רבנים בכירים אישרו מתווה שיאפשר לקייסים בקרוב לערוך טקס חופה שמשלב בין המסורת האתיופית וההלכה, זאת עשרות שנים לאחר שבני העדה האתיופית עלו לישראל. ברבנות עדיין לא אישרו את המתווה המוצע, אך הרבנים מציינים שמדובר בפריצת דרך הלכתית של ממש, שייתכן שתגרום למהפכה.
במשך השנים התעוררה בעיה הלכתית לא פשוטה. מחד, ליהדות אתיופיה יש טקס בן מאות ואלפי שנים לעריכת חתונה, ויש רצון עז לשמור על המסורת הזו ועל מנהגיהם. מנגד, לא מדובר בטקס ההלכתי המקובל, מכיוון שבין היתר הכלה לא מקבלת טבעת לשם קידושין, לא נמסרת כתובה אלא הסכם נישואים אחר וגם אין ברכת אירוסים ושבע ברכות, מה שהופך את החתונה ללא תקפה מבחינת המסורת ההלכתית. מכיוון שכך, עד היום לא אושר לקייסים לערוך חופות דרך הרבנות הראשית. כאן יצויין כי רוב הרבנים בישראל אינם מורשים לערוך חופות באישור רשמי של הרבנות הראשית, בשל תנאים קשוחים וגבוהים במיוחד לקבלת רחשיון קבוע, אך הם מחתנים בדרך עוקפת, באמצעות ארגון צהר הפועל ומחתן כבר שנים בתוך מסגרת הרבנות הראשית לישראל
בכנס של המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, יחד עם נציגי ארגון רבני "בית הלל", ארגון "עיתים" וקייסים, הוצג בירור הלכתי שמשווה בין המסורות הנהוגות בטקס הנישואים של יהודי אתיופיה לבין הלכות סדר החופה והקידושין על פי שולחן ערוך. בין היתר הוצגו האתגרים שעומדים בפני אנשי העדה, שמבקשים להתחתן על פי מנהגי אבותיהם אך רוצים לקיים את טקס החתונה על פי ההלכה הנהוגה בישראל.
כהין (קס) סמאי אלאס, יושב ראש המועצה הרוחנית זרע אהרון כהנת // צילום: יח"צ הקריה האקדמית אונו
בדיון הוצגה תשובה הלכתית שחיברו הרב ד"ר שרון שלום והרב ש"י ויצמן, שמתווה טקס נישואים שמשלב בין שתי המסורות. התשובה הוצגה לרבנים ולקייסים בכירים וקיבלה את הסכמתם. הרעיון הוא שלראשונה, קייסים יוכלו לערוך חופה וקידושין. הליך זה יועבר כבר בזמן הקרוב לאישור רבנים וקייסים נוספים, במטרה לאשרו באופן רשמי. "כעת ההחלטה נתונה לפתחה של הרבנות הראשית", הסביר הרב ויצמן. "הטקס הוא טקס הלכתי לכל דבר ועניין, ואין שום מניעה לאשר את המתווה באופן מידי".
"המנהיגים הרוחניים של הקהילה האתיופית אינם מעוניינים לצמצם את סמכותה של הרבנות אלא מכירים בסמכותה", הסביר הרב שרון שלום, ראש המרכז לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו. "דווקא בגלל זה, הם מבקשים להרחיב את גבולותיה באמצעות הכרה בהם, תוך בניית טקס נישואים המשלב בין שתי המסורות. מהלך זה יש בו חשיבות עליונה לא רק בהקשר הספציפי בעריכת חופה וקידושין אלא בהקשר תרבותי רחב יותר".
הרב שרון שלום, הרב שאול פרבר והרב מאיר נהוראי // צילום: יח"צ הקריה האקדמית אונו
הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון בית הלל, ציין כי: "רבני ישראל צריכים לסייע בהעצמת מעמדם של הקייסים כמנהיגים בתוך קהילתם, בעיקר לאחר הקיץ הקשה שבו חווינו את תסכולם של בני העדה בהשתלבותם בחברה הישראלית. מעורבותם של הקייסים בהקמת בית חדש מקרב בני עדתם חשובה עד מאוד. כמובן שכל התהליך חייב להיות כהלכה וכדת משה וישראל".
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון "עתים", מיוזמי המתווה: "אנו עושים היום את התיקון ההיסטורי שהיה צריך להיעשות עוד בתחילת העליה מאתיופיה, והוא הכרה במסורת יהודית ארוכת שנים שיש לה תרומה חשובה לחברה הישראלית. דו-שיח בין קהילות ישראל השונות, הוא הכרח להמשך קיומנו כאן כרקמה אנושית אחת מאוחדת. אנו נפעל ללא לאות בכדי לאפשר חיבור בין הקהילות, ולממש את חזון קיבוץ הגלויות הישראלי".