלפי ישראלים ועם חלק מהקהילה היהודית בסלוניקי, זה מסוג הדברים שמרחיבים את הלב".

בשנה שאחרי התקיים גמר הפיינל פור בפריז. "לבוא לפריז ולראות את ההיכל בברסי צבוע בצהוב היה מחזה מדהים. לראות את התדהמה על הפרצופים של ראשי פיב"א, לראות אותם מתלחשים ביניהם, 'תראו מה הם עשו כאן' - זה ריגש אותי. נתן לי להבין שבין שהם אהבו את זה ובין שלא - הנה אנחנו פה. ואחרי זה לראות את השאנז אליזה צבוע בצהוב - אלה דברים שלא יישכחו לעולם".

shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו